בפירות האילן הולכים אחר החנטה ובירקות אחר הלקיטה — והאתרוג נדון בראשונים אם דינו כאילן או כירק. להלכה ארבע שיטות: רוב הראשונים והגר"א — אחר חנטה בלבד; השולחן ערוך — ספק, ומחמירים בשניהם; החזון איש — מן התורה אחר חנטה, ומ…
החזון איש הכריע שיקטוף אותו מהאילן קודם ראש השנה של שביעית. וכתב הדרך אמונה שכל זה לכתחילה, ובדיעבד יש להקל לקחתו למצווה. ובקניית אתרוג סמוך לסוכות — יש לשים לב באיזו שנה חנט, שלפעמים חנט אחרי ראש השנה והגיע לשיעור בערב …
לבני אשכנז נוהג בו שביעית לכל דבר — בעל השדה חייב להפקירו, ומותר לכל אדם ליטלו. ולחזון איש, אתרוג שחנט בשמיטה קדוש בקדושת שביעית לדברי הכל אף שנקטף בשמינית.…
ארבעה: בעל השדה חייב להפקירו; נוהגים בו קדושה — לא להפסידו בידיים; אסור לסחור בו; וצריך לבערו בזמן הביעור. אך מותר ליטלו למצווה לכתחילה, ואין לחשוש שמשמוש הידיים יקלקלו.…
בכמה אופנים: בהבלעה — משלמים על הלולב מחיר גבוה ומקבלים את האתרוג במתנה; בהקפה — כשמוכר דבר מועט, לוקחים ומשלמים רק אחר כך; דרך אוצר בית דין — האופן המהודר, שבו בעלי הפרדס פועלים כשלוחי בית דין והתשלום הוא רק הוצאות, ובל…
לא — האתרוג אינו נאסר וכשר לברכה. אבל אם חלה על הכסף קדושת שביעית — יחלל המוכר את המעות על דבר מאכל ויאכלנו בקדושת שביעית, ואם המוכר עם הארץ — אסור לתת לו מעות שיתקדשו, ובדיעבד יחללן. והסוחרים בפירות שביעית אינם רואים סי…
נחלקו הראשונים והפוסקים אם מותר ליהנות מפירות שביעית שנעשו בהם מלאכות אסורות או ששמרם בעליהם ולא הפקירם. ואף לדעת המתירים — יש שכתבו שאין ראוי לצאת ידי חובה באתרוג שנעבדה בו עבירה. והחזון איש החמיר לעצמו.…
אסור להוציא פירות שביעית לחוץ לארץ — ואפילו לסוריה; ומותר למקומות שכבשו עולי מצרים ולא עולי בבל. פוסקי זמננו הציעו עצות: להוציא דבר מועט, לקנות את האתרוג בעודו בארץ, לאכול את האתרוג אחר סוכות, להחזירו לארץ ישראל אחר החג,…
אין ללקט הרבה, שלא ייראה כעושה סחורה — כמזון שלוש סעודות, וכפי שאדם מכין לבני ביתו לימים מועטים. בשם הגר"נ קרליץ: שני אתרוגים למצווה, שיוכל להחליף. ללקט לבניו — מותר; לאחרים — אם דרכו לספק להם בכל שנה מותר, ובשאר המקרים …
מותר — ובלבד שיתלה אותו בשקית או בחוט מלופף, ולא ינעץ בו נעצים או מסמרים המפסידים אותו. וראוי לעשות תנאי שאינו מקצה את האתרוג לנוי. וכן אסור לנעוץ בו ציפורן לבשמים. בקליפות האתרוג נוהגים קדושת שביעית, ובגרעינים — לא.…
יש הסוברים שבזמן הזה אין ביעור לאתרוג (הרידב"ז, מנחת שלמה), אך רבים — הגר"ש סלנט, מהרי"ל דיסקין, החזון איש ועוד — נקטו שיש. ובזמנו נחלקו: המהרי"ל דיסקין והחזון איש — לאכול מיד אחר סוכות; הגר"ש סלנט — ברוב השנים בחודש שבט…
בגמרא משמע שיש, אך נחלקו הראשונים אם כך נפסק, ורבים מהאחרונים כתבו שבזמננו — שכל שימוש הלולב הוא למצווה ולא לכיבוד הבית — אין בו קדושת שביעית, וכן מורים רוב פוסקי זמננו; ויש שהחמירו לעצמם. גם למחמירים הולכים אחר חנטה, ול…
בהדסים — דעת רבים להחמיר בבשמים, אך המהרי"ל דיסקין והחזון איש צידדו שבהדסים אין קדושת שביעית, מפני שמגדלים אותם למצווה ולא לריח; והחזון איש החמיר לעצמו ולא נטל משמור ונעבד. בערבות — אין קדושת שביעית כלל, ויהדר שלא נעבדו …
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.