תוקעים בכל יום אחרי תפילת שחרית תקיעה אחת של תשר"ת (ויש התוקעים תשר"ת תש"ת תר"ת), כדי לעורר את העם לתשובה. יש המתחילים מיום ראשון של ראש חודש אלול ויש מיום שני, וכל אחד יחזיק במנהגו — ומנהג רבים מקהילות אשכנז להתחיל מהיו…
נוהגים לומר "לדוד ה' אורי וישעי" מהיום השני של ראש חודש אלול, פעמיים ביום — בשחרית ובערב (בנוסח אשכנז בערבית, בנוסח ספרד במנחה) — על פי המדרש: "אורי" בראש השנה, "ישעי" ביום הכיפורים, "כי יצפנני בסוכה" בסוכות. ממשיכים לאו…
אנשי מעשה נוהגים לבדוק בחודש זה את התפילין והמזוזות שלהם, וכל דבר שנמצא בו בדק בשאר המצוות. מעיקר הדין מזוזה נבדקת פעמיים בשבע שנים (כל שלוש שנים ומחצה), ותפילין שמניחים אותן בקביעות אין חובה לבודקן — אלא אם התקלקל הריבו…
מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים — ארבעים הימים האחרונים שעלה משה רבינו להר, שבסופם נתרצה לו הקב"ה — נתייחדו לימי רצון לישראל. אלו ימי הרחמים והסליחות, שבהם צריך כל אדם לעורר את לבו לתשובה, כדי לכפר על אשר חטא ולזכות בדין…
בערב ראש חודש אלול נהגו רבים להתענות ולעשות סדר "יום כיפור קטן", אף במקומות שאין נוהגים כן בשאר ראשי חודשים — כדי להכין את הלב לתשובה לקראת ימי הרחמים. ואם חל ראש חודש בשבת — מקדימים ליום חמישי שלפניו.…
חודש אלול הוא זמן ידוע ומסוגל לתשובה: אף שהתשובה טובה בכל עת, באלול היא מקובלת ביותר. כל אחד צריך לעורר את עצמו בתורה ובתפילה ולהתחזק בהם, כמבואר בהרחבה במאמר — ורמזו דורשי רשומות: "אני לדודי ודודי לי" ראשי תיבות אלול.…
מראש חודש אלול יש נוהגים לומר בציבור אחר התפילה מזמורי תהילים, כל מקום לפי מנהגו. ויש הנוהגים לומר עשרה פרקים בכל יום מלבד שבת, ומכוונים לסיים פעמיים את כל התהילים קודם ראש השנה. אחר האמירה אומרים "יהי רצון" — ומוסיפים ב…
נוהגים שהכותב לחברו איגרת מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים — רומז לו בתחילתה או בסופה ברכת "כתיבה וחתימה טובה", לומר שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין להיכתב בספר חיים טובים. מנהג זה נוהג כיום גם במכתבים ובאיחולים שבעל פה.…
כתבו הפוסקים שיש להיות זהיר וזריז ביותר בקידוש לבנה בחודש אלול — כחלק מן ההכנה וההקפדה היתרה במצוות בחודש הרחמים, לקראת יום הדין.…
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.