כל הלכות ומנהגי חודש אלול במקום אחד: ימי הרצון, תקיעת שופר אחר התפילה, לדוד ה' אורי, אמירת תהילים, בדיקת תפילין ומזוזות והתרת נדרים.
מכון הוראה בישראל
חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות — ארבעים הימים שבהם עלה משה רבינו להר עד יום הכיפורים, ונתייחדו לימי רצון לישראל. במאמר זה מרוכזות כל ההלכות וההנהגות של חודש אלול: התעוררות לתשובה, תקיעת השופר שאחר התפילה, אמירת "לדוד ה' אורי" ותהילים, בדיקת תפילין ומזוזות והתרת נדרים.
א. ימי רצון — מר"ח אלול ואילך עד יום הכיפורים הם ימי הרחמים והסליחות שהם מ' ימים האחרונים שעלה משה רבינו להר מר"ח אלול עד יום הכיפורים ואז נתרצה לו הקב"ה, ומאז נתיחדו ימים אלו לימי רצון לישראל. ויש לכל אדם לעורר לבו לתשובה כדי לכפר את אשר חטא על הנפש מיום היותו ולמען יזכה בהשפטו בשבת המלך על כסא דין ביום הרת עולם.
דורשי רשומות אמרו: "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך" ר"ת אלול - לומר שהחודש הזה מסוגל למילת הלב שהיא התשובה. ורבינו האר"י ז"ל כתב: "ואשר לא צדה והאלוקים אנה לידו ושמתי לך מקום", ר"ת אלול. דהיינו שאף השוגג צריך תשובה וכפרה בימים אלו, והם לו כמקום המפלט היחידי להנצל. וכן אמרו "אני לדודי ודודי לי" ר"ת אלול, והוא רמז לתפילה שהיא רינת דודים. וסופי תיבות עולים למנין מ', כנגד מ' ימים אלו. וכן אמרו "איש לרעהו ומתנות לאביונים" ר"ת אלול, והוא רמז לצדקה המסוגלת ונצרכת מאד בימים אלו, וכל זה לומר שהוא זמן תשובה תפילה וצדקה המעבירין את רוע הגזירה.
ב. יום הכיפורים קטן — בערב ר"ח אלול נהגו רבים להתענות ולעשות סדר יום כיפור קטן, אף במקום שאין נוהגין לעשות כן בשאר חודשים כדי להכין לבם לתשובה. ואם חל ר"ח בשבת מקדימין ליום ה' שלפניו.
ג. תשובה וסדר הלימוד בימים אלו — חודש אלול הוא זמן ידוע ומסוגל לתשובה, ואף שהתשובה טובה בכל עת, מ"מ בחודש אלול מקובלת התשובה ביותר. וכל א' צריך לעורר עצמו בתורה ותפילה, ולפי שדברי תורה צריכים חזוק צריך להתחזק ע"י לימוד ספרי מוסר וכדו', ובפרט בספר שערי תשובה ובאגרת התשובה לרבינו יונה זצ"ל, ובהל' תשובה להרמב"ם שהם הלכות הימים האלו. ויפשפש הרבה במעשיו ויחשוב עם נפשו קודם הסעודה וקודם השינה, ויתחרט ושב ורפא לו ויקבל עליו עול קיום המצוות. [יש מחסידים ואנשי מעשה שנוהגים ללמוד בימים אלו תיקוני הזוהר הק' שהם מעוררים מאד, ואף למי שאינו מבין כתבו הספרים הק' שלימוד זה מסוגל מאד לנשמה].
ד. תקיעות — מר"ח ואילך תוקעים בכל יום בשחרית אחר גמר התפילה תקיעה א' של תשר"ת, [ויש שתוקעין תשר"ת תש"ת תר"ת], כדי לעורר העם לתשובה כמו שנא' היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו, [והספרדים תוקעים בשעת הסליחות]. וביותר צריך להקפיד על כך בר"ח אלול עצמו שזהו עיקר התקנה כמבואר בפרקי דר' אליעזר. ומתחילין לתקוע מיום א' דר"ח, ויש מתחילין רק מיום שני דר"ח, וכל א' יחזיק במנהגו, ובמקומותינו המנהג להתחיל מיום הב'.
ה. לדוד ה' אורי — מיום ב' דר"ח נוהגין במקומותינו לומר אחר התפילה בשחרית ובערב [בערבית לנוסח אשכנז ובמנחה לנוסח ספרד] לדוד ה' אורי וישעי, ע"פ המדרש "אורי בראש השנה, ישעי ביום הכיפורים, כי יצפנני בסכה בסוכות", וממשיכים לאומרו עד שמיני עצרת, [ובשמיני עצרת עצמו ].
ו. תהלים — מר"ח אלול ואילך יש נוהגים לומר בציבור אחר התפילה מזמורי תהילים כל מקום לפי מנהגו. ויש נוהגין לומר עשרה פרקי תהילים לבד משבת, ומתכוונים לגמור ב' פעמים כל התהילים קודם ראש השנה, ועולה שלוש מאות פרקים כמנין כפ"ר. וכיון שאומרים אותו גם בסופו עם יה"ר ותחנונים אין מתחילים בר"ח עצמו אלא לאחר ר"ח. ובימי התשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים אומרים יותר מעשרה מזמורים בכל יום כדי שיגמור פעם שלישית התהילים קודם יום הכיפורים. וצריך לומר התהילים במתון ולא להבליע המילות והפס' והחוטפים ח"ו הרי זה כמנאץ, וטוב מעט בכונה מהרבות בלא כונה.
ז. יה"ר וקדיש — אחר אמירת התהילים אומרים יה"ר [ואין לומר התיבות "בהם שבעים שנה" אף בשאר ימות השנה] ומוסיף בו בימים אלו "נזכה לחיים טובים ארוכים ומתוקנים", ואומרים בו בזכות מזמורי התהילים שקראנו לפניך. [וכשגומרים הספר מזכירים ביה"ר הספר] ולאחר היה"ר אומרים קדיש. [וכתבו בספרים הק' שאין לך דבר המועיל להגין מפני המזיקין כאמירת קדיש על תהילים]. וכדי שיאמרו קדיש צריך שיהיו שם עשרה בעת אמירת התהילים בציבור, ואם ממתינין לעשירי ישיירו פרק אחד שיאמרוהו בעשרה, או לכל הפחות ג' פס' ועליו יאמרו הקדיש בעשרה.
ח. כתיבה וחתימה טובה — נוהגין כשכותבין אדם לחבירו אגרת שלומים מר"ח אלול ועד יום הכיפורים רומז לו בתחילתו או בסופו כתיבה וחתימה טובה, לומר שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין לטובה לכוח"ט בספר חיים טובים.
ט. בדיקת תפילין ומזוזות — אנשי מעשה נוהגין לבדוק ולבחון בחודש זה תפילין ומזוזות שלהן וכל אשר ימצא בדק בשאר מצוות. ומעיקר הדין, צריך לבדוק מזוזה פעמיים בשבע שנים, דהיינו כל ג' שנים ומחצה. ותפילין כל זמן שמניחן אין חייבין לבודקן וכשמניחן לפרקים בודקן פעמיים בשמיטה כמזוזה. אך כשמתקלקל הריבוע וכדומה כגון שיש חשש ריעותא של זיעה וכיו"ב צריך לבדוק ולתקן.
י. קידוש לבנה — יהיה זהיר וזריז ביותר בקדוש לבנה בחודש אלול.
יא. התרת נדרים — יש נוהגים לעשות התרת נדרים בחודש אלול. ודורשי רשומות אמרו רמז בכתוב "לא יחל דברו ככל" ס"ת אלול, דהיינו שבסוף אלול מתירין הנדרים. ולכן נהגו לעשות ההתרה בערב ראש השנה. [ויש שנוהגים לעשות ההתרה בר"ח אלול או עשרה ימים קודם לכן שאם יש לו נידוי יתירוהו מ' יום קודם ראש השנה ויום הכיפורים].
הלכות סליחות · הלכות ערב ראש השנה
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.