חולה, אף שאין בו סכנה — רוחץ כדרכו ביום הכיפורים, ובלבד שלא יכוון לתענוג. וכלה בתוך שלושים יום לנישואיה — מותרת לרחוץ פניה כדי שלא תתגנה על בעלה; אך אם שוהים כל היום בבית הכנסת, אין נוהגים היתר זה.…
הדברים האסורים ביום הכיפורים: מלאכה, אכילה, שתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. יש אומרים שהעינויים מלבד אכילה ושתיה אסורים מדרבנן. ולכל הדעות אין חיוב כרת אלא על מלאכה, אכילה ושתיה.…
שיעור האכילה להתחייב כרת — ככותבת הגסה בכדי אכילת פרס, והוא פחות מעט מכביצה בינונית. שיעור זה שווה לכל אדם, גדול כקטן. האוכל פחות מכשיעור — פטור מכרת אך אסור מן התורה אפילו במשהו, כדין חצי שיעור. ולחילוק זה חשיבות גדולה …
שיעור השתיה — כמלוא לוגמיו של השותה עצמו: כל שאילו יסלקנו לצד אחד של פיו ייראה מלא ובולט. באדם בינוני הוא פחות מרביעית, ויש מחמירים כבר ברוב רביעית, וכן ראוי לנהוג לגבי חולה. השיעור משתנה מאדם לאדם לפי גודלו.…
נוטל ידיו שחרית כדרכו שלוש פעמים — אך רק עד סוף קשרי אצבעותיו, ולא יכוון להנאת רחיצה אלא להעברת הרוח הרעה. איסור הרחיצה הוא ברחיצה של תענוג; מי שידיו התלכלכו — מותר לרוחצן במקום הצורך.…
אסור לנעול מנעל או סנדל של עור — קשה או רך — אפילו ברגל אחת ואפילו לרגע, ואין הבדל בין איש לאישה. גם מנעל של חומר אחר המחופה עור אסור. אבל מנעל שאינו של עור כלל — עץ, גומי או קש — מותר לנועלו אף שהוא עשוי כצורת מנעל ממש,…
כן — יום הכיפורים לילו כיומו לכל דבר, שנאמר "מערב עד ערב תשבתו שבתכם", ואף בין השמשות שלו אסור והוא בספק כרת. זמן התוספת שלפניו ולאחריו אסור אף הוא בכל הדברים, אך חומרתו קלה יותר, כמבואר במאמר.…
כל מלאכה שחייבים עליה בשבת — חייבים עליה ביום הכיפורים, וכל שאסור בשבת מדרבנן אסור אף בו; ההבדל בעונש — שבת בסקילה ויום הכיפורים בכרת. איסור הוצאה נוהג כבשבת, ומותר לערב עירובי חצרות ותחומין בפת — שראויה היא לתינוקות שאי…
חז"ל התירו מעיקר הדין לקנב ירק מזמן מנחה קטנה לצורך מוצאי היום — אך כבר נהגו לאיסור, שיהא יום הכיפורים כשבת לכל דבר, ואין להכין דבר לצורך הלילה אף לא על ידי אמירה לנכרי. ומכוח אותה תקנה נהגו שהתינוקות משחקים באגוזים בצהר…
כן — דין פיקוח נפש לעשות מלאכה בשביל יולדת או חולה שיש בו סכנה שווה ביום הכיפורים לשבת, ואף כשחל בשבת. וכן לעניין חולה שאין בו סכנה ויש בו סכנת איבר — דינו כבשבת. ובכל מקרה מעשי יש לפנות מיד לרופא ולמורה הוראה.…
כל האוכלים מצטרפים זה עם זה לשיעור ככותבת, וכל המשקים מצטרפים זה עם זה — אבל אוכלים ומשקים אינם מצטרפים יחד, שאין דעתו מתיישבת בכך. צירוף האכילות הוא בתוך "כדי אכילת פרס" — כדי אכילת ארבע ביצים, ויש אומרים שלוש — ולחולה …
האוכל "אכילה גסה" — על שובעו עד שקץ במזונו — פטור אבל אסור מדרבנן, ופרטי החילוקים מבוארים במאמר. האוכל דבר שאינו ראוי למאכל אדם — פטור אבל אסור מדרבנן אפילו במשהו. ומי ששכח ובירך על מאכל ונזכר קודם שהכניסו לפיו — אסור לו…
אסור לטעום דבר אפילו פחות מכשיעור ואפילו על מנת לפלוט, ולכן אסור לשטוף את הפה בשחרית אפילו במעט מים — ואפילו יש לו צער גדול. אבל להריח בשמים ועשבים מותר, וראוי לעשות כן בדברים שמברכים עליהם כדי להשלים מניין מאה ברכות — ו…
מותר לבלוע את הרוק ביום הכיפורים, ויש מחמירים כשמתכוון לבלוע אחרי שגלגלו בפיו — אבל רוק הבא כדרכו מותר לכל הדעות. ויש להיזהר שלא לגעת שלא לצורך באוכלים ובמשקים — פן ישכח וייתן לפיו — אך הצריך לתת מהם לקטנים, מותר.…
אין איסור רחיצה אלא להנאה. היו ידיו או גופו מלוכלכים, או נטף דם מחוטמו — מותר לרחוץ את המקום כדרכו. להעביר זיעה — איסטניס שמזיע הרבה וקשה לו מותר, ואחר יחמיר. הבא מן הדרך ורגליו כהות — מותר לרוחצן. אבל רחיצת הפנים והעיני…
עשה צרכיו וקינח או שפשף — נוטל ידיו פעם אחת עד סוף קשרי אצבעותיו. הנוגע בגופו במקומות המכוסים, אפילו באצבע אחת — רוחץ את ידו עד קשרי האצבעות. נגע בטיט — רוחץ רק את המקום המלוכלך. וכהן העולה לדוכן נוטל ידיו עד פרק כף היד,…
מי שצריך ללכת לדבר מצווה — כגון להקביל פני אביו או רבו — ונצרך לעבור בתוך מים, מותר לו לעבור אפילו עד צווארו, בהליכה ובחזרה, שאינו מתכוון להנאת רחיצה. וכן מותר לאם לרחוץ פירות ומאכלים לילדיה הקטנים אף שידיה נרטבות. אבל ל…
לא — אין בזמננו טבילת מצווה הדוחה את יום הכיפורים, וטבילת מצווה של ליל זה נדחית למוצאי היום. ואף הרגיל לטבול לקריו בכל השנה — לא יטבול ולא ירחץ ביום הכיפורים, ודינו מבואר במאמר.…
אסור לסוך אפילו מקצת גופו, וחמורה סיכה מרחיצה — שאסורה אף שלא לתענוג, אף להעביר זוהמה; ולחולה שאין בו סכנה מותר. ויום הכיפורים אסור בתשמיש המיטה, ונוהגים בין איש לאשתו בכל דיני ההרחקות, בלילה וביום, כמבואר במאמר.…
במקום שמצויים נחשים ועקרבים — מותר לנעול כדי שלא יישכנו. ההולך במקום רפש וטיט וחושש שיתלכלכו רגליו — מותר לנעול שם, ויסירן מיד כשמגיע למקום נקי. ירדו גשמים והוא מצונן או חלש שעלול להזיק לבריאותו — מותר בדרך, באופנים המבו…
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.