לא סיים את הברכה — חוזר ומתקן. סיים וכוונתו הייתה ליום שמחת תורה — יצא לכל הדעות. נתקל בלשונו ואמר "חג הסוכות" במקום "השמיני חג העצרת" וסיים — נחלקו, ולהלכה יצא בדיעבד.…
החיי אדם בשם הגר"א כתב לאומרו; המשנה ברורה כתב שלא לומר בציבור אלא ביום הכיפורים. ודעת הגר"ח קנייבסקי: בתוך התפילה רק ביום הכיפורים, אבל בהקפות שאינן בשעת התפילה — מותר.…
אסור לשבת כשספר התורה אינו במקומו: כשמסובבים עם הספר סביב הבימה — חייבים לעמוד; בין סיבוב לסיבוב, כשמחזיקים את הספר במקומו — יכול לשבת. מי שבחדר אחר — אינו חייב לעמוד אף שרואה; מחיצה של צורת הפתח, או מחיצת אנשים רוקדים צ…
אסור אפילו באקראי — אבל הרוקד במעגל לפני הספר, אף שבתוך הריקוד גבו מופנה לרגעים — מותר; וכן כשהספר ברשות אחרת. ואין נותנים ספר תורה לקטן בהקפות אלא לגדול בן דעת.…
מי שצמא יכול לקדש על יין בליל שמחת תורה ולאכול מזונות. בשחרית אפשר לקדש לפני ההקפות או באמצען — ולא לטעום עוגות יותר מכביצה לפני מוסף; ויש מתירים, ובפרט כשאוכלים ברבים בבית הכנסת שמזכירים זה את זה. והמזיע מאוד בהקפות — י…
מעלים את כל הציבור; קטנים רק בני חינוך שיודעים לברך בקול ולקרוא עם השליח ציבור מתוך הכתב, ומשגיחים שעשרה גדולים ישמעו את "ברכו" והברכות. אם יש כהן ולוי — כסדר; רק כהן — יעלה ראשון ואחריו ישראל ולא יעלה שנית; אין כהנים — …
אחר כל הציבור — "חתן כל הנערים" ו"המלאך הגואל"; רשות לחתן תורה וסיום התורה — "חזק"; מגביהים את הספר הפוך — "הפוך בה והפוך בה"; רשות לחתן בראשית וקריאת "בראשית" עד "אשר ברא אלקים לעשות", כשהקהל אומר בקול "ויהי ערב" והשליח…
ממוסף של שמחת תורה, אחרי "תפילת גשם" שלפני הקדיש; ויש מקומות שאומרים את תפילת הגשם בחזרה, ואז בלחש עדיין "מוריד הטל". אמר "משיב הרוח" בערבית או בשחרית של שמחת תורה — בדיעבד אינו חוזר, ואם לא הזכיר עדיין את השם בחתימה יחז…
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.