הלכות שמיני עצרת ושמחת תורה: יזכור ונר נשמה, נוסח "יום השמיני חג העצרת" וטעות, ההקפות ו"האדרת והאמונה", מתי מותר לשבת, גב לספר תורה, קידוש בין ההקפות, סדר העליות.
מכון הוראה בישראל
1. טוב להדליק נר בעיו"ט לע"נ קרוביו, ויזכירם באמירת "יזכור", לאחר קריאת התורה ביום טוב.
2. לזכור לסיים שמו"ת "וזאת הברכה" בהושענא רבה ובשמחת תורה לפני שמתחילים לקרוא ספר בראשית.
3. יש שמ דליקים לפני כניסת החג כמו בכל ערב שבת ויש מדליקים ביום טוב עצמו על ידי העברת אש מאש דולקת. וצריכים להיזהר שלא לכבות את הגפרור וכו'. והמברכות לפני הדלקת הנרות ומברכות "שהחיינו", מקבלות בזה את היו"ט, ותזהרנה שלא לכבות את הגפרור שמדליקות בו גם אם מדליקות לפני כניסת החג.
4. בהדלקת נרות תברך האשה "להדליק נר של יום טוב" וגם ברכת "שהחיינו", ויכולה לענות אמן על ברכת "שהחיינו" שתשמע שוב בקידוש מבעל הבית, ויש אוסרים. (נשים שמקדשות וכן גברים המדליקים נרות יו" ט, לא יברכו "שהחיינו" בהדלקת נרות.)
5. נוהגים לנגן מקצת התפילה בניגון של ימים נוראים. אומרים "ותתן לנו את יום השמיני חג העצרת". אם טעה ואמר "את חג הסוכות הזה", אם לא סיים הברכה יחזור ויתקן כהוגן. אם סיים הברכה וכוונתו היתה ליום שמחת תורה יצא לכל הדעות, ואם טעה ונתקל בלשונו ואמר "את חג הסוכות הזה" במקום "יום השמיני חג העצרת הזה " וסיים את הברכ הנחלקו הפוסקים, ולהלכה – יצא בדיעבד וצ"ע אם יוכל להוסיף מיד לאחר החתימה את המילים: "את יום השמיני חג העצרת הזה".
6. אומרים "אתה הראת" לפני הוצאת כל ספרי התורה מארה"ק. משאירים את הארון פתוח כל זמן ההקפות.
7. מקיפים את הבימה ואומרים זמירות ותשבחות. נוהגים לומר "הא דרת והאמונה", כמ"ש בח"א כלל קנ"ג בשם הגר"א. והמ"ב כתב שלא לומר בציבור "האדרת והאמונה" אלא רק ביום הכיפורים. ודעת הגר"ח קנייבסקי דדוקא בתוך התפילה מותר רק ביום הכיפורים, אבל בהקפות שלא בשעת התפילה – מותר. ועיין שבה"ל ח"י פ"ו. [וצ"ע אם מותר לשיר "האדרת והאמונה" בסעו דה].
8. עיין ב'יסוד ושורש העבודה' פט"ז שכתב: "ויזהר האדם מאד מאד ביום שמיני עצרת לפשפש במעשיו היטב, כי עיקר מסירת הגזרי דין של האדם הוא ביום זה, כמבואר בזוה"ק שאע"פ שנמסרו הפתקין ביום הושענא רבה, עדיין לא ניתן רשות לשלוחים לפעול דבר עד שמיני עצרת, שביום הזה אם לא עשה תשובה גמורה ואמיתית נותנים רשות לשלוחים של מעלה שקיבלו הפתקין מאתמול שיעשו ויענישו כפי מה שכתוב בפתקים".
9. ובזוה"ק פרשת צו כתב שבהו"ר מסיים ימי הברכה של אומות העולם ומתחיל קבלת הברכות לעם ישראל וביום שמיני עצרת הם מוזמנים להשתעשע עם המלך לבדו ולהתברך ממנו, ומי שיושב עם המלך לבדו, כל מה שהוא רוצה שואל ונותן לו.
10. מותר לרקוד ולמחוא כפים בשעת הריקודים.
11. אסור לשבת בשעה שהס"ת אינו מונח במקומו. בערה"ש כתב שבשעה שמסבבים עם הס"ת סביב הבימה, מחוייבים לעמוד, דזהו כמו שהס"ת עוברת, אבל בין סיבוב לסיבוב כשמחזיקים הס"ת בידיהם, אין צריך לעמוד, דאז הוי כס"ת על מקומה ויכול לשבת. מי שנמצא בחדר אחר, אין חיוב לעמוד, אף על פי שרואה את ספר התורה. יש מתירים לעשות בחלק מבית הכנסת צורת הפתח ונחשב למחיצה ונחשב כחדר אחר, ומי שחלש יוכל לשבת. ויש אומרים שצריך צורת הפתח חשובה וניכרת ולא רק חוט דק, שאע"פ שזה נחשב כמחיצה, מכל מקום הכל נראה כחדר אחד. אם יש מחיצה של בני אדם שרוקדים מסביב לס"ת והם צמודים תוך שלושה טפחים עד גובה עשרה טפחים הרי"ז כרשות אחרת ומותר לשבת. ויש שחששו שמא המחיצה תתפרק תוך כדי הריקודים. מי שמחזיק ספר תורה, מותר לו לישב בשעת ההקפות. ודוקא באופן שנטל הס"ת לכבוד התורה, אבל לא מועיל לתת לזקן ספר תורה על מנת להתיר לו לשבת.
12. אסור להפנות גב לספר תורה, ואפילו באקראי. אבל אם רוקד במעגל לפני ספר תורה אף על פי שתוך כדי הריקוד נמצא גבו מופנה לס"ת לאיזה רגעים – מותר הדבר. וכן אם הספר תורה נמצא ברשות אחרת – מותר באקראי.
13. אין לתת ספר תורה לקטן בשעת ההקפות, אלא לגדול בן דעת.
14. להפיח בשעת החזקת תורה: הפוסקים סתמו בזה ולא הזכירו איסור להפיח בשעה שאוחז ספר תורה. ובשם הגרי"ש אלישיב כתבו לאיסור.
15. מי שצמא ורוצה לשתות, יכול לקדש על יין בליל שמחת תורה ולאכול מזונות. [ואף על פי ש'בהליכות שלמה' כתב שלא היתה דעתו נוחה מזה, נראה שזה רק בגדר הוראה לציבור ולא ליחידים].
16. מחזירים את כל ספרי התורה, ומשאירים אחד. לא נוהגים לומר י"ג מידות ו"בריך שמיה" אלא אומרים "שמע ישראל", "אחד וכו' קדוש ונורא שמו", "גדלו", "על הכל". וקוראים שלושה בפרשת "וזאת הברכה". ואומרים חצי קדיש. מגביהים את הס"ת כרגיל מבלי להופכו. "יהללו", "ובנחה יאמר", "עלי נו". ק"י. אין אומרים "לדוד ה' אורי". שרים "אדון עולם".
17. אב לעל אביו ואמו תוך י"ב חודש, מותר לו להקיף עם ספר תורה, ומכל מקום לא ירקוד. (הל"ש פי"ב סי"א). וב'קובץ תשובות' ח"ב ל"ז כתב שיכול להשתתף בהקפות וגם בריקוד, אלא שעליו למעט בריקוד מכפי שהיה רגיל בכל השנים. וכן כתב בשם הגר"ח קנייבסקי בספר 'אשי ישראל'.
18. בקידוש אומרים קידוש של שלוש רגלים: "ותתן לנו. את יום השמיני חג העצר ת", ברכת "שהחיינו".
19. יש מחלוקת אם נשים יענו "אמן" על ברכת "שהחיינו". ('הר צב י' קנ"ד, שבה"ל ח"ג ס"ט, ושבו"י ח"ד פ"א בשם הגרי"ש אלישיב, יש להמנע, ובאג"מ ח"ד ק"א ו 'שולחן שלמ ה' יום טוב ח"ב עמ' קל"א – מתירים)
20. ברכת המזון "יעלה ויבוא". (ואם שכח, עיין בסוף הלקט). "הרחמן" של יום טוב.
21. אם הזיע מאד בהקפות בליל שמחת תורה, יכול לעשות מקלחת במים קרים, ויש מקילים במים חמים מדוד שמש. וגם להשתמש בסבון נוזלי, ולהזהר מסחיטת השערות. ויזהר שלא לפרוש את הבגדים הרטובים מזיעה כדרך פריסה לאחר כביסה.
22. תפילת פסוקי דזמרה כמו בשבת עד "ישתבח". ברכת יוצר אור כמו בחול. תפילת לחש של שלוש רגלים. הלל שלם (ויזהר שלא להשמיט מילים בהלל) (ולענין טעות בהלל, עי ' בסוף הקובץ). קדיש תתקבל.
23. הקפות: אומרים פסוקי "אתה הראת", ואין אומרים "אין כמוך" ו"אב הרחמים" ו"בריך שמיה". ומוציאים כל ספרי התורה ורוקדים כמו בליל שמחת תורה.
24. יכולים לעשות קידוש או לפני או באמצע ההקפות, ויש להזהר שלא לטעום מעוגות יותר מכביצה מזונות שאסור לפני מוסף. ויש מתירים אפילו יותר מכביצה, ובפרט כשאוכלים ברבים בבהכ" נ, המנהג להקל בזה משום דרבים מדכרי אהדדי.
25. לאחר ההקפות מחזירים את כל ספרי התורה לארה"ק. ומשאירים שלושה ספרים בחוץ. ואין אומרים י"ג מידות. ויש שנהגו לומר.
26. אומרים "שמע ישראל", "אחד וכו' קדוש ונורא", "גדלו". "על הכל".
27. קריאת התורה: חמישה קרואים עד "מעונה".
28. הניגון בקריאת התורה: המנהג אצלנו לברך את הברכות ולקרוא את הקריאה במנגינת ימים נוראים.
29. קוראים לכל הציבור לעלות לתורה. יש להעלות רק קטנים בני חינוך שיודעים לברך בקול ולקרוא יחד עם השליח ציבור מלה במלה מתוך הכתב. וצריך להשגיח שיהיו עשרה גדולים שישמעו את ה"ברכו" והברכות יחד עם העולה.
30. כשמעלים את כל הציבור, אם יש כהן ולוי יעשו כסדר תקנת חז"ל. אבל אם יש רק כהן יעלה הכהן ראשון ואחריו ישראל ולא יעלה הכהן ב"פ. ('משיב דבר ' ח "ב מ"ח). אם אין כהנים, יעלו רק ישראלים אחד אחרי השני. (ה" שפי"ב ט"ו). יש להקפיד לא לעלות אב ובנו הגדול או שני אחים זה אחר זה. ולכאורה, אפילו אם הראשון עולה לסוף הפרשה, והשני מתחיל, הגם שמתחיל מתחילת הפרשה. ורק ל'חתן תורה' ול'חתן בראשית' מותר, כיון שהם שני ספרים.
31. יש לדון, האם מותר לשאר האנשים לשבת בצד בית הכנסת וללמוד, ובפרט שמפנה פניו מהספר, או שזה נחשב כבר אמצע הקריאה, החזון איש הקשיב לכל הקריאות. וכן כתב הגרשז"א בה"ש. [וצ"ע במקומות שהרעש גדול ביותר ובלא"ה אין אומרים לשמוע מהמקום שיושב בו את הקריאה. האם צריך באופן כזה לעמוד כל פעם ב"ברכו" או משום "עת לעשות" אפשר ללמוד לעצמו].
32. לאחר שעלו כל הציבור, קוראים ל'חתן כל הנערים', יש קוראים מ"דן" עד "מעונה". ויש קורים "מעונה" עד "ויעל משה". ומברכים ברכה ראשונה ואחרונה ברבים, ואומרים "המלאך הגואל". והמנהג לאומרו אחר ברכה אחרונה.
33. אומרים 'רשות לחתן תורה', קריאת סיום התורה. "חזק". מניחים ספר שני, קוראים למגביה ולגולל, "מי שברך" להם, ומגביהים הס"ת הפוך, "הפוך בה והפוך בה דכולא בה". (ב'קיצור של" ה ' דיני ספר תורה ד"ה יש טועין כתב באופן כללי שאין להגביה הס"ת גלול ואחר כך לפותחו בידו אלא יפתח אותו על ג' דפים על הבימה ואחר כך יגביה הס"ת וכן הוא ע"פ הסוד וגם על דרך הכבוד).
34. אומרים 'רשות לחתן בראשית', "מי שברך" לחתן תורה. וקוראים מתחילת "בראשית" עד "אשר ברא אלקים לעשות". נוהגים שכשמגיע השליח ציבור ל"ויהי ערב" אומרים זאת הקהל בקול רם ואחר כך חוזר השליח ציבור. וביום הששי אומרים הקהל "ויהי ערב ויהי בקר יום הששי" וכו' עד סוף "ויכלו" ואחר כך השליח ציבור חוזר אחריהם.
35. אחר גמר "בראשית" מניחים ספר תורה השלישי אצל השני ואומרים חצי קדיש. הגבהה וגלילה. קוראים למפטיר, "מי שברך" לחתן בראשית. קריאת המפטיר. הגבהה וגלילה. ומפטירים תחילת יהושע. ברכות ההפטרה של יום טוב.
36. לאחר קריאת התורה אומרים "יזכור". מזכירים נשמות הקרובים כדי לנדור ולנדב צדקה עבורם. ויש לומר בכוונה. עיקר הזכרת נשמות הוא בציבור, אבל גם ביחיד אומר. אבל על אביו ואמו בתוך שנה ראשונה, יש מחלוקת אם יאמר או יצא מבהכ"נ. ויש שמחלקים בין רגלים שלא יאמר, לבין ימים נוראים שיאמר. ואם נשאר לומר על אביו, יכול לומר גם על אמו. ויכול לשלוח שליח שיאמר "יזכור" במקומו.
37. לאחר "יזכור" אומרים "אב הרחמים", "אשרי", "יהללו", "לדוד מזמור".
38. נוהגים שהש"ץ לובש קיטל. המנהג לומר 'תפילת גשם ' לפני הקדיש. פותחים ארון הקודש. ואחרי 'תפילת גשם' סוגרים את ארון הקודש ואומרים חצי קדיש.
39. מתפללים תפילת מוסף של שלוש רגלים ואומרים: "משיב הרוח ומוריד הגשם". ולכאורה אין צורך להכריז שנית לפני התפילה שיוצאים בהכרזה שהכריזו בתפילת הגשם עצמה. יש מקומות שאומרים את תפילת גשם בתוך חזרת השליח ציבור ואז בתפילת לחש אומרים עדיין "מוריד הטל". ('מעשהר ב', וכן נהגו אצל החזון איש. 'אורחות רבנ ו' ח"א).
40. יש להזהר להתחיל תפילת מוסף לפני שש וחצי שעות זמניות שלא יכנסו לספק עם תדיר של תפילת המנחה. ולפחות להזהר להתפלל לפני שעה שביעית שלא יכנסו לחשש פשיעה באיחור התפילה. ובישיבות נהגו לאחר ולשמוח עם התורה. ואם התחיל קודם שבע שעות, י"ל שאע"ג שנמשכה תפילתו עד אחר שבע – רשאי, וצ"ע.
41. בקדושה אומרים "אדיר אדירנו".
42. אם יש אפילו כהן אחד אומרים "ותערב" לפני "ותחזינה עינינו". בנשיאת כפים, יש מקומות שנוהגים שהכהנים מנגנים ומאריכים במילת "שלום" והציבור אומרים בלחש "יהי רצון" (ויש אומרים "חלום חלמתי " וכו'). ויזהרו הכהנים משתיית יין. קדיש תתקבל.
43. "אין כאלוקינו". "עלינו". שיר של יום. ולפי דעת הגר"א: תהלים יב: "למנצח על השמינית". אין אומרים "לדוד ה' אורי".
44. יש לכסות מיני מזונות בשעת הקידוש. יין פוטר כל המשקים שלפניו ויש אומרים גם שלא לפניו, אם היתה דעתו עליהם.
נוסח קידוש היום: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויש אומרים רק את הפסוק "וידבר משה").
45. מזכירים בברכת מעין שלוש: "ושמחנו ביום השמיני חג העצרת הזה". (ואם שכח, אינו חוזר) ומברכים "בורא פרי הגפן".
46. "אשרי, ובא לציון". חצי קדיש. תפילת לחש של שלוש רגלים.
47. "שלום רב". קדיש תתקבל. "עלינו".
48. בערבית אומרים "משיב הרוח", "אתה חוננתנו" "ותן ברכה" (עד ז' בחשון). (ואם אמר "מוריד הטל" במקום "משיב הרוח" או "ותן טל ומטר" במקום "ותן ברכה", אינו חוזר). "עלינו".
49. אין ממלאים את הכוס מעל לגדותיו. מדלגים על הפסוקים "ה נהא-ל" וכו' ומברכים "בורא פרי הגפן". אין מברכים על הבשמים והאש ואומרים ברכת "המבדיל".
ערב סוכות וליל החג — הדלקת נרות, קידוש בסוכה והכוונות · מצוות הסוכה — אכילה, שתייה, שינה, לימוד וברכת "לישב בסוכה" · סדר תפילות יום טוב של סוכות — הלל, הושענות, מוסף, קידוש והבדלה · סדר נטילת לולב — האיגוד, הברכה והנענועים
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.