נשים פטורות, שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא — אבל יכולות לתקוע לעצמן או לשמוע מאחר, וכן נהגו הנשים בימינו לבוא לשמוע לפחות את התקיעות דמיושב.…
יש מחמירים שלא לטעום כלום, והרבה מקילים לקדש ולטעום מפני חולשת הגוף באריכות התפילות — ובלבד שלא יאכל מזונות יותר מכביצה, שהוא שיעור אכילת קבע האסורה לפני התקיעות ולפני מוסף.…
אחר קריאת התורה תוקעים שלושים קולות על הבימה — "דמיושב", שמן הדין הציבור רשאי לשבת ורק התוקע חייב לעמוד; ובחזרת מוסף תוקעים את שאר התקיעות — "דמעומד", שכולם חייבים לעמוד. היום נהגו לעמוד גם בדמיושב. ומאחר שנחלקו באילו תק…
יוצא ידי חובה בתקיעות דמעומד שבחזרת מוסף, ולפני ששומע מברך לעצמו "לשמוע קול שופר" ו"שהחיינו". גם אישה שאיחרה תברך לעצמה — אבל אם הגיעה באמצע עשר התקיעות האחרונות שאחר מוסף, עדיף שלא תברך אלא תשמע ותכוון לצאת. ומי שהגיע א…
בתקיעות שחייבים לעמוד בהן אסור להישען על דבר שאם יינטל ייפול, שעמידה כזו כישיבה — ובמקום הדחק יש להקל. בדיעבד, מי שתקע בישיבה — יצא.…
עונים "אמן" — אבל לא "ברוך הוא וברוך שמו". מברכים "לשמוע קול שופר" — לא "לתקוע" — כי המצווה בשמיעה; ובדיעבד, אם בירך בנוסח אחר, יצא. השופר מכוסה במפה בשעת הברכה, והתוקע אוחזו בימינו מתחתיה.…
ברכות השופר מתייחסות גם לתקיעות שבחזרת התפילה, ולכן לא ישיחו לא בתקיעות דמיושב, לא ביניהן לדמעומד, ולא בדמעומד — והמנהג לשתוק עד גמר מאה הקולות. התפילות והפיוטים אינם הפסק, ומותר לברך "אשר יצר" ולומר תהילים. ובדיעבד, מי …
כן — יכול להשלימן במשך כל היום, ואפילו הסיח דעתו ודיבר בינתיים. אלא אם הפסיק באמצע סדר אחד (תשר"ת וכדומה) לצורך נקביו ושהה כדי לגמור את כל הסדר — שאז חוזר לראש אותו סדר. וצריך לשמוע כל תקיעה מתחילתה ועד סופה — חסר לו חלק…
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.