במוצאי ראש השנה מותר לאכול ולשתות, והצום מתחיל בעלות השחר. אבל מי שהלך לישון — אסור לאכול אחר שקם, אפילו לפני עלות השחר, אלא אם התנה לפני השינה (אפילו במחשבה). לשתייה ראוי להתנות, אך אם לא התנה אין להחמיר; והרגיל לשתות א…
לא. צריך לגמור את התענית, ואין צריך להתענות ביום אחר — אלא אם כוונתו לכפרה. ויכול לומר "עננו" — "ביום צום התענית הזה". ואם נזכר באמצע האכילה — אסור להמשיך; ואם כבר בירך על מאכל — לא יאכל ממנו, אלא יאמר מיד "ברוך שם כבוד …
אין לשטוף את הפה בבוקר, ובמקום צער מותר — ויזהר לכפוף את ראשו כלפי מטה שלא ייכנסו מים לגרונו. רחיצה מותרת ביום, אפילו כל הגוף — אך נוהגים להחמיר שלא לרחוץ את כל הגוף במים חמים. וכיבוס מותר.…
קטנים אינם חייבים לצום, אך אם יש בהם דעת להתאבל ראוי לחנכם שיאכלו רק מאכל פשוט, כדי שיתאבלו עם הציבור.…
אין להעלות לתורה מי שאינו צם או שאינו מתכוון להשלים — לא בשחרית ולא במנחה. בדיעבד, אם קראוהו והוא תלמיד חכם שמחמת אונס אינו מתענה וקשה לו לומר זאת — יכול לסמוך על המקילים; ובשני וחמישי בשחרית, אם קראוהו — עולה לכל הדעות.…
רק אם התחילו שמונה עשרה אחרי פלג המנחה. קודם לכן אין נושאים כפיים אלא אומרים "אלוקינו ואלוקי אבותינו ברכנו" ו"שים שלום". ודעת החזון איש שנושאים כפיים במנחה של תענית גם במנחה גדולה.…
בשחרית — השליח ציבור בלבד, כברכה בפני עצמה בין "גואל ישראל" ל"רפאנו", ורק אם התענה. שכח והתחיל "רפאנו": אם נזכר לפני שאמר "ה'" בסיום — חוזר ואומר עננו עם חתימה; ואם כבר אמר — יאמר ב"שומע תפילה" בלא חתימה. במנחה — המתענה …
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.