כל הלכות צום גדליה: ממתי הצום, תנאי לאכילה לפני עלות השחר, שטיפת הפה, מי שאכל בטעות, קטנים, רחיצה, עננו לש"ץ וליחיד, מי עולה לתורה, ונשיאת כפיים במנחה.
מכון הוראה בישראל
1. למחרת ראש השנה מתענים, והוא צום גדליה, ודינו ככל תענית ציבור.
2. במוצאי ראש השנה מותר לאכול ולשתות, חובת הצום מתחילה בפועל מעלות השחר. אם הלך לישון בליל התענית, אסור לו לאכול – אפילו קם לפני עלות השחר – אלא אם כן התנה לפני השינה שיאכל לאחר שיקום ואפשר להתנות גם במחשבה. ואם התנה, מותר לטעום דבר מאכל עד עלות השחר. לגבי שתיה, ראוי להתנות קודם שישן, אך אם לא התנה – אין להחמיר. והרגיל לשתות אחר השינה – אין צריך להתנות. עיין בהמשך לגבי קבע.
3. אם עבר ואכל לפני עלות השחר, אף על פי שלא התנה על כך לפני שנתו, לא הפסיד תפילת "עננו". וכן מותר לעלות לתורה, להיות שליח ציבור ולישא כפיו.
4. מחצי שעה לפני עלות השחר, אסור להתחיל לאכול יותר מכביצה פת או מזונות. פירות ושתייה או תבשיל מחמשת מיני דגן – מותרים ואפילו הרבה, עד עמוד השחר.
5. אין לשטוף את הפה בבוקר, ובמקום צער מותר, אך יזהר ביותר לכפוף ראשו ופיו כלפי מטה, כדי שלא יכנסו מים לגרונו.
6. אם טעה ושכח שהיום צום – ואכל, אסור לו להמשיך לאכול. אם כבר בירך על דבר מאכל – אסור לו לאכול ממנו, אלא יאמר מיד "ברוך שם" וכו'.
7. מי שבטעות אכל או שתה ביום התענית, צריך לגמור את התענית וא"צ להתענות ביום אחר, אלא אם כן כוונתו לכפרה (וכן איתא במהרי"ל שציוה לאחד להתענות אחר כך לכפרה. תקסח משנה ברורה ס"ק ח). ויכול לומר "עננו", מכיוון שהוא חייב עדיין לצום, ויאמר "ביום צום התענית הזה".
8. קטנים אינם חייבים לצום, אך אם יש בהם דעת להתאבל, ראוי לחנכם שיאכלו רק מאכל פשוט, כדי שיתאבלו עם הציבור.
9. מותר לכבס בתעניות.
10. מותר לרחוץ בתענית ביום, אפילו את כל הגוף, אך נוהגים להחמיר ביום, שלא לרחוץ את כל גופו במים חמים.
11. אם יש בעל ברית או ברית בבית הכנסת, אומרים סליחות עד "הרחמים והסליחות".
12. וכן אם יש חתן בביהכ"נ, אומרים סליחות עד "הרחמים והסליחות" (כן המנהג ברוב המקומות, ועי' קלא משנה ברורה ס"ק כז וכח), אבל החתן עצמו אינו אומר סליחות כלל.
13. בתענית ציבור, לא יהיה שליח ציבור אלא מי שנתמלא זקנו, ואין להקל בזה. אולם בישיבות לצעירים לא צריכים להקפיד שהרמי"ם או המשגיח יהיו שליח ציבור, כי מאחר וכולם צעירים, לא שייך בזה כבוד הציבור, וגם הבחורים יכולים להיות שליח ציבור.
14. בתפילת שחרית בתענית ציבור אומר השליח ציבור (ול אהקהל) "עננו" – ברכה בפני עצמה, בין ברכת "גואל" לברכת "רפאנו". ואם שכח והתחיל "רפאנו", אם נזכר קודם שאמר "ה'" בסיום ברכת "רפאנו" – חוזר ואומר "עננו" עם חתימה וחוזר לתחילת ברכת "רפאנו". ואם כבר אמר "ה'", יאמר ב"שומע תפילה" כיחיד בלא ברכה בסוף. טעה וסיים ברכת "שומע תפילה" "ברוך וכו' העונה בעת צרה", במקום לסיים "ברוך אתה ה' שומע תפילה", אם נזכר תוכ"ד, יכול לומר מיד "שומע תפילה". אם נזכר לאחר כדי דיבור יחזור ל"שמע קולנו". שכח גם ב"שומע תפילה", לא יאמר קודם רצה, אלא אחר שחתם "המברך את עמו ישראל בשלום", ויאמר בלא חתימה. אם נזכר לאחר שגמר תפילתו, אינו חוזר.
15. מי שאינו צם, לא יעלה להיות שליח ציבור.
16. אחרי שמונה עשרה אין אומרים וידוי כיון שאמרו קודם התפילה אחרי הסליחות.
17. אפילו אם יש חתן או ברית, אומרים "אבינו מלכנו" (גם החתן)., אבל אין אומרים תחנון.
18. מוציאין ספר תורה ואומרים י"ג מדות. אומרים "רבונו של עולם" של ראש השנה. (מופיע בסידורים בהוצאת ספר תורה בשבת)
19. קוראים ג' גברי "ויחל" בדילוג (שמות לב, יא – פר' כי תשא).
20. בפסוקים "שוב מחרון אפך", "ה' | ה'", " וסלחת לעוננו", הציבור אומרים בקול רם דרך בקשה והקורא והעולה שותקים, ואחר כך הקורא והעולה לתורה קוראים אותם דרך קריאה. וראוי ליזהר שהש"ץ ימתין עד שיסיימו כולם ואחר כך יתחיל לקרות, כדי שישמעו כולם מהתורה.
21. אין להעלות לתורה לא בשחרית ולא במנחה את מי שאינו צם, או את מי שאין בדעתו להשלים את התענית. ובדיעבד אם קראוהו, אם הוא ת"ח ומחמת אונס אירע שלא התענה וצר לו לומר להם, כדי שלא יהיה חילול ד' בדבר, יכול לסמוך בשעת הדחק על המקילין לעלות. אולם כאשר התענית חלה בימים שני וחמישי, בשחרית – לכל הדעות אם קראוהו יכול לעלות, אבל לכתחילה לא יקראוהו.
22. אחרי קריאת התורה אומרים חצי קדיש, הכנסת ספר תורה, "אשרי", "למנצח", "ובא לציון", "עלינו", שיר של יום, "קוה אלה '", "לדוד ה' אורי".
23. נוהגים לתת צדקה במנחה ביום תענית, כדאיתא בגמ': "אגרא דתעניתא צדקתא", ויש נוהגים לשער מה שהיה אוכל ביום התענית, ליתן לעניים בערב.
24. השליח ציבור מתעטף בטלית לתפילת מנחה.
25. אומרים "אשרי", חצי קדיש.
26. כשמוציאין את ספר התורה, אומרים י"ג מדות. ו"רבונו של עולם" של ראש השנה (מופיע בסידורים בהוצאת ספר תורה בשבת) קורין פרשת " ויחל" כמו בשחרית. ויעלו לתורה רק המתענים. אין אומרים חצי קדיש. ואם אמרו, לא יאמרו קדיש פעם נוספת לפני העמוד. מפטירין "ד רשו ה' בהמ צאו" (ישעיה נה, ו – נו, ח). את ברכת ההפטרה מסיימים ב"מגן דוד".
27. מחזירים את ספר התורה ואומרים חצי קדיש.
28. בשמו"ע, מי שמתענה אומר "עננו" ב"שומע תפילה" (אם שכח, אומר קודם "אל וקי נצור". ואם שכח ונזכר קודם שעקר רגליו, אומרה שם. ואם לא אמרו – אינו חוזר). ואם לא אמר במנחה, לא יאמרנה בערבית שזה כבר לא יום צום.
29. אומרים "שים שלום" ותפילת "ריבון כל העולמים" הנאמרת במנחה של תענית (מופיע בסידור אחרי שמונה עשרה של מנחה) קודם "יהיו לרצון". ואם שכח במנחה, יאמרה בתפילת ערבית קודם שטעם.
30. מי ששכח ואכל, יכול לומר "עננו", אבל יאמר ב"עננו" – "ביום התענית הזה". ומי שאינו מתענה כלל, לא יאמר "עננו".
31. קטן שאינו צם, לא יאמר "עננו" במנחה (דגם גדול אינו אומר "עננו" אם אינו צם, ולא שייך בזה חינוך, שו"ת 'שבט הלוי' ח"ח סימן קלא).
32. בחזרה אומר השליח ציבור "עננו" ברכה בפני עצמה בין "גואל ישראל" ל"רפאנו". ואם שכח, ראה לעיל בתפילת שחרית.
33. אין נושאים כפיים, אלא אם התחילו שמונה עשרה לאחר פלג המנחה. כאשר מתפללים קודם לפלג המנחה, אין נושאים כפיים, אבל אומרים "או"א ברכנו בברכה המשולשת" ו"שים שלום". ודעת החז ו"א שנושאים כפיים בתפילת מנחה בתענית, גם במנחה גדולה.
34. כהן שאינו מתענה, אם אין כהן אחר, רשאי לשאת כפיו כדי שלא תתבטל המצוה. ויש אומרים שאם יש רק כהן אחד, הוא יכול להצטרף כדי לקיים את המצוה דאורייתא.
35. אומרים "אבינו מלכנו" ותחנון.
חודש אלול וסליחות — סדר היום למעשה · ערב ראש השנה — תענית, התרת נדרים והכנות לחג · ליל ראש השנה — תפילות, טעויות בנוסח, וסדר הסימנים · יום ראש השנה — שחרית, קריאת התורה, מוסף, קידוש, תשליך וליל שני
למעיין: הלכות צום גדליה
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.