עיקר החיוב הוא בתקיעות דמיושב ובתקיעות דמעומד שבחזרת השליח ציבור, שבהן תוקעים תשר"ת תש"ת תר"ת בכל הסדרים. אחר התפילה נוהגים לתקוע עוד ארבעים קולות להשלים מניין מאה קולות — והשלמה זו מנהג היא ולא מן הדין. אין להפסיק בשיחה…
מעיקר הדין נשים פטורות ממצוות שופר, כדין מצוות עשה שהזמן גרמן. אולם כהיום קיבלו הנשים על עצמן מצווה זו כחובה, ובאות לבית הכנסת לשמוע קול שופר ואף את התקיעות דמעומד. אישה רשאית לתקוע להוציא את עצמה, ורשאית לברך על התקיעה …
אסור לאכול סעודה קודם התקיעות אף שכבר התפלל שחרית, אבל טעימה עד כביצה — פת, מזונות או פירות אפילו הרבה — מותרת. על כן נוהגים העולם לקדש קודם התקיעות ולהיזהר שלא לאכול יותר מכביצה מזונות. חסידים ואנשי מעשה מחמירים שלא לטע…
מצוות השופר צריכה כוונה — התוקע מכוון להוציא את הציבור ידי חובתם, והשומעים מכוונים לצאת ידי חובת מצוות עשה של שמיעת קול שופר. כהיום נוהגים אף להכריז על כך לפני התקיעות, כדי שכל הציבור יכוון כראוי.…
בתקיעה האחרונה של השלמת מאה הקולות המקריא אומר "תקיעה גדולה", והתוקע מאריך בה יותר משאר התקיעות. וכן בתקיעה האחרונה של תקיעות דמיושב נוהגים להאריך. יש מקומות — וכן מנהג הספרדים — שמריעים אחר התפילה תרועה גדולה, אך אין זה…
מצוות עשה מן התורה לשמוע תקיעת שופר בראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ולפי שהמצווה היא בשמיעה — מברכים "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לשמוע קול שופר", ולא "לתקוע בשופר". ובדיעבד, אם בירך "על תקיעת שופר" או "לתקוע בשופר…
מן התורה חייב אדם לשמוע תשע תקיעות: שלוש פעמים תקיעה-תרועה-תקיעה, שכל תרועה — פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה. ולפי שנסתפקו מהי ה"תרועה" — תוקעים תשר"ת תש"ת תר"ת, כמבואר במאמר על דיני השופר והתקיעות.…
התוקע צריך לעמוד — שנאמר "יום תרועה יהיה לכם", וכל מקום שנאמר "לכם" במצוות צריך עמידה — ולא יסמוך על דבר שאם יינטל ייפול. השומעים מן הדין יכולים לשבת בתקיעות שקודם מוסף (ולכן נקראות "דמיושב"), אלא שכבר נהגו כל הקהל לעמוד…
התקיעות שקודם מוסף, שמברכים עליהן — נקראות תקיעות דמיושב, ובהן עיקר החיוב. חכמים הצריכו לציבור לתקוע גם על סדר ברכות מוסף — מלכויות, זכרונות ושופרות — ואלו תקיעות דמעומד. ואחר התפילה משלימים למניין מאה קולות, כמבואר במאמ…
מי ששמע את שלושת הסדרים בנפרד במשך שעות היום — יצא בדיעבד, ואפילו שמען מכמה בני אדם, ואף אם דיבר והסיח דעתו ביניהם. ולכתחילה לא יפסיק בשהייה באמצע סדר. וצריך שלא ישמע ביניהם קול שופר אחר שאינו מתכוון לצאת בו, כמבואר בפרט…
זמן התקיעה ביום ולא בלילה — ואפילו תקע מקצת מהתקיעה קודם עלות השחר או משנכנס הלילה, לא יצא. חכמים הנהיגו לתקוע אחר קריאת התורה סמוך למוסף, ועדיף לאחר שלוש שעות מהיום — ואף יחיד התוקע בביתו ינהג כך. מי שלא תקע כל היום והג…
כשחל היום הראשון של ראש השנה בשבת — אסרו חז"ל לתקוע, גזרה שמא יטלטל את השופר ארבע אמות ברשות הרבים כדי ללכת ללמוד לתקוע. והיום השני לעולם אינו חל בשבת. בשנה כזו תוקעים רק ביום השני.…
מעיקר הדין מברכים שהחיינו על התקיעות אף ביום השני. אלא שיש אומרים שביום השני אין צריך, ש"יומא אריכתא" הוא — ולכן פרטי המנהג למעשה, והאם ללבוש בגד חדש, מבוארים במאמר.…
מנהג העולם שהתוקע מברך אף על פי שכבר יצא בעצמו, ומכל מקום עדיף באופן זה שהשומעים יברכו לעצמם — ואין למחות במנהג העולם. השומעים יקשיבו היטב לכל הברכה, יכוונו לצאת בה, ויענו אמן — ולא אמן חטופה. ואין עונים "ברוך הוא וברוך …
הוחלף השופר: אם הביאו לו אחר ממקום אחר קודם שהתחיל לתקוע — יחזור ויברך; באמצע התקיעות — אינו מברך; ואם השופר השני היה מונח לפניו — הדין שונה, כמבואר במאמר. הוחלף התוקע: העומד במקומו משלים בלא ברכה, וכולם יוצאים בברכת הרא…
אין להפסיק בדיבור מן הברכה עד גמר התקיעות דמיושב, אפילו בענייני תפילה. ויש הנוהגים להפסיק בין הסדרים באמירת וידוי בלחש או ב"יהי רצון" הנדפס בסידורים — ואין למחות בידם. ונוהגים שהמקריא מקריא לתוקע את סדר התקיעות מילה במיל…
מי שנסתפק אם שמע קול שופר ביום הראשון — חייב לתקוע שלושים קולות כפי גדר ספקו, ואינו מברך. וכן אם נסתפק אם שמע כראוי, או אם תקעו כראוי סדר מסוים — חוזר על אותו הסדר, כמבואר במאמר.…
קודם התקיעות אומר כל הציבור שבע פעמים "למנצח לבני קרח מזמור" (ולהגר"א אין אומרים), אחר כך אומר התוקע "מן המיצר" ופסוקים. נוהגים לכסות את השופר במפה עד גמר הברכות — והתוקע אוחזו בידו בשעת הברכה, מברך מעומד, ובתיבת "קול" מ…
התוקע אוחז את השופר בימינו ומעמידו על צד ימין של פיו — ואף איטר כך — והחלק הרחב מוגבה כלפי מעלה; כל זה לכתחילה ואינו מעכב. אבל לתקוע מהצד הרחב של השופר — מעכב, ואם תקע כך לא יצא. ואם אין מצליחים לתקוע — יביאו שופר אחר, ו…
הנוטל שכר על תקיעת שופר בראש השנה או על תפילה לפני העמוד — אינו רואה סימן ברכה מאותו שכר לעולם. ומכל מקום נהגו העולם להקל לשלם שכר לחזנים ולתוקעים, שסומכים על הפוסקים שבמקום מצווה לא גזרו.…
קטן שהגיע לחינוך המצווה — שיודע שיש מצווה לשמוע קול שופר תשר"ת תש"ת תר"ת שלוש פעמים — חייב אביו לחנכו מדרבנן, וכשהגיע לחינוך לתפילה מחנכו אף בתקיעות דמעומד. ונער בן שלוש עשרה שלא ידוע אם הביא שתי שערות — אינו יכול לתקוע …
התוקע לנשים אחרי שכבר יצא ידי חובתו — לא יברך עבורן, אלא הן מברכות לעצמן והוא תוקע; או שיתקע להן קודם שיצא ידי חובה. ובלבד שיהיה אחר שלוש שעות מהיום, או בשעה שתוקעים בבית הכנסת.…
חרש ושוטה פטורים ממצווה זו ככל המצוות, וחרש המדבר ואינו שומע אינו בר חיוב ואינו מוציא אחרים. והשומע על ידי מכשיר — כחצוצרות או מכשירי שמיעה — דינו מבואר במאמר, ולמעשה יש לשאול מורה הוראה כיצד ינהג כל אחד לפי מכשירו ומצבו…
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.