נוהגים לומר כל נדרי מבעוד יום, שהוא כעין התרת נדרים — ואם נמשך לתוך הלילה אין קפידא. במקומות רבים מקפידים לסיים קודם השקיעה, משום תוספת יום הכיפורים שמקבלים בברכת שהחיינו. מוציאים ספר תורה — ובמקום שאין ספר תורה, אין הדב…
בליל יום הכיפורים מתעטפים בטלית — שלא כשאר לילות השנה. לובשים אותה מבעוד יום ומברכים "להתעטף בציצית"; בבין השמשות אין מברכים מספק, ומי שפשט את הטלית וחוזר ולובשה בלילה — לא יברך עד שיאיר היום.…
כל יחיד אומר לפחות עשרה וידויים ביום הכיפורים בתוך התפילות: שניים בתפילות הלחש של מנחת ערב יום הכיפורים ושל ערבית, ושמונה בשחרית, מוסף, מנחה ונעילה — בלחש ובחזרת השליח ציבור — כנגד עשר פעמים שהזכיר הכהן הגדול את השם ביום…
זמן תפילת נעילה כשהחמה בראש האילנות — אין להקדימה לפני פלג המנחה, וצריך להשתדל להשלימה קודם צאת הכוכבים; והמנהג להקל להמשיך את סיומה גם בלילה, ובלבד שהתחיל ביום. בסיומה אומרים אבינו מלכנו — אפילו בשבת — ואחריו "שמע ישראל…
במוצאי יום הכיפורים מברכים "בורא מאורי האש" רק על נר ששבת — שדלק מערב יום הכיפורים — או על אש שהודלקה ממנו, ולא על אש חדשה. חל יום הכיפורים בשבת — מן הדין מברכים ככל מוצאי שבת, ומכל מקום נהגו להחמיר לכתחילה גם בזה. סעודת…
מברכים את הבנים קודם שנכנסים לבית הכנסת, וכל אחד שופך תחנונים כפי מערכי לבו ומעורר את הבנים והבנות ללכת בדרך טובים. יש אומרים שעיקר מצוות הווידוי והתשובה קודם כניסת היום, ולכן נכון לומר קודם השקיעה וידוי בקצרה — ובמקומות…
מוציאים ספרי תורה, והמחזיקים בהם עומדים מימין ומשמאל השליח ציבור — כבית דין — ומכריזים: "בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה אנו מתירין להתפלל עם העבריינים". השליח ציבור אומר כל נדרי שלוש פעמים, בכל פעם בקול גבוה יותר, וכל העם…
השליח ציבור מברך שהחיינו, וגם הציבור אומרים כל אחד בלחש — ולא יתכוונו לצאת בברכת השליח ציבור. הנשים שכבר בירכו שהחיינו בהדלקת הנרות — לא יברכו שוב, אלא ישמעו מהשליח ציבור ויענו אמן.…
בקריאת שמע אומרים כל הציבור יחד "שמע ישראל" בקול רם, ואחר כך אומרים החזן והציבור "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקול רם — שביום הכיפורים אומרים אותו בקול, ואף הנשים. ומתפללים בכוונה גדולה, ובפרט ברכת "השכיבנו" שכולה בקש…
בשעה שמתוודה ומזכיר חטא — מכה באגרוף על החזה, כאומר "אתה גרמת לי", ולכל הפחות מ"אבל אנחנו חטאנו" עד "על חטאים שאנו חייבים עליהם ארבע מיתות בית דין". ויש להבין את מה שאומרים — ולא לדפוק בסתם על הלב.…
אחר תפילת שמונה עשרה אומרים "לדוד מזמור" פסוק בפסוק בכוונה עצומה, וכשמגיע החזן לווידוי — עומד כל הקהל ואומרים עמו. נוהגים להישאר בבית הכנסת ולומר "שיר היחוד" של כל השבוע בניגון, ואחר כך תהילים, ויש הלומדים מסכת יומא והלכ…
יש שנהגו להיות נעורים כל הלילה — אך אם עלול על ידי זה להתנמנם בתפילות היום, לא יהיה ניעור, ולכל הפחות יישן מעט; ובפרט החזן. יש הישנים בבית הכנסת — וירחיק עצמו מארון הקודש. ובשכיבתו ייזהר שלא להתכסות בכרים המחממים, ולכל ה…
משכימים מעט קודם שיאיר היום. נוטל ידיו שלוש פעמים לסירוגין עד סוף קשרי אצבעותיו, ואת העיניים לא ירחץ כלל אלא אם יש בהן לפלוף. ברכות השחר אומר כדרכו — ואף ברכת "שעשה לי כל צרכי" המנהג לאומרה, ויש שאינם אומרים על פי הגר"א.…
הפיוטים שבתוך ברכות התפילה נתקנו לציבור, ולכן המתפלל ביחידות אינו אומר את הפיוטים שבתפילה. ובציבור — כל מקום אומר כמנהגו, והחזן לא ימשוך בפיוטים יותר מדי כדי שלא להכביד.…
יש להיזהר להתחיל מוסף קודם חצות, ולכל הפחות קודם שש שעות ומחצה — שהמאחר מזמן זה נקרא פושע — ומחמת כן יש לקצר בפיוטי שחרית אם צריך. ואם אירע שאיחרו — מתפללים מוסף ואחר כך מנחה, כל שיש שהות ביום לשתיהן.…
מוציאים שני ספרי תורה, אומרים שלוש פעמים י"ג מידות ו"ריבונו של עולם". קוראים שישה עולים בפרשת אחרי מות — ובשבת שבעה — והמפטיר קורא "בעשור לחודש" ומפטיר בישעיה "סולו סולו פנו דרך". אנשי מעשה מורידים דמעות בקריאת מיתת שני …
אחר ההפטרה אומרים "יזכור" להזכרת נשמות המתים — שיום זה מכפר על החיים ועל המתים — ונודרים צדקה בעד המתים. אומרים "קל מלא רחמים", ויש לומר "על כנפי השכינה" ולא "תחת". ומי שהוריו בחיים יוצא, כמבואר במאמר.…
כשיש מילה בבית הכנסת — מלים אחר קריאת התורה קודם מוסף, והמנהג למול קודם "אשרי". מעיקר הדין מברכים את ברכת המילה בלא כוס, ומנהגנו לברך על הכוס ולתת לתינוק הנימול לשתות מעט, ויש הנותנים לתינוק אחר, כמבואר במאמר.…
בסדר העבודה מתארים את עבודת הכהן הגדול בבית המקדש — נוסח אשכנז "אמיץ כח" ונוסח ספרד "אתה כוננת". ב"עלינו" ובכריעות שבעבודה כורעים כל הקהל על הקרקע — וחוצצים בבגד או בנייר בין הפנים לקרקע. יש לומר את הסדר עם הציבור כדי לה…
כדי להשלים מניין מאה ברכות החסרות ביום הצום — יכוון לשמוע את ברכות העולים לתורה ולצאת בהן, וכן לשמוע ולענות על ברכות חזרת השליח ציבור. וברכת "אשר יצר" שמברך במשך היום עולה למניין. וראוי להריח בשמים שמברכים עליהם, כמבואר …
אין אומרים "אשרי" ו"ובא לציון" — אף בשבת — אלא מתחילים ב"גדלו" ומוציאים ספר תורה. קוראים שלושה עולים בפרשת העריות שבאחרי מות, והשלישי מפטיר ביונה — שעניינו כוח התשובה — וחותם עד "מגן דוד". ואחר התפילה אומרים אבינו מלכנו …
בנעילה אומרים "וחתמנו" במקום "וכתבנו" ו"וחתום" במקום "וכתוב" — שהיא עת חיתום גזר הדין — ואף השליח ציבור בחזרה, אף שמסיים בלילה. פותחים את ארון הקודש ומשאירים אותו פתוח עד אחר קדיש תתקבל. וברכת כהנים — אין נושאים כפיים בל…
אחר הנעילה מתפללים ערבית של חול ואומרים "אתה חוננתנו" — ואין להאריך, שיש אנשים חלושים שהתענית קשה להם, אך גם אין להתפלל במרוצה. וצריך להוסיף מחול על הקודש גם ביציאת היום — להמתין מעט אחר צאת הכוכבים — ורבים מחמירים כשאפש…
נוהגים לקדש את הלבנה במוצאי יום הכיפורים ולא קודם — שקודם היום שרויים בצער מאימת הדין, ויש לקדשה בשמחה; ולשיטת הלבוש מקדשים קודם, להרבות זכויות. אחר קידוש הלבנה פוקדים איש את רעהו בברכת שנה טובה ו"פתקא טבא", והולכים לבתי…
המדקדקים מתחילים במוצאי יום הכיפורים בעשיית הסוכה — לצאת ממצווה אל מצווה, "ילכו מחיל אל חיל" — ויש המכינים מקום לסוכה מיד אחר שטעמו מעט, וכן נוהגים לקנות או לעיין בארבעת המינים. ולמחרת נוהגים להשכים לבית הכנסת ביום שלאחר…
מבדילים על הכוס בלא פסוקי הפתיחה. על בשמים אין מברכים — אלא אם חל במוצאי שבת. על הנר מברכים אף בחול — ודווקא על נר ששבת. הנשים לא יבדילו בעצמן אלא ישמעו מהאנשים; ואם אין להן ממי לשמוע ואינן יכולות להמתין — יבדילו בעצמן, …
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.