נוהגים לאכול תפוח מתוק טבול בדבש, ומברכים עליו בורא פרי העץ אף שאוכלו אחר המוציא — והדבש נפטר בברכתו כי הוא טפל. את ה"יהי רצון שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה" אומרים אחרי שטעם, או קודם הברכה — אך בשום אופן לא בין הברכה לטע…
נוהגים שלא לאכול אגוזים ולוזים בראש השנה — כי "אגוז" בגימטריה "חטא", וגם מפני שהם מרבים כיחה וניעה ומפריעים לתפילה. מטעם זה נמנעים גם מפולים וקטניות המרבים כיחה, שכן ראש השנה צריך בו שתיקה וכוונה יתרה בחזרת השליח ציבור ו…
נוהגים שלא לישון ביום ראש השנה, שאמרו בירושלמי "מי שישן בראש השנה — ישן מזלו", וההולך בטל כישן דומה. יש המקילים לישון אחר חצות היום, וכן על פי האר"י ז"ל. מי שראשו כבד עליו — יישן מעט, והעיקר לקבוע את היום ללימוד ולאמירת …
ביום הראשון של ראש השנה, אחרי מנחה וקודם השקיעה, הולכים אל נהר, מעיין או באר מים חיים לומר סדר תשליך. בירושלים נהגו במקום שאין מעיינות לאומרו על שפת בור, אף כשאין בו מים. אין עושים תשליך ביום השני — אלא אם חל היום הראשון…
יש אוכלים רימונים ואומרים "יהי רצון שנרבה זכויות כרימון" (ויש הממתינים עם הרימון לליל שני כדי לברך עליו שהחיינו). וכן אוכלים ראש של איל או כבש — זכר לאילו של יצחק — וטובלים אותו בדבש; ומי שאין לו, ייקח ראש אחר ואפילו של …
אחר התפילה, כשמגיעים הביתה, מברכים את הבנים בברכת הכתיבה והחתימה. ויש להיזהר מאוד מכעס והקפדה בתוך הבית כל היום — ובפרט בראש השנה, שהוא תחילה וסימן לכל השנה.…
אין מתענים בראש השנה, מלבד תענית חלום ביומו (אבל לא בלילו). הנוהג להתענות ביום מחמת תשובה — אין למחות בידו, ופרטי הדין למי שהתענה פעם אחת מבוארים במאמר. המתענה לא יבשל לאחרים, וראוי שילמד כל היום או יעסוק בתחינות — שיהיה…
בקידוש חותמים "מקדש ישראל ויום הזכרון", ואם אמר כנוסח שאר ימים טובים "מקדש ישראל והזמנים" — לא יצא. ואומר בקידוש שהחיינו. דין הנשים שכבר בירכו שהחיינו בהדלקת הנרות מבואר במאמר.…
אחר הקידוש נוטלים ידיים מיד ובוצעים על שתי ככרות. נוהגים לטבול את פרוסת המוציא בדבש, ואחרי שטועם ובולע ממנה — ולא קודם, משום הפסק — אומר "יהי רצון שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה", ואוכל ממנה כזית.…
אמרו חז"ל: "לעולם יהא אדם רגיל לאכול בראש השנה קרא (דלעת), רוביא, כרתי, סילקא ותמרי" — מינים הרומזים בשמם, בטעמם המתוק ובגידולם המהיר לסימן טוב לשנה. על הירקות המבושלים הנאכלים בתוך הסעודה אין מברכים, אך יש מהדרים לברך "…
את ה"יהי רצון" אומרים קודם האכילה — ואין בכך הפסק, שהרי לא בירך על אותו המין. על רוביא אומרים "שירבו זכויותינו", וכן על כל מין את בקשתו — כנדפס בסידורים ובמחזורים וכמפורט במאמר. וברוביא (לוביא) יש להקפיד על בדיקה מתולעים…
יש הנוהגים לאכול דגים — לסימן שנפרה ונרבה כדגים — ואין לבשלם בחומץ, שאין אוכלים בראש השנה דברים חמוצים, חריפים ומרים, ואף לא פירות חמוצים או שלא נגמר פריים. והאוכלים ענבים לשהחיינו — לא יאכלום כשהם בוסר, ובשם הגר"א שאין …
בברכת המזון אומר ביעלה ויבוא "את יום הזכרון הזה". שכח לומר יעלה ויבוא — אם נזכר אחר "בונה ירושלים" קודם שהתחיל את הברכה הרביעית, אומר את ברכת ההשלמה: "ברוך... שנתן ימים טובים לעמו ישראל את יום הזכרון הזה". ואם כבר התחיל …
לומד מעט קודם שהולך לישון, וקורא קריאת שמע שעל המיטה בלא שום וידוי. ואם התחילו ערבית מעט מבעוד יום — יכוון בקריאת שמע שעל המיטה לצאת ידי חובת קריאת שמע של ערבית.…
בסעודת היום מקדש על היין, טובל את פרוסת המוציא בדבש ואומר את ה"יהי רצון". את הסימנים אין חובה להביא שוב, אך יש להם מקום גם בסעודה זו. ביום טוב אין סעודה שלישית — אלא מוסיף תבשיל בסעודה כנגדה. אבל כשחל בשבת חייב בסעודה של…
עיקר פסוקי התשליך: "מי קל כמוך... ותשליך במצולות ים כל חטאתם", וכהיום נדפסו בסידורים עוד תחינות ובקשות. נוהגים לנער את כנפי שולי הבגדים, ואסור להשליך פת או מאכל לדגים. ויש להיזהר מאוד שלא תהיה תערובת אנשים ונשים במקום אמ…
נהגו שלא ללכת בראש השנה לבית חברו להקביל את פניו כמנהג רעים ואהובים — אך ראוי ללכת לאביו ולאמו, להקביל את פניהם ולהתברך מהם. ואם יש ברית מילה בשעות היום — מצווה ללכת, שסעודת מצווה היא, אך אין עושים שם סעודה ממש.…
אמרו חז"ל: לעולם ייזהר אדם בתפילת המנחה, שאליהו לא נענה אלא במנחה — ובפרט ביום זה, שבו מעוררים את זכות עקידת יצחק להפוך מידת הדין לרחמים, ויצחק אבינו הוא שתיקן תפילת מנחה. כשחל בשבת מוציאים ספר תורה במנחה וקוראים בפרשת ה…
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.