חולה שיש בו סכנה חייב לאכול ביום הכיפורים כדרכו, ואין בזה שום חסידות להחמיר. חולה שאין בו סכנה שנצרך לאכול — אוכל ״פחות מכשיעור״: עד 30 סמ״ק מזון או פחות ממלוא לוגמיו שתייה, בהפרשים של תשע דקות.
שיעור האכילה שיש בו חיוב הוא ״ככותבת הגסה״ — כ‑30 סמ״ק. שיעור השתייה הוא ״מלוא לוגמיו״, כ‑40 סמ״ק לאדם בינוני. האוכל או שותה פחות מכך בכל פעם, ומחכה תשע דקות בין פעם לפעם, אינו עובר על איסור התורה של אכילה ביום הכיפורים.
אם רופא אומר שהצום מסוכן, או שהחולה עצמו מרגיש סכנה — מאכילים מיד ואין ממתינים לפסק. בספק שאין בו סכנה מיידית מתייעצים עם רב שמכיר את הפרטים, ועדיף לשאול לפני החג. בשעת הדחק קו ההלכה 02-5363333 עונה 6 ימים בשבוע.
מי שאוכל ביום הכיפורים מחמת פיקוח נפש אינו מקדש ואינו אומר ״יעלה ויבוא״ במיוחד. אם אכל כשיעור פת — מזכיר ״יעלה ויבוא״ בברכת המזון לפי כמה פוסקים, ואינו חוזר אם שכח.
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.