יום הכיפורים הוא יום הסליחה והמחילה, והצום שבו הוא מדאורייתא. חמישה עינויים נאסרו בו: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. עיקרו של היום הוא התשובה — ועל עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו.
אכילה ושתייה — אסורות מדאורייתא, ויש בהן חיוב כרת בשיעור ככותבת ומלוא לוגמיו. רחיצה — אסורה רחיצת תענוג, ומותר לשטוף ידיים לצורך ניקיון או לאחר בית הכיסא עד קשרי אצבעות. סיכה — אסורה בשמן ובקרם, ומותרת לצורך רפואי. נעילת הסנדל — אסורים נעלי עור, ומותרים נעלי בד וגומי. תשמיש המיטה — אסור, ונוהגים בדיני הרחקה.
חולה שיש בו סכנה חייב לאכול, ואין זה חסידות אלא חובה. חולה שאין בו סכנה — יתייעץ עם רב, ולעיתים אוכל ״פחות מכשיעור״: פחות מכ‑30 סמ״ק מזון בהפרשי תשע דקות, ופחות ממלוא לוגמיו שתייה בהפרשי תשע דקות. מעוברת ומיניקה חייבות בצום מן הדין, ואם הרופא קבע סכנה — אוכלות לפי הוראת רב. קטן פחות מגיל תשע אינו מתענה כלל.
מצווה לאכול בערב יום הכיפורים, ומי שאוכל בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי. מבקשים סליחה מחברים, נותנים צדקה, עושים כפרות, טובלים במקווה ומתוודים במנחה. סעודה מפסקת נאכלת לפני שקיעה, ונמנעים בה ממאכלים חריפים ומיין. מדליקים נרות עם ברכת ״להדליק נר של יום הכיפורים״ ו״שהחיינו״, ומברכים את הילדים.
חמש תפילות: כל נדרי וערבית, שחרית, מוסף, מנחה ונעילה. אומרים וידוי עשר פעמים במשך היום, ״על חטא״ בכל תפילה, וסדר העבודה במוסף. בנעילה פותחים את הארון, אומרים ״אבינו מלכנו״ אף בשבת, ובסיום — ״שמע ישראל״, ״ברוך שם״ שבע פעמים, ״ה׳ הוא האלוקים״, ותקיעת שופר אחת.
הצום יוצא בצאת הכוכבים, כ‑25–30 דקות אחר השקיעה לפי מנהגי המקום. מבדילים על הכוס בברכת ״בורא מאורי האש״ מנר שדלק כל היום, ואין מברכים על בשמים (אלא במוצאי שבת). נוהגים לקדש את הלבנה אחר הצום, ולהתחיל מיד בבניית הסוכה.
כשיום הכיפורים חל בשבת, הצום אינו נדחה — אוכלים בערב שבת סעודה מפסקת ומתענים בשבת עצמה. מזכירים שבת בתפילות ובווידוי, אומרים ״ויכולו״ בערבית, קוראים הפטרה של יום כיפור, ואומרים ״אבינו מלכנו״ בנעילה. בהבדלה מוסיפים ברכת הבשמים.
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.