אוכלים בליל ראש השנה סימנים לשנה טובה: תפוח בדבש, רימון, ראש דג או כבש, רוביא (שעועית), כרתי (כרישה), סילקא (סלק או תרד) ותמרים — ועל כל אחד אומרים בקשה קצרה כלשון שמו.
נוטלים ידיים, מברכים המוציא ואוכלים פת בדבש. אחר כך מברכים ״בורא פרי העץ״ על התפוח, טובלים בדבש ואומרים ״שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה״. ממשיכים ברימון (״שירבו זכויותינו כרימון״), רוביא (״שירבו זכויותינו״), כרתי (״שיכרתו שונאינו״), סילקא (״שיסתלקו אויבינו״), תמרים (״שיתמו שונאינו״) וראש דג או כבש (״שנהיה לראש ולא לזנב״).
מברכים ״בורא פרי העץ״ על התפוח ופוטרים בו את הרימון והתמרים אם הם על השולחן ובכוונה. על הירקות המבושלים מברכים ״שהכל״ או ״האדמה״ לפי דרך הבישול, ואם אכלו במסגרת הסעודה עם פת — נפטרים בברכת המוציא. הבקשות עצמן אינן ברכות ואין בהן חשש.
אכילת הסימנים היא מנהג המובא בגמרא (הוריות יב) ובשולחן ערוך, ואינה חיוב. מי שאין לו סימן מסוים אינו חסר דבר, ורוב הפוסקים כתבו שהעיקר בהם הוא ההתעוררות לתשובה ולתפילה ולא האכילה עצמה.
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.