שמיני עצרת הוא רגל בפני עצמו — ״עצרת״ נפרד מסוכות לעניין קרבן, ברכת שהחיינו וזמן. בארץ ישראל הוא יום אחד שבו מקיימים גם את שמחת תורה, ובחוץ לארץ שמחת תורה נחוגה ביום השני. עיקרו של היום — סיום התורה והתחלתה מחדש, בהקפות, בשירה ובריקוד.
בארץ ישראל אין יושבים בסוכה בשמיני עצרת, ומצוות הסוכה מסתיימת בסוף היום השביעי. בחוץ לארץ אוכלים בסוכה בשמיני עצרת מספק שהוא שביעי, אך אין מברכים ״לישב בסוכה״, ואין ישנים בה לפי כמה מנהגים. לפני יציאה מן הסוכה נהגו לאמר נוסח פרידה.
במוסף של שמיני עצרת מתחילים ״משיב הרוח ומוריד הגשם״, ואומרים תפילת גשם בנוסח מיוחד — הש״ץ מתעטף בטלית ואומר בניגון של ימים נוראים. מכאן והלאה אומרים בשמונה עשרה ״מוריד הגשם״ עד פסח; מי ששכח ואמר ״מוריד הטל״ אינו חוזר, ומי שאמר ״מוריד הגשם״ בקיץ — חוזר.
מוציאים את כל ספרי התורה, ומקיפים את הבימה שבע הקפות בערבית ובשחרית, בשירה ובריקוד. ״כל הנערים״ — עולים כל הקטנים תחת טלית אחת ומברכים עמם. ״חתן תורה״ מסיים את פרשת וזאת הברכה, ״חתן בראשית״ מתחיל מחדש — להורות שאין לתורה סוף. נוהגים לתת עליות לכל אחד מהמתפללים.
מצוות השמחה גדולה במיוחד ביום זה, ומותר לרקוד ולטפח לכבוד התורה אף שבשאר יום טוב יש בזה גזירת שמא יתקן כלי שיר — שמחת התורה הותרה. יש להיזהר בשתיית יין שלא יבוא לקלות ראש או לביטול תפילה, ושתייה שמפריעה לתפילה או לברכות אינה שמחה של מצווה.
בשמיני עצרת אומרים ״יזכור״ אחר קריאת התורה, ונוהגים שמי שיש לו אב ואם יוצא מבית הכנסת. מזכירים נשמות ומתחייבים לצדקה לעילוי נשמת הנפטרים.
במוצאי שמחת תורה מבדילים על הכוס בלי בשמים ובלי נר (אלא במוצאי שבת). מפרקים את הסוכה ונוהגים לשמור מן הסכך למצווה אחרת. נוהגים להתחיל מיד ללמוד בספר בראשית — ״ויעקב הלך לדרכו״.
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.