סדר הושענא רבה למעשה: איגוד הערבות בעלי לולב, קיטל, השכמה, "מזמור לתודה", נטילת לולב והטבעות, שבע הקפות עם כל ספרי התורה, נענוע וחבטת הערבות, מוסף, סעודה.
מכון הוראה בישראל
1. נוהגים לאגוד את הערבות בעלי לולב, ואין חסרון של חציצה דכל לנאותו אינו חוצץ. ויש שהקפידו לאגוד בעלי ערבה משום חציצה. ובביכור"י כתב דיכול לאגוד בעלי לולב אך יניח מקום אחיזת ידו בלי קשירה כלל.
2. יש נוהגין ללבוש קיטל, ויש נוהגין שרק השליח ציבור לובש, ובפרט השליח ציבור שאומר הושענות. והציבור לובשים בגדי שבת.
3. בשחרית משכימין להתפלל.
4. אין עושין מלאכה של חול מהבוקר עד אחר יציאת בית הכנסת. ויש מסירים מעצמן אפילו הכיס של מעות. אבל מי שנוהג ליתן צדקה בזמן התפילה לא יבטל מצוה יקרה זו בשביל מנהג חסידות זה. ('בן אישח י ' שנהא, פ' וזאת הברכה אותה). והגרח"ק הורה שכל ההקפדה במנהג זה הוא שלא לקחת מעות בארנק משום שכך נראה כדרך מסחר.
5. בפסוקי דזמרה אומרים "מזמור לתודה" וממשיכים כסדר שבת ואין אומרים "נשמת".
6. ברכת 'יוצר אור' כמו בחול. תפילת לחש בתוספת "יעלה ויבוא". נטילת לולב. הלל שלם, ויזהר שלא להשמיט מילים בהלל (ולענין טעות בהללע י' בסוף הקובץ).
7. נטילת לולב בברכה. ויש פותחים הטבעות שעל הלולב ולא אגד ההדסים והערבות. יש כמה מנהגים מתי להסיר את הטבעות, האם לפני הברכה, או לפני ההלל, או לפני אמירת ההושענות. קדיש תתקבל.
8. הושענות: יש שעושים את ההושענות מיד אחרי קדיש תתקבל של תפילת שחרית. ויש שעושים אחרי מוסף. מוציאין את כל ספרי התורה כמנין האבלים שיכולים לאוחזם. ויש מוציאים כולם ומניחים השאר על הבימה. מקיפים שבע פעמים. "אני והו הושיעה נא". "כהושעת". "תתננו" וכו' עד "תענה אמונים". ואז מניחים את הלולב והאתרוג ולוקחים את הערבות. לפני שאומר "תענה אמונים".
9. מנענעים את הערבות. יש מנענעים נענוע קל. ערב ראש השנה. ויש מנענעים כמו הלולב.
10. אחרי שאומרים "קול מבשר", חובטים את הערבות חמש פעמים על הקרקע ואחת על הכלים. זמן החבטה – יש נוהגים לפני הקדיש. והנכון יותר לחבוט אחרי הקדיש (כדי שישמעו היטב את הקדיש). לזכור לומר את התחינה שלאחר החבטה, שתיטיב לנו החתימה.
11. מחזירים את ספרי התורה לארה"ק לפני הקדיש ויש שמחזירים לפני חביטת הערבה ויש אחריה.
12. בפתיחת הארון אומרים "אין כמוך", י"ג מידות. ואומרים תפילת "רבש"ע". מוציאים ספר תורה אחד. "בריך שמיה". "שמע ישראל". "אחד אלוקינו. קדוש ונורא שמו". "גדלו". "על הכל". "ויעזור". ארבעה עולים "וביום השביעי" (במדבר כט לב). המנהג שעושים "מי שברך" לעולה כמו בשבת ויו"ט. וה"מי שברך" הוא בניגון ימים נוראים, אך נראה שאין לומר "ולכבוד יום הדין " "ויכתבהו ויחתמה ו" אלא כמו ביום טוב "ולכבוד הרגל, ויזכה לעלות" וכו'. חצי קדיש. החזרת ספר תורה, "אשרי", "ובא לציון". חצי קדיש.
13. תפילת מוסף. "וביום השביעי" (במדבר כט לב). קדושת "נעריצך" כמו ביום הכיפורים. "אדיר אדירנו". אין אומרים "ותערב" והכהנים לא מנג נים ('לוח ההלכות והמנהגים ' – זלזניק). קדיש תתקבל.
14. "אין כאלוקינו" כמו בשבת. "עלינו", שיר של יום. ולפי דעת הגר"א: תהלים פב: "מזמור לאסף" (שיר של יום שלישי). "לדוד ה' אורי".
15. עושים סעודה כמו ביום טוב.
16. ביום הושענא רבא לא יסתור (או יפסול) את הסוכה, אלא מפנה הכלים מזמן מנחה קטנה, ומסדר את הבית לכבוד יום טוב, ואם רוצה להשתמש בה בשמחת תורה לישון או לאכול, עיין שם ההלכה בזה.
17. נוהגים לומר כשיוצאים מן הסוכה: "יהי רצון שנזכה לישב בסוכה של לויתן"
ערב סוכות וליל החג — הדלקת נרות, קידוש בסוכה והכוונות · מצוות הסוכה — אכילה, שתייה, שינה, לימוד וברכת "לישב בסוכה" · סדר תפילות יום טוב של סוכות — הלל, הושענות, מוסף, קידוש והבדלה · סדר נטילת לולב — האיגוד, הברכה והנענועים
למעיין: סגולות ומנהגים בארבעת המינים — ומצוות שמחת החג
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.