מה נוהגים באסרו חג, תחנון עד אחרי ראש חודש חשון, ממתי אומרים "ותן טל ומטר" וכל מקרי השכחה — היכן חוזרים לפי מקום ההיזכרות, ומנהגי סליחות בה"ב.
מכון הוראה בישראל
1. בלוח לא"י כתב שאומרים באסרו חג "למנצח" ויש שא"א. וב'לוח ההלכות והמנהגים' – זלזניק מביא שא"א וכן נהג החזון איש.
2. אין אומרים 'תחנון' עד אחרי ר"ח חשון.
3. נוהגים להרבות בו קצת באכילה ושתיה, ולא להתענות בו.
4. ביום חמישי אחרי סוכות, יש נוהגים לקרוא בתורה ל'שלישי' עד סוף "יום חמישי".
5. בראש חודש חשון יש להסדיר תפילתו כמבואר ב'משנה ברורה' סימן ק'.
6. נזכר לפני שהזכיר "השם" בחתימת הברכה, יתחיל "ותן טל ומטר" וממשיך כסדר.
7. נזכר כשהזכיר "השם" חותם הברכה "מברך השנים" ואומר "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה" וממשיך "תקע" וכן כשנזכר לפני שאמר תיבת "תקע", (כן הוא לפי מה שפסק בשולחן ערוך סימן קי"ד סע' ו'. וכן פסק ב'לוח לא"י') ודעת המשנה ברורה שלא יאמר כאן אלא ב"שומע תפילה". ואם חושש שישכח גם ב"שומע תפיל ה", נראה שלכו"ע יאמר לפני "תקע".
8. נזכר כשאמר תיבת "תקע", אומר בברכת "שמע קולנו" קודם "כי אתה שומע".
9. נזכר כשהזכיר "השם" של ברכת "שומע תפילה", יסיים "למדני חקיך" ויאמר "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה. כי אתה שומע" וכו'.
10. נזכר בסיום הברכה קודם שהתחיל "רצה", אומר "ותן טל ומטר לב רכה על פני האדמה" וממשיך "רצה".
11. נזכר משהתחיל "רצה", כל שלא אמר "יהיו לרצון" [לנוהגים לומר פעמיים, עד השני], חוזר לברכת "ברך עלינו".
12. נזכר אחר "יהיו לרצון" [כנ"ל], אף שעדיין לא עקר רגליו, חוזר לתחילת שמונה עשרה.
13. בשב"ק פרשת נח, מברכים בה"ב.
14. נוהגים שהפזמון ביום שני הראשון מבה"ב הוא "ישראל נושע" וביום חמישי "מלאכי רחמים".
ערב סוכות וליל החג — הדלקת נרות, קידוש בסוכה והכוונות · מצוות הסוכה — אכילה, שתייה, שינה, לימוד וברכת "לישב בסוכה" · סדר תפילות יום טוב של סוכות — הלל, הושענות, מוסף, קידוש והבדלה · סדר נטילת לולב — האיגוד, הברכה והנענועים
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.