סיפור דברים שחבר הסכים שיספרו — רכילות?

האם מותר לספר לחברותא לשעבר את סיבת הפסקת הלימוד כשהחבר הסכים?

צוות בית ההוראה

שאלה: בסוף הזמן הקודם, החליט אחד מחברי לישיבה שאינו מעונין יותר ללמוד עם חברו בחברותא ונפרד ממנו בלי לגלות לו את הסיבה להפסקת הלימוד המשותף. לאחר זמן התלקחה מריבה קלה בין שני החברים, והחבר שהחליט להפסיק גילה לי את המניע להחלטתו, כשהוא מציין כי לא אכפת שהחברותא לשעבר ישמע את הדברים. האם מותר לי לגלות לחברותא לשעבר את הסיבה להפסקת הלימוד עמו?

תשובה: נראה שאסור לספר לחברותא לשעבר את הדברים שאמר חברך, היות והם עלולים לגרום למריבה ביניהם. וזאת למרות שהחבר שסיפר את הדברים נתרצה והסכים לכך, מאחר שלגבי איסור רכילות לא מועילה התרצות והסכמה.

וכן יש להוכיח מדברי הרמב"ם שהגמרא (סנהדרין כט ע"א) מבארת שאסור לדיין לומר לבעל הדין בצאתו מבית הדין: "אני זיכיתי אותך וחברי חייבו אותך", משום 'לא תלך רכיל בעמך'. ומוכח שאף אם הדיין אומר על עצמו שהוא המחייב הרי זה בכלל רכילות.

ומבואר לפי זאת שלא רק שאסור לאדם לספר רכילות על חברו שנתרצה לכך, אלא שאסור לאדם לומר אפילו על עצמו דבר שיגרום שחברו יכעס עליו ויריב עמו. וטעם הדבר הוא משום שאיסור רכילות הוא שלא לומר שום דיבור הגורם שנאה ומריבות בישראל.

מה עוד חשוב לדעת

קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.