האם מצות כיבוד הורים היא בין אדם לחברו או בין אדם למקום? ומה הדין כשביזה את הוריו — האם עליו לבקש מחילה? דיון בדעות הראשונים והפוסקים.
מערכת 'איש לרעהו'
איש לרעהו
שאלות ונידונים בענייני בין אדם לחברו ושמירת הלשון
האם בן שלא כיבד את הוריו כראוי צריך לבקש מהם מחילה?
שאלה: אני בחור ישיבה ומידי פעם, ובפרט בימי 'בין הזמנים', אני מוצא לצערי הרב שאינני מקיים את מצות 'כיבוד הורים' כראוי. ולכן רציתי לשאול האם מצות 'כיבוד הורים' היא מהמצוות שבין אדם לחברו, כך שאם לא כיבדתי את הורי כראוי עלי לבקש מהם מחילה, או שזו מצוה שבין אדם למקום ויש צורך רק בתשובה כלפי שמים?
תשובה: ה"מנחת חינוך" (מצוה לג) הסתפק האם 'כיבוד הורים' הוא מצוה שבין אדם לחברו או בין אדם למקום, ונשאר בצריך עיון. ולכאורה נראה כי זו מחלוקת הראשונים, שהרי הרמב"ן (שמות כ יב) כתב שמצות 'כיבוד הורים' היא מהמצוות שבין אדם למקום, ואילו הרמב"ם ב"פירוש המשניות" (פאה פ"א מ"א) והרא"ש (שם) ביארו שזו מצוה שבין אדם לחברו. אולם אפשר לומר שהרמב"ן מודה שזו מצוה שבין אדם לחברו, אלא שיש בזה גם בין אדם למקום. וכן כתב ה"כלי יקר" שמצות 'כיבוד הורים' היא גם בין אדם לחברו וגם בין אדם למקום. וכן מצינו להדיא באברבנאל שביאר בדעת הרמב"ן. ולכאורה, הנידון אם עליו לבקש מהוריו מחילה אם לא כיבדם כראוי, תלוי במחלוקת זו.
אך נראה שאין הדבר תלוי בזה, ואף אם נאמר שמצות 'כיבוד הורים' היא מהמצוות שבין אדם לחברו, מכל מקום יש לומר שאין זה מחיובי בין אדם לחברו לבקש מהם מחילה על שלא כיבדם, כיון שהחיוב הוא רק לשמים, ורק גדר המצוה לשמים הוא לכבדם מדיני בין אדם לחברו. וכפי שמצינו שאיסור קבלת לשון הרע הוא עבירה שבין אדם לחברו, ולמרות זאת המקבל לשון הרע על חברו, אינו צריך לבקש ממנו מחילה כמבואר ב"חפץ חיים" (כלל ו סעיף יב). וכן כתב רבי דוד פוברסקי זצ"ל בשיעוריו (קידושין כח ע"ב), שאין הוכחה מראשונים אלו לפשוט את ספקו של ה"מנחת חינוך", ונשאר הדבר בספק.
אולם נראה שכל הנידון לעיל עוסק בבן שלא כיבד את הוריו כראוי כגון שלא קם לכבודם וכדומה, אבל אם ביזה אותם או ציערם, וכגון שלא שמע בקולם או שדיבר אליהם שלא בדרך ארץ וכדומה, הרי זה בוודאי עוון שבין אדם לחברו, ומוטל עליו לבקש מהם מחילה כיון שגרם להם צער. ומה גם שהאיסור שבין אדם למקום הרבה יותר חמור כאשר מזלזל בהוריו, ועובר בזה על "ארור מקלה אביו ואמו" (דברים כז טז). וכפי שכתב ה"שולחן ערוך" וזו לשונו: "כל המבזה אביו ואמו אפילו בדברים, אפילו ברמיזה, הרי זה בכלל ארור מפי הגבורה, שנאמר ארור מקלה אביו ואמו" (יורה דעה סימן רמא סעיף ו).
ובפרט בערב יום הכיפורים, צריך כל אדם לבקש מחילה מהוריו על שלא כיבדם כראוי. וכפי שכתב ה"בן איש חי" וזו לשונו: ודבר זה הוא חיוב גדול על כל אדם, ומי שאינו עושה כן נקרא חוטא ומזלזל בכבוד אביו ואמו, דאם בין אדם לחברו חייבו חז"ל לבקש מחילה קודם יום הכיפורים, כל שכן מאביו ואמו שאין אדם ניצול מחטא זה בכל יום" (פרשת וילך סעיף ו).
ובקשת המחילה מההורים צריכה להיות אמיתית ולא מהשפה ולחוץ, ושההורים יראו שמצטער על שעשה. ובנוסף עליו לעזוב את דרכו הרעה, וכדאי שיקבל על עצמו ללמוד הלכות כיבוד הורים ב"שולחן ערוך" (יורה דעה סימן רמ). ובזמננו חוברו מספר ספרים העוסקים בבירור פרטי המצוה ודיניה באופן הראוי על פי דעות הפוסקים. ועל ידי שלומדים את ההלכות היטב, קל יותר לקיים את המצוה.
וראוי להביא את דברי ה"פלא יועץ" שכתב בזו הלשון: "ועל אחת כמה וכמה צריך להיזהר ולהישמר מלבזות למי שחייב בכבודו כגון אביו ואמו, שהרי כתיב 'ארור מקלה אביו ואמו'. וכתבו הפוסקים שאף על פי שאמרו 'אב שמחל על כבודו כבודו מחול', היינו דוקא כבודו אבל לא בזיונו. וחבל על דמשתכחין בנים סוררים, שנוהגים מנהג ביזיון באביהם ואימם ועושים להם שיחרקו שן, אוי להם לבנים מיום הדין ומיום התוכחה" (ערך ביזיון).
וככל שאדם מתאמץ לכבד את הוריו כראוי, אף אם הדבר קשה עליו, שכרו כפול ומכופל, וכפי שאמרו חז"ל: "לפום צערא אגרא" (אבות פ"ה כ"ג).
לתגובות ולהערות בענייני מדור זה ניתן להתקשר לקו ההלכה "הוראה בישראל"טלפון: 02-5363333 (שלוחה 3) בין השעות 19:00 - 15:00
לתגובות ולהערות בענייני מדור זה ניתן להתקשר לקו ההלכה "הוראה בישראל"
טלפון: 02-5363333 (שלוחה 3) בין השעות 19:00 - 15:00
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.