מי שהתחייב בפורים דפרזים ונסע לירושלים ושהה בה בכל יום ט"ו, האם הוא מתחייב בפורי

מי שהתחייב בפורים דפרזים ונסע לירושלים ושהה בה בכל יום ט"ו, האם הוא מתחייב בפורים כדיני המוקפים?

הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט"א

לקט שאלות מרתקות מהלכות פורים המשולש שהובאו בפני מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט"א

שאלה: מי שהתחייב בפורים דפרזים ונסע לירושלים ושהה בה בכל יום ט"ו, האם הוא מתחייב בפורים כדיני המוקפים?

תשובה: בשנה רגילה הדבר תלוי היכן נמצא עיקר דירתו של האדם. אם הוא בן ירושלים ששהה בפרזים ביום י"ד והתחייב בי"ד וחזר לירושלים ליום ט"ו, הוא מתחייב שוב בדיני פורים גם ביום ט"ו כמובא בירושלמי (מגילה פ"ג ה"ג). אך אם הוא בן פרזים שהתחייב ביום י"ד ונסע לירושלים ליום ט"ו, מבואר בראשונים שאינו מתחייב שוב בפורים ביום ט"ו, אלא אם כן קבע את דירתו בירושלים. אך לדעת ה"ביאור הלכה" (סימן תרפח סעיף ה) וה"חזון איש" (סימן קנ"ב ס"ק ו) שייך להתחייב שוב בפורים ביום ט"ו. ולדעת ה"ביאור הלכה" די בכך שהאדם הגיע לירושלים בליל ט"ו, ולדעת ה"חזון איש" יש צורך שיהיה בירושלים כבר בתחילת ליל ט"ו.

אולם שונה פורים המשולש שלא שייך בו דין 'מוקף בין יומו', משום שאין בו כלל את מצוות היום. והזכרת על הניסים וקריאת התורה אינן מעיקר מצוות הפורים. וביותר יש לומר שבמקרה זה הכול מודים לשיטת הרא"ש וסיעתו (הובאה בספרנו על פורים פ"ט הערה 15) שגם לבן ירושלים המחייב הוא יום י"ד, ואם כן לא שייך כלל להתחייב שוב ביום ט"ו. וכן פסק רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל. ועל כן, לא רק ש'מוקף בן יומו' אינו מתחייב שוב בפורים ביום ט"ו בשנה זו, אלא אפילו בן ירושלים שהלך לפרזים ביום י"ד וחזר לירושלים ליום ט"ו לא יתחייב שוב בפורים.



שאלה: בן ירושלים שנמצא בעירו ביום י"ד, האם מותר לו לנסוע לשבת שהיא ט"ו לפרזים, שהרי גם בשנה זו עיקר הפורים דמוקפים הוא ביום ט"ו, ואם כן נמצא שהוא הפקיע את עצמו לחלוטין ממצות פורים, היות ולא התחייב בי"ד דפרזים וגם לא היה בירושלים בט"ו על מנת להתחייב בפורים דמוקפים.

תשובה: בן ירושלים ששהה בעירו ביום י"ד של פורים המשולש, רשאי לכתחילה לשבות בשבת בפרזים, משום שכבר התחייב בעיקר פורים ביום י"ד. ולמרות שיפסיד את קריאת התורה של פורים בשבת, אין הוא צריך להימנע מהנסיעה, היות וקריאת התורה זו חובת הציבור.



שאלה: האם תושבי ירושלים המוקפים ותושבי הערים הפרוזות רשאים להסתפר ולקצוץ ציפורניים בפורים לכבוד שבת?

תשובה: כאשר פורים חל באמצע השבוע מותר לקצוץ ציפורניים רק לצורך מצוה, וכאשר פורים חל בערב שבת מותר לקצוץ ציפורניים לכבוד שבת כיון שזהו צורך מצוה. אך תספורת נחשבת כעשיית מלאכה ממש, וכיום נהגו שלא לעשות מלאכה בפורים. אולם למרות זאת יש להתיר לאדם לספר את עצמו לכבוד שבת, שהרי הש"ך (יו"ד סימן שצט) פסק שאפילו בערב פסח מותר לאדם לספר את עצמו, ואיסור מלאכה בפורים קל מאיסור מלאכה בערב פסח. ועל כן גם לדעת החולקים על הש"ך בערב פסח, מותר לאדם לספר את עצמו בפורים. והדברים התבארו בספרנו על פורים (פרק ט"ז הערה 3).

ברם אסור לבני פרזים להסתפר על ידי אחרים בערב שבת, משום שתספורת נחשבת כעשיית מלאכה. ולבני המוקפים יש מתירים ויש אוסרים להסתפר על ידי אחרים בערב שבת. ולדעת האוסרים אסור לבני המוקפים להסתפר אפילו לדעות שיום י"ד אינו עיקר זמן הפורים עבורם. וזאת משום שיש לגזור על הדבר כדי שלא יבואו להסתפר גם בשנה שבה פורים דמוקפים יחול בערב שבת. והדבר התבאר בארוכה בספרנו על פורים ובספר "פורים המשולש" (אות כה כו).



שאלה: האם יש עניין לבני המוקפים להדר ולברך ברכת 'שהחיינו' על פרי חדש בשבת וביום ראשון של פורים המשולש?

תשובה: שאלה זו נוגעת בשני נידונים. האחד לגבי ברכת 'שהחיינו' ביום ט"ו שהוא עיקר הפורים למוקפים, והשני לגבי ברכת 'שהחיינו' ביום ראשון שבו מקיימים את מצוות השמחה ומשלוח המנות. ולגבי משלוח המנות והסעודה שמקיימים ביום ראשון, כתב המהר"י אלגאזי ב"חוג הארץ" (אות יב) שהם נכללים בברכת 'שהחיינו' הנאמרת על קריאת המגילה ביום שישי, וברכה זו חלה גם על כל המצוות הנעשות ביום ראשון. וכן נקט רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל.

ולכאורה צריך עיון כיצד תועיל ברכת 'שהחיינו' מיום ליום. ולמרות שלדעת השיטות שמברכים 'שהחיינו' רק בקריאת המגילה בלילה, הברכה עולה גם למצוות שמקיימים ביום, כבר הקשה ה"ביאור הלכה" (ראש סימן תרצב) איך הדבר מועיל. ועל כל פנים גם לדעות אלו ברכת 'שהחיינו' אינה מועילה לפטור מיום ליום. אך יש לומר שכיוון שמצוות הפורים כבר החלו בקריאת המגילה ובמתנות לאביונים, על כן ברכת 'שהחיינו' עולה על הכול. וטעם הדבר משום שדיני השמחה הם בתורת תשלומים, ונגררים אחר הברכה שבירכו על עיקר המצוה.

לגבי שבת ט"ו אדר הביא ה"ביאור הלכה" (סימן תרצב) כי דעת ה"מור וקציעה", שעיקרה של ברכת 'שהחיינו' היא על עיצומו של יום הפורים, וגם מי שאינו קורא את המגילה צריך לברכה. וכן מדייק ה"ביאור הלכה" מדברי המאירי. וה"משנה ברורה" נשאר בצריך עיון כיצד לנהוג למעשה.

אם כן עולה שלדברי ה"מור וקציעה" יש להחמיר ולברך ברכת 'שהחיינו' על פרי חדש, כדי לצאת ידי חובת הברכה על עיצומו של יום הפורים. אך למעשה לא כתבו הפוסקים שיש להדר בדבר, ונראה שנקטו לעיקר הדין שלא כ"מור וקציעה", וכן שמעתי מרבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל ומרבי חיים קניבסקי זצ"ל שאין צורך להדר בזה. ועיין בספרנו על "פורים המשולש" (אות לו).

וכן יש לומר שבמקרה זה, ברכת 'שהחיינו' שמברכים על מצות קריאת המגילה ביום י"ד עולה גם לעיצומו של יום הפורים ביום ט"ו. וכמבואר בהלכה שהמברך 'שהחיינו' כשעשה את הסוכה אינו חוזר ומברך בחג (אורח חיים סימן תרמא סעיף א). ומבואר בזה שכאשר מברכים 'שהחיינו' על מצות החג, הברכה עולה גם על עיקר החג אפילו שבירכו קודם זמנה, והוא הדין בנידון דידן שכאשר מברך על המצוה ביום י"ד היא עולה לו גם לעיצומו של יום ט"ו.



מה עוד חשוב לדעת

קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.