שאלות מחו"ל — אדר תשפ"ו

שאלות הלכתיות מקו ההלכה המיועד לבני חו"ל.

צוות בית ההוראה

תורת כהנים אדר תשפו

תורת כהנים

שאלה הלכתית מעשית בהלכות טהרת כהנים שהובאה בפני הגאון רבי אליהו בייפוס שליט"א

דין בירור מקומות הטומאה לכהנים

שאלה: בימים אלו הושלם פיתוח תוכנת ניווט ייעודית לכהנים, שמציינת את כל המקומות שיש בהם טומאה או חשש טומאה, ומפנה את הנהג לדרכים חלופיות. וישנן שלוש דרגות בתוכנה זו. דרגה א', מקומות שיש בהם טומאה ודאית ואסורים לכולי עלמא. דרגה ב', מקומות שה"שולחן ערוך" או הרמ"א פסקו שיש להחמיר בהם. דרגה ג', מקומות השנויים במחלוקת או בספק. ומתעוררת השאלה מדוע יש צורך בתוכנה זו, הרי כהן שאינו יודע על הטומאה אינו צריך לחוש לה, וספק טומאה ברשות הרבים שרי?

תשובה: הטענה שכל מקום שיש בו ספק טומאה, חשוב גם לגבי כהונה כספק טומאה ברשות הרבים שטהור, ואף כשמדובר בבתי חולים ובמרכזים רפואיים, אין לה מקום כלל. והדבר ידוע לכל מי שבירר את המציאות וראה, שמקומות אלו אינם בגדר ספק אלא בגדר ודאי, וכהוראת רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל ורבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל. ולבתי ההוראה ישנן רשימות מפורטות בנוגע למקומות אלו.

ואף לגבי עצם הקביעה, שספק טומאה ברשות הרבים מותר בכבישי הארץ, רבו הפוסקים הסוברים שדין זה אינו שייך בנוגע לאיסור 'לא יבוא', כיון שלגבי איסורים לא נאמר 'ספק טומאה ברשות הרבים שרי'. ואף אם נאמר שגם לכהנים נאמר דין 'ספק טומאה ברשות הרבים שרי', כבר פסקו הטור וה"שולחן ערוך" (סימן תקמד סעיף א) שיש לציין את בתי הקברות, וכתבו שטעם הדבר הוא כדי שיזהרו הכהנים.

ובאמת נחלקו הראשונים בטעם ציון הקברים על פי הגמרא: "אמר רבי שמעון בן פזי, רמז לציון קברות מן התורה מנין, תלמוד לומר 'וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון'. אמר ליה רבינא לרב אשי, הא מקמי דליתי יחזקאל מאן אמר?... גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא. רבי אבהו אמר מהכא 'וטמא טמא יקרא', טומאה קוראה לו ואומרת לו פרוש... וכן אמר רבי עוזיאל בר בריה דרבי עוזיאל רבה, טומאה קוראה לו ואומרת לו פרוש... אביי אמר מהכא 'ולפני עיוור לא תיתן מכשול'. רב פפא אמר 'ואמר סולו סולו פנו דרך'. רב חיננא אמר 'הרימו מכשול מדרך עמי'. רבי יהושע בריה דרב אידי אמר 'והודעת להם את הדרך ילכו בה'. מר זוטרא אמר 'והזרתם את בני ישראל מטומאתם'. רב אשי אמר 'ושמרתם את משמרתי', עשו משמרת למשמרתי. רבינא אמר 'ושם דרך אראנו בישע אלוקים'" (מועד קטן ה ע"א).

ופירש רש"י (שם ד"ה מציינין) שיש לציין את הקברים משום אוכלי תרומה, אולם הרמב"ם (הלכות יום טוב פ"ז הי"א) פירש שטעם ציון הקברות הוא כדי שיפרשו הכהנים מהטומאה. ופירש לשיטתו אף את דברי המשנה: "ומציינין על הקברות" (שקלים פ"א מ"א), כדי שיפרשו הכהנים מהם. וזהו מקור דברי הטור וה"שולחן ערוך", שאף בזמננו יש לציין את כל מקומות הקברים כדי שיפרשו מהם הכהנים.

ועיין בשו"ת "בנין ציון" (סימן קיט) שעמד על החיוב להציל את הכהנים כדי שלא יבואו לידי מכשול. וכתב שישנו חיוב לקבור דבר טומאה כדי שלא יטמא את הכהנים, וכמבואר נמי בפוסקים בדין קבורת נפל. עיין ב"משנה ברורה" (סימן תקכו ס"ק מט), וב"שער הציון" שם בשם ה"בית מאיר".

העולה מהדברים שיש חיוב לציין את המקומות שיש בהם טומאת קברים על מנת שלא יטמאו הכהנים בבואם לשם. וישר כוחם של העוסקים במלאכה, וברכת הכהונה תחול עליהם ועל זרעם.

מה עוד חשוב לדעת

קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.