מתי אומרים על הנסים ובאילו תפילות, מי ששכח על הנסים בתפילה ובברכת המזון, ביטול תחנון, הלל שלם בכל שמונת הימים, הלל לנשים והלל בבית האבל.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
שמונת ימי החנוכה נקבעו "בהלל והודאה" — ההודאה היא "על הנסים" שבתפילה ובברכת המזון, וההלל הוא הלל שלם בברכה בכל שמונת הימים, דבר שאין כמותו בכל ימות השנה. בעמוד זה דיני שניהם, ובכללם מה עושה מי ששכח על הנסים — בתפילה ובברכת המזון.
א. הזכרת על הנסים — כל שמונת ימי החנוכה אומרים "על הנסים" בכל התפילות בברכת מודים, ובברכת המזון בברכת נודה, ויש לומר "ועל הנסים" בוי"ו. ומתחילין לאומרו מליל כ"ה בכסלו, ואם הקדים להתפלל ערבית מפלג המנחה של כ"ד אומרו ואפילו קודם ההדלקה.
ב. המתפלל בעל פה יזהר בתפילה הראשונה של חנוכה לשנן קודם התפילה נוסח על הנסים כדי שלא יטעה בו, או על כל פנים יתפלל התפילה הראשונה מתוך הסדור.
א. שכח 'על הנסים' — טעה או הזיד ולא אמר על הנסים, אם אמר ברוך אתה ה', אינו חוזר ולא יסיים למדני חוקיך, ולכתחילה אין לאמרו אף בין ברכה לברכה, ואם אמרו אינו הפסק. ואם לא אמר "השם" אף על פי שאמר ברוך אתה, חוזר לעל הנסים.
ב. טעה ואמר על הנסים בברכת רצה, אינו הפסק, ומכל מקום אם נזכר בברכת מודים יחזור ויאמרנו במקומו.
ג. מי ששכח על הנסים בתפילה יאמר באלקי נצור קודם יהיו לרצון דרך בקשה "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו וכו' בימי מתתיהו וכו'.
ד. שכח על הנסים והיה סבור שצריך לחזור וחזר ונזכר באמצע התפילה שטעה בדין ושאין צריך לחזור, יפסיק תפילתו ואפילו באמצע הברכה.
א. בברכת המזון אומר על הנסים בברכת הארץ, ואם טעה דינו כמבואר לעיל, שתלוי אם אמר "השם" של הברכה, ואם שכח ולא אמרו כלל כשמגיע להרחמן יאמר דרך בקשה: הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו וכו'.
א. תחנון בחנוכה — אין אומרים תחנון בכל שמונת ימי החנוכה ולא ק-ל ארך אפים ולא למנצח ולא צדקתך צדק, ואף לא במנחה שלפניו.
א. הלל — בכל יום משמונת ימי החנוכה יש לומר הלל שלם בברכה ואחריו יאמרו חצי קדיש, חוץ מראש חודש שבתוך החנוכה שאומרים קדיש תתקבל.
ב. הפסקה בהלל — דין ההפסקה בתוך ההלל כדין ההפסקה בברכות קריאת שמע, שבאמצע הפרק מפסיק רק לקדיש אמן יהא שמיה רבא, ואמן של דאמירן בעלמא, וקדושה: קדוש וברוך, ואמן של הא-ל הקדוש ושומע תפילה. ובבין הפרקים מפסיק לכל אמנים של ברכות.
א. הלל לנשים — נחלקו הפוסקים אם נשים חייבות בהלל בחנוכה, והמנהג שאומרות הלל בברכה תחלה וסוף, שאפילו אם פטורות הן יכולות לברך.
א. הלל בבית האבל — אין אומרים הלל בבית האבל היושב שבעה, ומכל מקום החיוב על כל אחד מהמתפללים לאומרו כשיחזור לביתו, ויש חולקין שאין לבטל אמירת ההלל שהיא חיוב בבית האבל, אך האבל עצמו לא יאמר הלל.
ויש מחייבין אף לאבל עצמו, והמנהג שהאבל יוצא והם אומרים שם, או שהציבור יוצאים לחדר אחר לומר הלל.
ב. תפלת האבל כשליח ציבור — אבל בתוך שנים עשר חודש על אביו ואמו ובתוך שלושים יום על שאר קרובים, מתפלל לפני העמוד מנחה וערבית, אך לא שחרית, ואין צריך לומר שלא יהיה שליח צבור בהלל.
בכל שמונת ימי החנוכה אומרים "על הנסים" בכל התפילות, בברכת מודים, ובברכת המזון בברכת "נודה". ויש לומר "ועל הנסים" בוי"ו. ומתחילין לאומרו מליל כ"ה בכסלו — ואם הקדים להתפלל ערבית מפלג המנחה של כ"ד, אומרו, ואפילו קודם ההדלקה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
יזהר בתפילה הראשונה של חנוכה לשנן קודם התפילה את נוסח "על הנסים", כדי שלא יטעה בו — או על כל פנים יתפלל את התפילה הראשונה מתוך הסידור.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אם אמר "ברוך אתה ה'" — אינו חוזר, ולא יסיים "למדני חוקיך". ולכתחילה אין לאומרו אף בין ברכה לברכה, ואם אמרו — אינו הפסק. ואם לא אמר את השם, אף על פי שאמר "ברוך אתה" — חוזר ל"על הנסים".
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אינו הפסק. ומכל מקום, אם נזכר בברכת מודים — יחזור ויאמרנו במקומו.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
יאמר ב"אלקי נצור", קודם "יהיו לרצון", דרך בקשה: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו וכו' בימי מתתיהו וכו'".
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אם חזר, ונזכר באמצע התפילה שטעה בדין ושאינו צריך לחזור — יפסיק את תפילתו, ואפילו באמצע הברכה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
בברכת המזון אומרו בברכת הארץ, ואם טעה — דינו כבתפילה, שתלוי אם אמר את שם השם של הברכה. ואם שכח ולא אמרו כלל, כשמגיע ל"הרחמן" יאמר דרך בקשה: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו וכו'".
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אין אומרים תחנון בכל שמונת ימי החנוכה, ולא "ק-ל ארך אפים", ולא "למנצח", ולא "צדקתך צדק" — ואף לא במנחה שלפניו.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
בכל יום משמונת ימי החנוכה יש לומר הלל שלם בברכה, ואחריו יאמרו חצי קדיש — חוץ מראש חודש שבתוך החנוכה, שאומרים בו קדיש תתקבל.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
דין ההפסקה בתוך ההלל כדין ההפסקה בברכות קריאת שמע: באמצע הפרק מפסיק רק לקדיש — "אמן יהא שמיה רבא" ואמן של "דאמירן בעלמא" — ולקדושה: "קדוש" ו"ברוך", ולאמן של "הא-ל הקדוש" ו"שומע תפילה". ובין הפרקים מפסיק לכל אמנים של ברכות.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
נחלקו הפוסקים אם נשים חייבות בהלל בחנוכה, והמנהג שאומרות הלל בברכה תחילה וסוף — שאפילו אם פטורות הן, יכולות לברך.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אין אומרים הלל בבית האבל היושב שבעה, ומכל מקום החיוב על כל אחד מהמתפללים לאומרו כשיחזור לביתו. ויש חולקין שאין לבטל את אמירת ההלל שהיא חיוב, אך האבל עצמו לא יאמר הלל; ויש מחייבין אף את האבל עצמו. והמנהג שהאבל יוצא והם אומרים שם, או שהציבור יוצאים לחדר אחר לומר הלל.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אבל בתוך שנים עשר חודש על אביו ואמו, ובתוך שלושים יום על שאר קרובים — מתפלל לפני העמוד מנחה וערבית, אך לא שחרית; ואין צריך לומר שלא יהיה שליח ציבור בהלל.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.