מה מקור האיסור לנגן ולשמוע כלי נגינה לאחר חורבן בית המקדש, ומה מקור ההיתר של בני דורנו להקל בדבר למרות שבית המקדש עדיין עומד בחורבנו בעוונותינו הרבים?
הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט"א
שאלה הלכתית מעשית שהובאה בפני מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט"א
שמיעת כלי נגינה בזמן הזה
שאלה: מה מקור האיסור לנגן ולשמוע כלי נגינה לאחר חורבן בית המקדש, ומה מקור ההיתר של בני דורנו להקל בדבר למרות שבית המקדש עדיין עומד בחורבנו בעוונותינו הרבים?
תשובה: לאחר שחילות אספסיינוס כבשו את ירושלים, גזרו חז"ל שלא לנגן בבתי משתאות בכלִי נגינה המכונה 'אירוס', שהוא הוא כמין תוף רחב ועגול שעל גביו מתוח עור דק. וטעם איסור זה מפני שה'אירוס' משמיע קול חזק מקולות שאר כלי הזמר. ואפילו אם התוף עשוי בד שאינו משמיע קול חזק, אסרו חז"ל לנגן בו מחשש שיבואו לנגן גם בתוף עשוי עור המשמיע קול חזק. ואיסור זה חל אף בחתונות ובמקום מצוה, אולם רבותינו הפוסקים לא הביאו איסור זה להלכה, ולמעשה נהגו בכל מקום לנגן בתוף בחתונות ואף בירושלים עיר הקודש.
בנוסף, גזרו חז"ל שלא לנגן כלל בכלי זמר ונגינה המשמחים את הלב. ואיסור זה הינו בין לנגן ובין לשמוע את כלי הנגינה, ואפילו שלא בעת שתיית יין שנאמר: "אל תשמח ישראל אל גיל כעמים" (הושע ט א). וכל שכן שאין לנגן ולשמוע קול כלי נגינה בעת שתיית יין, כיון שבעת שתיית יין אפילו השירה בפה אסורה שנאמר: "בשיר לא ישתו יין" (ישעיהו כד ט).
אולם יש המבארים שגזרה זו נגזרה דוקא על מי שרגיל בשמיעת כלי נגינה כגון אנשים הנמצאים בבית המשתה או מלכים שדרכם לעלות על משכבם ולקום בבוקר תוך כדי שמיעת כלי נגינה, אבל לאנשים רגילים מותר לנגן ולשמוע כלי נגינה שלא בעת שתיית יין. וכן פסק הרמ"א אולם ה"שולחן ערוך" לא חילק בין אנשים הנמצאים בבית המשתה ומלכים לבין אנשים מהשורה, ופסק שהכול אסורים בנגינה בכלי נגינה ובשמיעתם.
לעניין הלכה למעשה נראה, שלמרות שיש הפוסקים כדעת ה"שולחן ערוך", נהגו בזמננו לסמוך על שיטת הרמ"א ולנגן ולשמוע כלי נגינה. וזאת משום שרבותינו ראו והכירו, שהדורות האחרונים חלושים מרוב הקשיים והצרות התכופות המשברות כל לב, ועל כן יש לאנשים צורך גדול בשמיעת כלי נגינה, כדי שלא יפלו לעצבות ולמרה שחורה.
בנוסף לכך, כתבו הגאונים שמותר לנגן ולשמוע כלי זמר המנגנים ניגוני דביקות לשם שמים ולצורך חיזוק ברוחניות, וכן נהגו למעשה. וכל היתר זה הוא דוקא שלא בעת שתיית יין, אבל אסור לשמוע כלי נגינה בסעודה ששותים בה יין אלא אם כן מדובר בסעודת מצוה כפי שנפרט להלן.
יש אומרים שמותר לשורר תשבחות והודאות לה' יתברך בליווי כלי נגינה אף בעת שתיית יין, כאשר מדובר בסעודת מצוה כגון שמחת חתן וכלה. וכמו כן, מותר לשורר תשבחות והודאות בליווי כלי זמר אף בעת שתיית יין, בימי בחול המועד שיש בהם דין 'שמחת חג' או בשמחת פורים, ואפילו בחנוכה יש להקל בדבר. אבל יש לעיין האם מותר לנגן בכלי זמר בעת שתיית יין בשמחת בר מצוה.
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.