האם הנוסע בכביש ורואה בדרך נסיעתו קברי ישראל צריך לברך ברכת 'אשר יצר אתכם בדין'?
מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א
שאלות ונידונים שהועלו בפני מרן הגאון הגדול רבי משה שטרנבוך שליט"א
ברכה בראיית קברי ישראל מרחוק
שאלה: האם הנוסע בכביש ורואה בדרך נסיעתו קברי ישראל צריך לברך ברכת 'אשר יצר אתכם בדין'?
תשובה: כתב ה"שולחן ערוך" וזו לשונו: "הרואה קברי ישראל אומר ברוך אתה ד' אלוקינו מלך העולם אשר יצר אתכם בדין וכו'" (סי' רכד סעי' יב). ומשמע בלשון ה"שולחן ערוך" דסגי בראיה, אמנם בירושלמי (ברכות פ"ט ה"ב) הלשון היא "העובר בין הקברות" וכו', ומשמע שצריך לעבור ביניהם.
וב"ערוך השולחן" מפורש שאף מי שנוסע בעגלה צריך לברך, וכן ב"ברכי יוסף" מביא מ"פרי הארץ" שאם רואה את בית הקברות דרך חלון פטור מלברך, וחולק עליו שאף בכהאי גוונא צריך לברך, ומאידך גיסא בליקוטי מהרי"ח מביא שהחיוב לברך הברכה הוא רק בעובר בין הקברות וכלשון הירושלמי דלעיל.
והנה לגבי מקום המקדש שצריך לקרוע בראייתו בחורבנו, מפורש בב"ח שאין צריך לראות את קרקע העזרה, ואף כשרואה את הקובה צריך לקרוע. ומאידך מרן הגרי"ז הלוי זצ"ל צידד בזה שאולי צריך לראות דוקא את קרקע המקדש ולא סגי בקובה שעליו. ונראה שאף כאן אין צריך לברך כשרואה המצבות שהן רק סימן שיש כאן מת, ולא תיקנו את הברכה אלא כשרואה את הקבר ותפוסתו סביב וכמשמעות "בית הקברות" וכן מסתבר.
ולמעשה נראה שבלאו הכי אין לברך כשנוסע חוץ לבית הקברות, ולשון ה"שולחן ערוך" שדייקנו לעיל יש לומר שכוונתו דוקא כשנמצא בתוך בית הקברות ולא כשנוסע בכביש ורואה מרחוק. וכן נוסח הברכה שתיקנו שאומר בלשון נוכח "אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין", משמעותו שהוא כעין מדבר אל המתים, וזה שייך בבית הקברות דוקא. ומהאי טעמא לא הוצרך ה"שולחן ערוך" לבאר בהדיא את כוונתו, שצריך שיעמוד בתוך בית הקברות דוקא. ועוד יש לצדד דבלאו הכי לא תיקנו ברכה אלא כשבא לבקרם ולא בראיה בעלמא דרך נסיעה שאז אין צריך לברך.
להלכה עולה כי הנוסע בכביש בסמוך לבית הקברות ורואה את הקברות לא יברך הברכה. ולא מיבעיא אם אינו רואה אלא את המצבות שהן רק סימן לבית הקברות אלא אפילו אם רואה את קרקע בית הקברות לא יברך עד שיכנס לתוך בית הקברות ואז יברך.
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.