בחור שהוריו אינם שומרי מצוות ואין מזוזה בפתח ביתם — האם רשאי לדור אצלם?
מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א
הדבר הקשה יביאון
שאלות ונידונים שהועלו בפני מרן הגאון הגדול רבי משה שטרנבוך שליט"א
מגורים בבית בלא מזוזה
שאלה: האם בחור שהוריו אינם שומרי מצוות ואין מזוזה בפתח ביתם רשאי לדור אצלם או שעליו לעבור למקום מגורים אחר?
תשובה: כאשר אין החדר מיוחד לו, ואביו נכנס לשם בלי רשותו, הרי הוא כבן ביתו של בעל הבית, ועל בעל הבית מוטל החיוב ולא על האורח ואפילו אם נמצא שם שלושים יום. וכל הנידון הוא בכהאי גוונא שיש לו חדר מיוחד להצניע שם את חפציו, ואין אביו נכנס לשם ללא רשותו שאז דינו כפונדק, ועל כן יש לדון האם מותר לו לדור בבית או לא.
והנה כתב המרדכי (הלכות ציצית) שמדאורייתא מותר ללבוש בשבת בגד בעל ד' כנפות בלא ציצית, אף כשיש לו בגד אחר ללבוש, כיון שאין איסור ללבוש בגד בעל ד' כנפות בלי ציצית אלא יש מצוות עשה להטיל ציצית, ובשבת כשהוא אנוס על הטלת הציצית אין מצוות עשה. והוסיף שם שהוא הדין במצוות עשה של מזוזה, שאין איסור לדור בבית בלי מזוזה אלא יש מצוות עשה לקבוע מזוזה בבית (והבאו דבריו ב"בית יוסף" וב"מגן אברהם" סימן יג).
ואע"פ שמבואר במרדכי שם שמכל מקום מדרבנן אסור ללבוש בשבת בגד בעל ד' כנפות בלי ציצית, כל זה רק כשאינו אנוס על הלבישה ולכן אסרו רבנן ללובשו, אבל כאן שאין לו מקום אחר לדור והוא אנוס על עצם הדיור, שפיר מותר אף מדרבנן. ועוד דהלא דחינן איסור דרבנן משום כבוד הבריות, ואם כן אף כאן שיש לו גנאי בכך שמתבזה לחפש מקום לדור אצל אחרים, דחינן איסור דרבנן.
וכל זה אם אינו מוצא בית אחר לדור בו או שיהיה לו נזק מאביו אם לא ידור אצלו, אבל אם מוצא מקום אחר לדור בו, אזי ראוי שילך וידור שם שהרי אינו אנוס על הדיור ועובר באיסור דרבנן וכמו שהבאנו.
וכל זה דווקא בארץ ישראל אבל בחוץ לארץ אינו חייב במזוזה בתוך שלושים יום, כיון שדינו כאן כדין פונדק שפטור ממזוזה כל שלושים יום. ודוקא לאחר שלושים יום חייב, שבזה חייבין במזוזה אף בחוץ לארץ, וכמו שכתב ה"ערוך השולחן" (סימן רפו סעיף מח) שלאחר שלושים יום אין חילוק בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, ובין בזה ובין בזה חייב בפונדק במזוזה, אבל תוך שלושים אינו חייב במזוזה בחוץ לארץ.
לעניין להלכה, אם אין הבית מיוחד לו יכול הבן להמשיך לדור אצל הוריו כיון שאין חיוב המזוזה עליו. ואם הבית מיוחד לו אין הוא צריך לעזוב את ביתו אלא אם כן מוצא מקום אחר לדור בו ולא יהיה לו נזק מאביו.
הרב קארפ ספק ותן טל ומטר
שאלה: אדם הרגיל בספיקות ומתפלל בכוונה, ולאחר התפילה אינו זוכר האם שאל טל ומטר, האם חוזר על התפילה?
תשובה:אינו חוזר כיון שאין זה בגדר ספק היות והוא חי תמיד בספק, והספק אצלו לא מעלה ולא מוריד, וכמו שכתב ה"מור וקציעה"(סימן קיז) דרקכשנזכר מיד בתוך התפילה יש כאן ספק אבל אינו חייב לזכור כל היום אם שאל טל ומטר, דלא רמיא עליה ותלינן שאמר כדין, דהרי מדינא ספק התפלל אינו חוזר רק כשיש חזקה שאמר שלא כדין כמבואר בירושלמי שתוך שלושים יום מוחזק ששאל כהרגלו.ובריטב"א(תענית ג ע"ב) מבואר כי דין זה הוא רק במי שהתפלל בלא כוונה ובזה מוחזק שאמר כהרגלו, אבל המתפלל בכוונה מהיכי תיתי שאמר שלא כדין, אדרבה כיון שהתפלל בכוונה תלינן שאמר כדין.
שאלה: האם מועיל לומר תשעים פעמים את נוסח שאלת הגשמים כדי להרגיל עצמו שאם יסתפק לא יחזור?
תשובה:נחלקו בזהרבנו פרץוהמהר"ם. וה"שולחן ערוך"פסק שהדבר מועיל כרבנו פרץ. ואף שיש פוסקים שפקפקו בזה, כבר כתב ה"ערוך השולחן"שכל הדין שחוזר הוא חידוש, דהרי ספק התפלל מדינא אינו חוזר,והרמב"םלא הביא כלל את הירושלמי שחוזר בתוך שלושים יום. וב"ספר הבתים"כתב מחמת כן לקולא בדין זה, ועכ"פ כשאמר תשעים פעמים, שהרי ה"שולחן ערוך" פסק שמועיל להתרגל ובודאי שיש להקל. ואין לחפש בזה אחר חומרות ולחזור בזמננו שרגילים בספקות ואין זוכרים אפילו מיד אם שאלו. ונתבאר ב"הלכותיום ביום"דאין צריך כאן רק לעשות לספק ולהפקיע מן החזקה שאמר כהרגלו בטעות, ולזהבודאי סגי באמירת תשעים פעמים ברציפות.
שאלה: האם המתפלל מתוך סידור חוזר כשמסתפק האם שאל על הגשמים?
תשובה:שמעתימרבי יוסף שלום אלישיבזצ"ל שאינו חוזר דתלינן שאמר כדין, דהרי כל דין זה הוא מחמת חזקה דודאי אמר בטעות, וכבר כתב ה"ערוך השולחן"שדין זה הוא חידושואין לך בו אלא חידושו. ולכן כשמתפלל מתוך סידור המזכיר לו את שאלת הגשמים לא נתחדש דין זה. ואף שיש ספק אם אמר כדין, מכל מקום אין כאן אלא ספק ויצא מידי חזקת טועה, ומספק אינו חוזר. ואף שבספק התפלל חוזר בתורת נדבה, מכל מקום בשבת שאי אפשר בנדבה הרי יצא מדינא. וגם שזה רק בספק שלא התפלל כלל, דהלואי שיתפלל אדם כל היום, אבל כאן שכבר התפלל ומסתפק האם שאל על הגשמים, לא שייך טעם זה ואינו צריך להתפלל תפילת נדבה.
שאלה: מה העצה לספקות כשאינו אומר את נוסח שאלת הגשמים תשעים פעמים ברציפות?
תשובה:העצה היא לשמוע את חזרת הש"צמתחילתה ועד סופה, ועצה זו מועילה תמיד כי חזרת הש"ץ נחשבת לתפילה נוספת כפי שכתברבנו יונהוכידוע בשםהגר"א. ובספק הזכיר יוצאים אף מהבקי כמו שכתבוהתוספות והגאונים(ראש השנה לד ע"א) דאף שאין יוצאים מהבקי, מכל מקום אם התפלל ולא הזכיר, לכתחילה אפשר לשמוע את החזרה מבקי. וכן שמעתימרבי יוסף שלום אלישיבזצ"ל, שאפילו אם נודע לו רק מתוך שמיעת חזרת הש"ץ שטעה, מכל מקום כיון ששמע את כל החזרה מתחילתה ועד סופה יוצא בזה ידי חובה.
שאלה: כתבה"שולחן ערוך"וזו לשונו: "ברכתהשניםצריךלומרבהבימותהגשמים ותןטלומטר,ומתחיליןלשאולמטרבחוצהלארץבתפילתערביתשליוםס'אחרתקופתתשרי,ובארץישראלמתחיליןלשאולמלילז'במרחשון"(אורחחייםסימן קיז סעיף א).ועל כן יש לדון מה דינו שלבן ארץ ישראל שיצא לחוץ לארץ קודם ס'יום לתקופהלגבישאלת טל ומטר בחוץ לארץ,וכן להיפךמה דינו שלבן חוץ לארץ שבא לארץ בזמן זה?
תשובה:ה"משנה ברורה" (סימןקיז ס"קה)הביאאתפלוגתת הפוסקיםבזה,דיש אומרים ששואל כמקום שיצא ממנואם חוזר בתוך שנה,("פרי חדש"ו"פרי מגדים") ויש אומריםששואל כמקום שנמצאבו(מהר"ז גוטה ו"ברכי יוסף"). וב"ברכי יוסף"מבוארשגם דעתהרדב"זכ"פרי חדש",ועייןשם ברדב"ז(ח"ה ב אלפים סימןנה)שביאר שביןשבדעתו לחזור או שיש לו אישה ובנים במקומו,שואל כמקום שיצא ממנו.
וכתבה"משנה ברורה"שלכאורהדברי החולקים על ה"פרי חדש"הםרק באיןבדעתו לחזור. ועייןב"ברכי יוסף"(ס"קז)שכתבשאם היה בז'חשון בארץ ושאל טל ומטר,גם אם יצא אחר כךלחוץ לארץאינו מפסיק לשאוללכולי עלמא. ולפיזההנידון הוא ביצא לחוץ לארץקודם ז'חשון שעדיין לא התחייב.
ובאמתשמלבד מחלוקתזו הלא דעת הרבה ראשוניםשגם קודם ס'לתקופה שואלים גשמים במקומות הצריכים לגשמים אף קודם ס'לתקופה.וזו דעתהרא"שוכן נהגו בספרד על פיהרמב"ןכבר אחר שמיני עצרת, וכן דעתהרמב"םב"פירוש המשניות".ועל פי זאתכתב ב"אגרות משה" שבצירוף הראשוניםהנ"ל יש לשאול טל ומטר בחוץ לארץגםאםיצא קודם ז'חשון.וכתבשםשבזה אין המנהג שנגרריםאחר בני בבל,שלא נהגו כן לגבימי שבא מארץ ישראללחוץ לארץ, אלאאדרבה הוא נגרר אחר מקומו כשדעתו לחזור.וכן העלינו בספרנו "הלכותיום ביום". ומכל מקוםהואיל והדברתלויבפלוגתא,טוב שישאל בשומע תפילהויאמר ותן טל ומטרלברכה במקומות הצריכים.ומיהו פעמים דנפיק מינה חורבה שישכח לשאול בשומע תפילה.ולכןמדינאיכוללשאולכברבברךעלינו.
ועייןב"ברכי יוסף"שאם עלה כש"ץ ונזכר יאמר החזרה כמקום שהוא שם. ובשם רבי שלמה זלמן אויערבאךזצ"לכתבוכיאףלכתחילה יכול לגשת כש"ץ.אולםלדעתה"אגרותמשה"איןלולגשתכש"ץ,כיוןשהתקנהלהתפללבלחשהיאכדישיסדירתפילתו,והרי בלחש אומר ותן טל ומטר ובחזרה אין יכול לומרכן.ולכן לכתחילה אין לגשתכש"ץהיותואיך יסדירתפילתוכשאומרבלחש ותן טל ומטרבשונהמהחזרה.ואף דיש חולקיםשאין הדברמעכב,מכל מקוםלכתחילה בודאישאין ראוי לעשות כן.וכן כתבב"ברכייוסף"(ס"קח)דרק בניגש בשוגג שלא היה בדעתו יעשה כמקוםשהוא שם. וכן ראיתי בשם רבי יוסף שלום אלישיב זצ"לשלא ייגש כש"ץ אלא כשצריך לכךמחמתיארצייט וכדומה.
חרקים בחמאה
בחודשים האחרונים היינו עדים לתופעה שבה התגלו חרקים זעירים בהירים ושקופים
(המכונים 'אקרית') על גבי מוצרי החלב מבחוץ, ומקור הבעיה היה באולמות האכסון של
מוצרים אלו במפעלי המחלבות. לאחר השקעה של דמים מרובים טופלה הבעיה על ידי
המחלבות, וכפי הידוע כיום היא כבר לא קיימת במקומות אלו.
לאחרונה התגלו חרקים אלו על גבי אריזות שאר מוצרי החלב כגון לבן, שמנת, יוגורט,
בקבוקי חלב, שקיות חלב ובייחוד בחמאה. את רוב המוצרים ניתן לשטוף היטב לפני הכנסתם
למקרר ולהסיר את החרקים מהאריזות בטרם ייכנסו למאכלים, אולם בחמאה שאינה סגורה
באופן הרמטי, ישנו חשש חמור יותר היות והחרקים משתחלים בין קפלי עטיפת האלומיניום
ונכנסים למוצר עצמו ולפיכך השטיפה אינה מועילה.
יצוין שנבדקו כמה וכמה חנויות ורשתות מזון בכמה ערים באה"ק, בחלקן נמצאו יותר,
בחלקם נמצאו פחות, ורבות מהן אף היו נקיות לחלוטין מתופעה זו.
עדיין לא התברר מה מקור התופעה והיקפה, והאם היא התפתחות מקומית באותן חנויות,
האם היא הגיעה מהמשאיות המובילות את מוצרי החלב לחנויות או נוצרה במקומות הייצור עצמם, והדבר
בבדיקה על ידי ועדות הכשרות השונות.
לכן עד שיתבררו הדברים, ראוי לכל בעל נפש ליזהר מלהכניס מוצרי חלב לביתו בלא שטיפה.
ולגבי החמאה יש להעבירה לכלי אחר עם פתיחתה, לאחר שיסיר שכבה דקה של החמאה
עצמה מכל צד.
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.