כל הלכות ומנהגי ימי החנוכה במקום אחד: נס פך השמן ותקנת שמונת הימים, מלאכה בזמן שהנרות דולקות, סעודות ומאכלי חלב, איסור הספד ותענית וחיזוק בתורה ובצדקה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
שמונת ימי החנוכה אינם ימי הדלקה בלבד. חכמים קבעו אותם לימי שמחה והלל, אסרו בהם הספד ותענית, ונהגו בהם מנהגים בסעודה, במלאכה ובצדקה. לפניכם תקנת ימי החנוכה ושורשה, וכל ההלכות והמנהגים הנוגעים לעצם הימים — מלבד דיני ההדלקה עצמם, המבוארים בעמודים הבאים.
א. מאי חנוכה? [פי' רש"י: על איזה נס קבעוה], דתניא בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא להתענאה בהון. שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים, לשנה אחרת קבעום בהלל והודאה. (שבת כא ע"ב והובא בטור ריש הלכות חנוכה)
ב. תקנת ימי חנוכה — בימי בית שני כשמלכה מלכות יון הרשעה גזרו גזרות על ישראל ולא הניחום לעסוק בתורה ובמצוות ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם. ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, והצרו לישראל מאד ולחצום לחץ גדול עד שרחם עליהם אלקי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם וחזרה המלכות לישראל למעלה ממאתים שנה.
והנצחון היה שלא בדרך הטבע, כי החשמונאים עם חבורות החסידים היו מעטים מאד ואנטיוכוס בא עליהם בעם רב וברכב ופרשים, אך השם החפץ בעמו ישראל מסר גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים, והזדים מישראל שנסתפחו ליונים גם כן נהרגו ונמסרו ביד עוסקי התורה, ואז נתגדל ונתקדש שם שמים בעולם ואור התורה הופיע בעצם טהרתה ושם ישראל נתגדל בעמים.
ואותו יום שגברו ישראל על אויביהם כ"ה בכסלו היה, ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו בכדי להדליק אלא יום אחד בלבד ונעשה נס והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור.
ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים אלו שתחילתן כ"ה בכסלו ימי שמחה והלל, ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס. וימים אלו הן הנקראים חנוכה, ואסורין בהספד ותענית, והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה.
א. עשיית מלאכה בזמן שהנרות דולקות — נוהגות הנשים שאין עושות מלאכה בזמן שהנרות דולקות בביתן והוא כשעור חצי שעה, ואין להקל להן. [ויש לברר את גדר המלאכה שנהגו בה איסור].
ויש מקומות שנהגו גם האנשים להחמיר בכך ובמקומותינו לא נהגו בכך. אבל במקום שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה כל היום, הוא מנהג בטעות ויש למחות בידן ולבטל מנהגן כי הבטלה עבירה היא, ויש מקומות שנוהגות הנשים לבטל ממלאכה ביום ראשון ושמיני של חנוכה ולא נהגו כן במקומותינו, אך יש בזה סגולה לעת צרה.
א. משתה ושמחה — נחלקו הראשונים ז"ל אם ימי החנוכה נקבעו גם למשתה ושמחה כפורים שתהא מצוה בריבוי הסעודות בחנוכה, ודעת הרמב"ם דהם ימי שמחה והלל שעל זה נאמר ועשאום ימים טובים בהלל והודאה, וכן מפורש במגילת אנטיוכוס שקיבלו לעשותם ככל המועדים שבתורה, והסכימו הפוסקים שלכל הדעות קצת מצוה יש בזה בסעודה שעושין לשבח המקום ולפרסומי ניסא, ולכן נוהגין לומר זמירות ותשבחות בסעודות שעושים לכבוד החנוכה ובזה הן נחשבות לסעודות מצוה.
ויש לספר מספורי הנסים שנעשו לאבותינו בימים האלו. וראוי שהשמחה תהא מעורבת בשמחת התורה. אך אין לבטל מסדרי הלימוד בעבור זה אלא יראו לעשות השמחה בין הסדרים.
ב. מאכלי חלב — יש נוהגים לאכול בחנוכה תבשילי חלב וגבינה לזכרון הנס שהאכילה יהודית בתו של יוחנן כהן גדול את מלך יון הצורר גבינה, ועל ידי זה נרדם וחתכה ראשו והביאתו לירושלים, וראו שרי הצבא כי מת מלכם ונסו כולם. ויש מצריכין אף בשר ויין כשי' הרמב"ם ולא נהגו כן.
א. הספד ותענית — כבר נתבאר שימי החנוכה אסורין בהספד ותענית, ואסור להתענות בהן אפילו תענית חלום [מלבד שלושה חלומות שמתענין עליהן אפילו בשבת — סי' רפ"ח ס"ה] או ביום שמתו אביו או אמו ["יארצייט"] או חתן וכלה ביום חופתן. ואם עבר והתענה צריך לישב בתענית אחר חנוכה על שהתענה, ואם התענה ביום כ"ח בכסלו, שהוא תענית צדיקים, יש אומרים שאין צריך לישב בתענית על זה.
ב. אין לגזור תענית ציבור גם בערב החנוכה ולמחרת החנוכה, ויש אומרים שערב החנוכה אסור גם בתענית יחיד, ולכן לכתחילה אין לנהוג בו תענית, אבל המתענים בו במקום ערב ראש חודש טבת [יום כיפור קטן] אל ישנו מנהגם.
ג. אין מספידין בחנוכה אלא לחכם בפניו, אבל לפני החנוכה ולאחריו מותר. ויש מחמירין בהספד אף בערב החנוכה, אבל לאחריו אין להחמיר כלל.
א. תורה תפלה וגמילות חסדים — יש להתחזק בימים אלו בלמוד התורה ובעמלה כמו שאומרים בעל הניסים "ביד עוסקי תורתך", ובתפלה וגמילות חסדים בממון ובגוף, ומרבים בצדקה בימי החנוכה וביחוד להחזיק עניים לומדי תורה, והעניים נוהגים לסבב על הפתחים.
לא. החשמונאים עם חבורות החסידים היו מעטים מאוד, ואנטיוכוס בא עליהם בעם רב וברכב ופרשים — "מסר גיבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים". ומאז נתגדל ונתקדש שם שמים בעולם, ואור התורה הופיע בעצם טהרתו.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
נוהגות הנשים שאינן עושות מלאכה בזמן שהנרות דולקות בביתן, והוא כשיעור חצי שעה — ואין להקל להן בזה. ויש מקומות שנהגו גם האנשים להחמיר בכך, ובמקומותינו לא נהגו כן.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
לא. במקום שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה כל היום, הוא מנהג בטעות, ויש למחות בידן ולבטל מנהגן — כי הבטלה עבירה היא. ויש מקומות שנוהגות לבטל ממלאכה ביום הראשון והשמיני של חנוכה, ולא נהגו כן במקומותינו, אך יש בזה סגולה לעת צרה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
נחלקו בזה הראשונים. דעת הרמב"ם שהם ימי שמחה והלל, וכן מפורש במגילת אנטיוכוס שקיבלו לעשותם ככל המועדים שבתורה. והסכימו הפוסקים שלכל הדעות יש קצת מצווה בסעודה שעושין לשבח המקום ולפרסומי ניסא — ולכן נוהגין לומר זמירות ותשבחות בסעודות שעושים לכבוד החנוכה, ובזה הן נחשבות לסעודות מצווה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
זכר לנס שיהודית בתו של יוחנן כהן גדול האכילה את מלך יון הצורר גבינה, ועל ידי זה נרדם, וחתכה את ראשו והביאתו לירושלים — וכשראו שרי הצבא כי מת מלכם, נסו כולם. ויש מצריכין אף בשר ויין כשיטת הרמב"ם, ולא נהגו כן.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אין לבטל מסדרי הלימוד בעבור זה, אלא יראו לעשות את השמחה בין הסדרים. וראוי שהשמחה תהא מעורבת בשמחת התורה, ויש לספר מספורי הנסים שנעשו לאבותינו בימים האלו.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אסור להתענות בימי החנוכה, ואפילו תענית חלום, או ביום שמתו אביו או אמו ("יארצייט"), או חתן וכלה ביום חופתן. ואם עבר והתענה, צריך לישב בתענית אחר חנוכה על שהתענה. והמתענה בכ"ח בכסלו, שהוא תענית צדיקים — יש אומרים שאינו צריך לישב בתענית על זה.
סייג מן ההלכות המלאות: מלבד שלושה חלומות שמתענין עליהן אפילו בשבת — סי' רפ"ח ס"ה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אין לגזור תענית ציבור לא בערב החנוכה ולא למחרת החנוכה. ויש אומרים שערב החנוכה אסור גם בתענית יחיד, ולכן לכתחילה אין לנהוג בו תענית — אבל המתענים בו במקום ערב ראש חודש טבת ("יום כיפור קטן") אל ישנו מנהגם.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אין מספידין בחנוכה אלא לחכם בפניו, אבל לפני החנוכה ולאחריו מותר. ויש מחמירין בהספד אף בערב החנוכה, אבל לאחריו אין להחמיר כלל.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
בלימוד התורה ובעמלה — כמו שאומרים ב"על הנסים": "ביד עוסקי תורתך" — ובתפילה ובגמילות חסדים בממון ובגוף. ומרבים בצדקה בימי החנוכה, ובייחוד להחזיק עניים לומדי תורה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
כשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחו את היוונים בכ"ה בכסלו, נכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד — ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. לשנה אחרת קבעו חכמים את שמונת הימים האלו לימי שמחה והלל, והדלקת הנרות בהם היא מצווה מדברי סופרים כקריאת המגילה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.