במה קורין בחנוכה ומדוע בקרבנות הנשיאים, סדר הקריאה בכל יום ומנהגי ארץ ישראל וחוץ לארץ, ראש חודש טבת, שבת חנוכה ושתי שבתות בחנוכה, וטעויות בקריאה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
בכל שמונת ימי החנוכה קורין בתורה בקרבנות הנשיאים, לפי שגמר מלאכת המשכן היה בכ"ה בכסלו. בעמוד זה סדר הקריאה ליום יום על פי מנהג ארץ ישראל ומנהג חוץ לארץ, דיני ראש חודש טבת שבתוכו, שבת חנוכה — ובכללה שנה שיש בה שתי שבתות בחנוכה — וכל הטעויות השכיחות בהוצאת הספרים ובקריאה.
א. קריאת התורה בחנוכה — קורין בחנוכה בתורה בקרבנות הנשיאים שבפרשת נשא, משום שגמר מלאכת המשכן היה בכ"ה בכסלו, ומתחילין לקרות מויהי ביום כלות משה וגו'. ויש נוהגין לקרות מפרשה הקודמת של ברכת כהנים, משום שהנס נעשה על ידי הכהנים, אך צריכין ליזהר ביום הראשון שלא יגמרו לכהן ב"אברכם", כי השלושה צריכין שיקראו בסדר היום שהוא פרשת הנשיאים.
א. סדר הקריאה — ביום הראשון קורין לכהן עד לפני המשכן או עד לחנוכת המזבח, והשאר יקראו לוי וישראל בקרבן היום הראשון, ביום השני מתחילין לכהן מביום השני עד מלאה קטורת, וללוי קורין עד סוף קרבן היום השני, ולישראל נחלקו המנהגים, מנהג ארץ ישראל לחזור ולקרות מביום השני וכן נוהגים הספרדים, ומנהג חוץ לארץ שקורין לישראל ביום השלישי, וכן בשאר הימים. ביום השמיני קורין לישראל ביום התשיעי גם בארץ ישראל כבחוץ לארץ, עד סוף הפרשה, וממשיך לקרוא מבהעלותך עד כן עשה את המנורה. ומנהג הספרדים שאף ביום השמיני חוזרין וקורין לישראל מביום השמיני כבשאר הימים וממשיכין לקרוא כנזכר לעיל.
ב. טעו וקראו במקום ביום הראשון ביום השני, או ביום הרביעי וכדומה מפרשת הנשיאים עצמה, עלתה להם הקריאה.
א. קריאת התורה בראש חודש טבת — ראש חודש טבת מוציאין שני ספרים, בראשון קורין שלושה בשל ראש חודש ולא ארבעה כבכל ראש חודש, [לכהן קורין עד רביעית ההין, ללוי קורין מעולת תמיד עד ונסכה, לישראל קורין ובראשי חדשיכם עד ונסכו] ובספר השני קורא הרביעי בפרשת היום של חנוכה. כגון אם ראש חודש יום אחד קורין "ביום הששי", ואם ראש חודש ב' ימים קורין ביום השני של ראש חודש לרביעי "ביום השביעי".
ב. טעה וקרא בראש חודש ארבעה בפרשה של ראש חודש, אזי אם לא הוציאו שני ספרי תורה אלא ספר אחד, יצאו ידי חובת הקריאה ולא יקראו עוד בשל חנוכה, אפילו אם לא נזכרו אלא בתחילת קריאת הרביעי. ואם הוציאו שני ספרים, יש לקרוא בספר השני חמישי בשל חנוכה, ויאמר הקדיש אחרי החמישי, ואם אמר קדיש אחרי הרביעי לא יחזור ויאמר קדיש אחר החמישי.
ג. טעה בראש חודש והתחיל לקרוא לכהן בשל חנוכה, צריך לגמור הקריאה בשל חנוכה ויברך הכהן ברכה אחרונה ויעלו אחר כך שלושה בשל ראש חודש, ואפילו לא התחיל אלא לברך ברוך אתה השם ופרשת חנוכה פתוחה לפניו, יקרא בשל חנוכה ולא יגלול הספר לשל ראש חודש, אך אם לא התחיל לברך אף שנזדמן בידם הספר המזומן לחנוכה, יגללוהו ויוציאו ספר תורה אחר של ראש חודש ויקראו כסדר הרגיל.
א. קריאת התורה בשבת חנוכה — בשבת חנוכה מוציאין שני ספרים, בראשון קורא פרשת השבוע שבעה קרואים ובשני קורא למפטיר בשל חנוכה, וקורין הפטרה (בזכריה פרק ה') רני ושמחי וגו', ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגו'. ואם חלו בחנוכה שתי שבתות כגון יום ראשון ושמיני של חנוכה, קורין בשבת השניה למפטיר פרשת ביום השמיני עד כן עשה את המנורה שבפרשת בהעלותך, ומפטירין (מלכים א' פרק ז) ויעש חירם את הכיורות וגו' ואת המנורות וגו'.
ב. אם חל ראש חודש טבת להיות בשבת, מוציאין שלשה ספרים, בראשון קורין ששה גברי, ובשני קורין אחד בשל ראש חודש, ומניחין גם הספר תורה השלישי על הבימה ואחר כך אומרים קדיש, אך הספר תורה הראשון שקראו בו אין צריך להניחו על הבימה, וקורין למפטיר בשל חנוכה ומפטירין בשל חנוכה [רני ושמחי] ולא בשל ראש חודש.
ג. שבת חנוכה ששכחו ולא הוציאו רק ספר תורה אחד וקראו בו קריאה ומפטיר בשל אותה שבת, דינו כמבואר לעיל, ואין צריך לקרות עוד בשל חנוכה.
א. שיר של יום — בכל יום משמונת ימי החנוכה אומרים במקום שיר של יום מזמור שיר חנוכת הבית, מלבד בראש חודש ושבת, ויש נוהגין שאומרים גם מזמור של אותו יום, וצריכין להקדימו למזמור שיר חנוכת, אך לאומרים כן אין לומר "שבו היו הלוים אומרים בבית המקדש".
קורין בקרבנות הנשיאים שבפרשת נשא, משום שגמר מלאכת המשכן היה בכ"ה בכסלו, ומתחילין לקרות מ"ויהי ביום כלות משה". ויש נוהגין לקרות מן הפרשה הקודמת של ברכת כהנים, משום שהנס נעשה על ידי הכהנים — אך צריכין ליזהר ביום הראשון שלא יגמרו לכהן ב"אברכם", כי השלושה צריכין שיקראו בסדר היום שהוא פרשת הנשיאים.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
ביום הראשון קורין לכהן עד "לפני המשכן" או עד "לחנוכת המזבח", והשאר יקראו לוי וישראל בקרבן היום הראשון. ביום השני מתחילין לכהן מ"ביום השני" עד "מלאה קטורת", וללוי עד סוף קרבן היום השני; ולישראל נחלקו המנהגים — מנהג ארץ ישראל לחזור ולקרות מ"ביום השני", וכן נוהגים הספרדים, ומנהג חוץ לארץ שקורין לישראל "ביום השלישי", וכן בשאר הימים.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
ביום השמיני קורין לישראל "ביום התשיעי", גם בארץ ישראל כבחוץ לארץ, עד סוף הפרשה, וממשיך לקרוא מ"בהעלותך" עד "כן עשה את המנורה". ומנהג הספרדים שאף ביום השמיני חוזרין וקורין לישראל מ"ביום השמיני" כבשאר הימים, וממשיכין לקרוא כנזכר.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
טעו וקראו במקום "ביום הראשון" — "ביום השני", או "ביום הרביעי" וכדומה מפרשת הנשיאים עצמה — עלתה להם הקריאה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
מוציאין שני ספרים. בראשון קורין שלושה בשל ראש חודש — ולא ארבעה כבכל ראש חודש — לכהן עד "רביעית ההין", ללוי מ"עולת תמיד" עד "ונסכה", ולישראל "ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו"; ובספר השני קורא הרביעי בפרשת היום של חנוכה. כגון אם ראש חודש יום אחד — קורין "ביום הששי", ואם ראש חודש שני ימים — קורין ביום השני של ראש חודש לרביעי "ביום השביעי".
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אם לא הוציאו אלא ספר אחד — יצאו ידי חובת הקריאה ולא יקראו עוד בשל חנוכה, אפילו אם לא נזכרו אלא בתחילת קריאת הרביעי. ואם הוציאו שני ספרים — יש לקרוא בספר השני חמישי בשל חנוכה, ויאמר הקדיש אחרי החמישי; ואם אמר קדיש אחרי הרביעי, לא יחזור ויאמר קדיש אחר החמישי.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
צריך לגמור את הקריאה בשל חנוכה, ויברך הכהן ברכה אחרונה, ויעלו אחר כך שלושה בשל ראש חודש. ואפילו לא התחיל אלא לברך "ברוך אתה ה'" ופרשת חנוכה פתוחה לפניו — יקרא בשל חנוכה ולא יגלול את הספר לשל ראש חודש. אך אם לא התחיל לברך, אף שנזדמן בידם הספר המזומן לחנוכה — יגללוהו ויוציאו ספר תורה אחר של ראש חודש, ויקראו כסדר הרגיל.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
מוציאין שני ספרים: בראשון קורא פרשת השבוע שבעה קרואים, ובשני קורא למפטיר בשל חנוכה, וקורין הפטרה "רני ושמחי" (זכריה) — "ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כולה".
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אם חלו בחנוכה שתי שבתות — כגון שיום ראשון של חנוכה ויום שמיני שלו הם בשבת — קורין בשבת השנייה למפטיר פרשת "ביום השמיני" עד "כן עשה את המנורה" שבפרשת בהעלותך, ומפטירין (מלכים א') "ויעש חירם את הכיורות וגו' ואת המנורות".
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
מוציאין שלושה ספרים: בראשון קורין שישה גברי, ובשני קורין אחד בשל ראש חודש, ומניחין גם את הספר השלישי על הבימה ואחר כך אומרים קדיש — אך הספר הראשון שקראו בו אין צריך להניחו על הבימה. וקורין למפטיר בשל חנוכה ומפטירין בשל חנוכה ("רני ושמחי"), ולא בשל ראש חודש.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
בכל יום משמונת ימי החנוכה אומרים במקום שיר של יום את "מזמור שיר חנוכת הבית", מלבד בראש חודש ובשבת. ויש נוהגין שאומרים גם את המזמור של אותו יום, וצריכין להקדימו ל"מזמור שיר חנוכת הבית" — אך לאומרים כן אין לומר "שבו היו הלויים אומרים בבית המקדש".
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אם קראו בו קריאה ומפטיר בשל אותה שבת — דינו כמבואר לעיל, ואין צריך לקרות עוד בשל חנוכה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.