שימוש במשטח סיליקון לכיסוי כיריים אינדוקציה בפסח

האם מותר להשתמש בפסח במשטח סיליקון החוצץ בין כיריים אינדוקציה לסירים? דיון בדין אין בלוע יוצא מכלי לכלי בלא רוטב ובליעות שמן.

הגאון רבי אברהם משה דינר שליט"א

כי ישאלך

שאלה הלכתית מעשית שהובאה בפני הגאון רבי אברהם משה דינר שליט"א

שימוש במשטח סיליקון לכיסוי כיריים אינדוקציה בפסח

שאלה: בשנים האחרונות נכנס לשוק סוג כיריים המכונה 'אינדוקציה', שאין אפשרות להכשירן לפסח, ובפרט שהזכוכית שממנה הן עשויות מכילה חומר מסוים שיש לדון האם הוא חשוב כחרס. עקב כך הומצא פתרון בצורת משטח סיליקון המונח על גבי הכיריים וחוצץ בינן לבין הסירים, ולכן יש לברר האם מותר לכתחילה לסמוך על משטח זה בפסח?

תשובה: היתר השימוש בכיריים באמצעות משטח הסיליקון מיוסד על כך שהנוזלים אינם מחלחלים בין הכיריים למשטח הסיליקון, וכיוון שבלוע אינו יוצא מכלי לכלי בלא רוטב, ממילא אין החמץ עובר מהכיריים למשטח הסיליקון, והחלק העליון של משטח הסיליקון, במקום שימוש הכיריים, כשר לפסח. וכן הובא ברמ"א שכתב בו הלשון: "שתי קדירות הנוגעות זו בזו אינן אוסרות אחת את השנייה, דאין בלוע יוצא מכלי לכלי בלא רוטב" (יורה דעה סימן צב סעיף ח).

ויש לדון האם דין זה נאמר גם באופן שבלוע בכלי איסור שמן, כמו שמצינו לעניין בליעות מאוכל לאוכל שיוצא בליעות שמן מאוכל לאוכל בלא רוטב, ונחלקו האחרונים בזה. עיין ב"פרי מגדים" (סימן קה, שפתי דעת ס"ק כב) שבכלים אין כלי אוסר כלי אפילו בלוע שמן, וכן כתבו ב"חוות דעת" (ס"ק טו), ב"אמרי ברוך" וב"יד יהודה" (ס"ק נו). וכיוון שאין בלוע יוצא כלל מכלי לכלי בלא רוטב, אין החמץ עובר מהכיריים לסיליקון, ואם כן למעלה ממשטח הסיליקון, במקום שמשתמשים לכיריים, כשר לפסח.

אמנם עיין בספר "תורת יקותיאל" המובא ב"דרכי תשובה" (ס"ק קפ), וכן ב"אמרי ברוך" שם, שנקט להחמיר אם בלוע שמן שיוצא מכלי לכלי בלא רוטב, כמו בלוע בחתיכה. וראה ב"שו"ת כתב סופר" (סימן נד) שכתב, שמסתימת הרמ"א שהתיר ולא חילק, משמע שבין כחוש ובין שמן מותר.

ויש לדון, הלא רואים שמכלי יותר קל לצאת בלא רוטב, שהרי מאוכל לאוכל נפסק (בסימן קה סעיף ז) שאין יוצאות בליעות בלא רוטב, ואילו מכלי רואים שדינו יותר קל ויוצא בלא רוטב, כמבואר ב"ש"ך" (סימן קה ס"ק כב).

עוד יש לתמוה כיצד סותמים לעניין בליעות שמן שאינו יוצא מכלי לכלי בלא רוטב? הלא אפילו מאוכל לאוכל, שיותר קשה ואינו יוצא בלא רוטב, ואף על פי כן בליעות שמן יוצאות בלא רוטב, קל וחומר מכלי, שיוצא אפילו בכחוש שיותר קל לצאת, יש להחמיר שיוצא שמן בלא רוטב.

והיה מקום לחלק שאין הדברים דומים כלל, כי מכלי לאוכל אפילו שיוצא בלא רוטב, זה דווקא כדי קליפה, ואפילו בשמן אינו הולך יותר מקליפה. ואילו מאוכל לאוכל בשמן יוצא בכולו. רואים שדין בליעות מאוכל יותר קל מדין בליעות מכלי. וכן כתב ה"כתב סופר" שם, וביאר הטעם שבכלי נקלש הטעם ולא נחשב שמן.

וצריך לומר שיש חילוק בין מכלי לכלי לבין מכלי לאוכל. וכן כתב ב"מנחת יעקב" וזו לשונו: "ולא דמי למה שפסק... שאני התם דקאי להפליט מכלי למאכל, אבל מכלי לכלי אינו מפעפע" עכ"ל (סימן נו ס"ק יד), ולא ביאר הטעם.

ועיין ב"יד יהודה" (ס"ק נו) שכתב לבאר שיש חילוק בין בלוע באוכל לבלוע בכלי. דווקא מאכל שיש בו מה לפלוט מגופו, יותר קשה להבליע את הבלוע ואינו הולך בלא רוטב, וצריך רוטב חזק, כי מעט רוטב אינו מספיק לזה. ואילו מכלי שאין בו פליטה מגופו, יותר קל להוציא את מה שבלע, וממילא מעט רוטב או קצת לחות מספיקה להוציא את הבלוע מהכלי. לפי זה, מכלי לאוכל, שהם שני דברים יבשים וקשים ואין מבליעים ומפליטים זה מזה כל כך, אמנם מעט כן מבליעים, שאוכל אפילו הוא יבש ונגוב, מכל מקום אי אפשר בלא לחלוחית כלל ואינו יבש כעץ ממש, ולכן מפליט ומבליע מכלי לאוכל על כל פנים כדי קליפה, שעל ידי הלחות שעל האוכל הנוגע בכלי מוציא הבלוע מהכלי. אבל מכלי לכלי, שהם יבשים לגמרי בלי שום לחלוחית כלל, אינו יוצא בלא רוטב אפילו בלוע שמן. מה שאין כן מאוכל לכלי, וכל שכן מאוכל לאוכל, אפילו שיש לחות קצת אינה מספיקה להוציא הבלוע מהאוכל.

ועיין עוד ב"חוות דעת" (סימן קה ס"ק טו) שלומד מדין זה שאין בלוע יוצא מכלי לכלי אפילו בלוע שמן, שהוא הדין מאוכל לכלי, שאינו יוצא בלא רוטב אפילו שמן. ומבואר מדבריו שהבין שהכול תלוי במקבל, שאם המקבל קשה לכן לא יוצא.

אולם יש בזה מכשול גדול, כיוון שפעמים רבות יש צורך לחתוך חלק ממשטח הסיליקון כדי לאפשר גישה לכפתורי המגע להפעלת הכיריים, ואין ודאות שלא יחלחלו מים או נוזלים אחרים בין משטח הסיליקון לכיריים.

לכן עדיף שלא לחתוך את משטח הסיליקון, אלא להגביהו מעט כדי להכניס היד בינו ובין הכיריים כדי להפעילן, שאז לא נכנסים רוטב ונוזלים בין הכיריים למשטח.

עוד יש לדעת כי הרמ"א כתב על דין אין בלוע יוצא מכלי לכלי בלא רוטב בזו הלשון: "מיהו לכתחילה יש ליזהר בכל זה" (יורה דעה סימן צב סעיף ח). נמצא שאפילו באופן שיסתדר עם אופן הפעלתו, אין זה לכתחילה לסמוך על כך שלא יוצאת בליעה מכלי לכלי בלא רוטב.

והדבר תלוי בטעם דברי הרמ"א שם. עיין ב"אגרות משה" (חלק ג סימן י) שהבין שסיבת הרמ"א להחמיר לכתחילה היא שמא ישכח ולא יזהר שתהיה מכוסה כל העת ויסלק לרגע, ואם היא למעלה באופן שאף אם הייתה מגולה לא הייתה עולה הזיעה להיות היד סולדת, מותר לכתחילה. נמצא שלא הצריך הרמ"א להיזהר לכתחילה אלא במקום שיש חשש שמא יגלו קצת על ידי שכחה והעלמה לרגע, כיוון שדבר האוסר ישנו, אך הוא שמור בכיסוי שאפשר שיסולק. וגם לפעמים הוא נפתח קצת על ידי העלאת הרתיחות, שאף שאינו עלול כל כך לשכוח, עלול להתעלם קצת בחושבו שעדיין לא הגיע הזמן להעלות הרתיחות ולפתוח את הכיסוי. לפי זה, במקום שאין שייך חשש זה הרי זה מותר לכתחילה, ואם כן לעניין אינדוקציה גם הרמ"א יודה שמותר.

אמנם בסוף חזר בו, שהרי בט"ז (סימן צז ס"ק ג) מוכח שהבין ברמ"א שלא כך, שכתב שגם במחבת יש להחמיר אף על פי שאין בו חלב בעין, וכמו שתי קדירות הנוגעות זו בזו, שאסור לכתחילה מפני שחוששים לכתחילה שבליעות יוצאות מכלי לכלי בלא רוטב. וכן כתב ה"פרי מגדים" שם בדעת הט"ז.

ובאמת מקור הדין של הרמ"א מ"הגהות שערי דורא", ושם כתב להחמיר לכתחילה מטעם שהסברות שאינו בולע דרך כלים אינן ברורות כל כך, ומבואר בפירוש שלאו דווקא משום חשש שמא יזוב, אלא אפילו בלא רוטב לכתחילה חוששים שיבלע.

וכן מוכח מה"פרי מגדים" שכתב בזו הלשון: "מכל מקום לכתחילה אין לעשות כן ליגע שתי קדירות חמות אפילו אין בהם תבשיל" עכ"ל (סימן קה, שפתי דעת ס"ק כב). מבואר שאפילו אין שום רוטב בפנים ואין חשש שמא יזוב כלל, יש להחמיר לכתחילה, והיינו שחושש לבליעות דרך כלים בלא רוטב. ולפי הסבר זה, לכתחילה יש להחמיר לחוש שיוצא בלא רוטב.

אמנם יש עצה לזה, להניח שתי שכבות סיליקון, שאז לדברי הכול אין הבלוע יוצא דרך שתיהן. ויש מקום לומר שאפילו בשכבה אחת מועיל, משתמשים עם הכיריים כדי לבשל ומבשלים בדרך כלל עם אוכל בתוך סיר, נמצא שהסיר הוא השכבה השנייה. ואמנם אם יגלוש וייפול רוטב בין הסיר למשטח, או שאוכל חם ייפול על המשטח, אז לא נחשב שתי שכבות ואינו לכתחילה, אלא שיש לדון להחשיבו מצב בדיעבד, שהרי האדם אינו רוצה שיגלוש, ולאחר שכבר גלש מותר בדיעבד. אולם צריך לזכור לנקות ולייבש את המשטח לפני השימוש הבא, שאז זה נחשב לכתחילה. ואם קשה להיזהר בזה, לכאורה עדיפה העצה הראשונה להניח שתי שכבות סיליקון, שאז אין צריך להיזהר בכך כלל.

העולה למעשה שמעיקר הדין אפשר לסמוך על משטח הסיליקון המונח על כירי האינדוקציה, כאשר משאירים אותו בשלמותו בלא לחותכו. אך יש לשים לב שלא גולש רוטב תחתיו, ואם גלש יש לנקות ולייבש לפני הבישול הבא. ומחמת חומרת חמץ בפסח מן הראוי להניח שתי שכבות של משטח סיליקון זו על גבי זו.

מה עוד חשוב לדעת

קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.