לקט שאלות ותשובות בענייני פסח: השוכח לבדוק חדר, בדיקת מכונית, כלים חד פעמיים ללא כשרות לפסח, וארבע כוסות במיץ ענבים.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט"א
אשאלה ממנו
לקט נידונים בענייני הפסח
שהועלו בפני מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט"א
שאלה: כיצד ינהג אדם שערך בדיקת חמץ בליל י"ד, ונזכר בחג הפסח ששכח לבדוק את אחד מחדרי ביתו?
תשובה: השוכח לבדוק את אחד מחדרי ביתו, חייב לבודקו מיד כשנזכר בחג הפסח. ושנינו: "לא בדק אור ארבעה עשר יבדוק בארבעה עשר, לא בדק בארבעה עשר יבדוק בתוך המועד, לא בדק בתוך המועד יבדוק לאחר המועד" (פסחים פ"א מ"ג). ומבואר ברמב"ם (הלכות חמץ ומצה פ"ג ה"ו) כי על הבדיקה שבחול המועד מברכים, אבל על הבדיקה שלאחר המועד אין מברכים, משום קנס שלא יכשל בחמץ שעבר עליו הפסח.
והנה מי שלא בדק חדר אחד שהיה חייב בבדיקה, חייב בוודאי לבודקו בפסח, ולא יוצא בכך שבדק את ביתו קודם הפסח. וכל חדר הוא כמו בית וחל עליו חיוב בדיקה, וחייב בעל הבית לבודקו בברכה, כיון שהברכה שבירך קודם הפסח אינה פוטרתו, היות וכבר הסיח את דעתו לאחר ביעור החמץ ביום י"ד, וביטל את מה שבדק ומה שלא בדק. אבל אם נזכר בערב הפסח קודם ביעור החמץ שלא בדק חדר אחד מביתו, בודק ואינו מברך כיון שהברכה שכבר בירך חלה גם על הביעור והבדיקה הסמוכה לה.
שאלה: האם יש לבדוק מכונית לאור הנר בליל י"ד?
תשובה: מכונית חייבת בוודאי בבדיקה כדין מקום שמכניסים בו חמץ. ולגבי תקנת הבדיקה לאור הנר, מבואר ב"חק יעקב" (סימן תלו ס"ק יז) כי אף שהכיסים ובתי הידיים של הבגדים שנותנים בהם לפעמים חמץ צריכים בדיקה, מכל מקום היוצא בשיירה קודם פסח אינו מברך על בדיקתם "כיון דכתיב 'תשביתו שאור מבתיכם', עיקר המצוה לבדוק ולבער החמץ מהבית ממש". ומברך רק על בדיקת הבית ולא על בדיקת הכלים. וטעם הדבר משום שכלים עיקר תקנתם בניקוי ולא בבדיקה לאור הנר, ולכן כתבו הפוסקים שהמנהג לבדוק את כיסי הבגדים ביום לאור השמש בשעת הביעור.
ומכונית אף שיש בה ארבעים סאה דינה ככלי, כמבואר ברמב"ם (הלכות כלים פ"ג ה"ח) דבעינן כלי העשוי לנחת ויש בו שוליים כדי שלא יהיה נח להתגלגל. והיינו שרק כלי שאין לו גלגלים חשוב כאוהל כיון שאינו עשוי להיטלטל, אבל מכונית דינה ככלי ואין מברכים על בדיקתה. וניתן לבדוק אותה קודם י"ד, ואף לאור החמה כדין אכסדרה וכיסי הבגדים, שכתבו הפוסקים שמנהג העולם לבודקם ביום בשעת הביעור. וניתן להקדים ולבודקה ביום קודם ליל י"ד, כיון שהיא כלי שאין מברכים על בדיקתו. וכן ניתן לבודקה בלילה לאור פנס וחשמל בלא נר, ובאמצעות שואב אבק וכדומה, ובלבד שינקה אותה היטב בכל המקומות.
שאלה: האם יש צורך להשתמש בכלים חד פעמיים עם כשרות לפסח?
תשובה: בכלים חד פעמיים כסכו"ם וכדומה, שמיוצרים ללא מגע יד אדם ואין בהם חמץ כלל, אין צורך לחוש שיש במקום היצור חמץ או שלא נזהרים בו מחמץ, ולכן אין הם צריכים כשרות כלל. אבל בכוסות חד פעמיות לשתייה חמה, פעמים שיש עמילנים של חמץ, ולפיכך הן צריכות כשרות לפסח. ומנהג העולם להקפיד בכל המוצרים על כשרות לפסח, הינו מנהג טוב של זהירות כיון שישנם דברים שאין יודעים כלל שיש בהם חשש חמץ, אבל מדינא אין צורך לחוש לזה כלל. ומי שיש לו רק כלים חד פעמיים בלי כשרות לפסח, יכול להשתמש בהם בפסח לכתחילה, למעט כוסות חד פעמיות לשתייה חמה, שעלולים להימצא בהן עמילנים, ולכן הן צריכות כשרות לפסח כמבואר.
שאלה: האם יוצאים ידי חובת ארבע כוסות במיץ ענבים?
תשובה: בתקנת ארבע כוסות יש גם משום שמחת יום טוב כמוכח בגמרא האומרת "ידי יין יצא" (פסחים קח ע"ב). ופירשו הראשונים שיצא ידי שמחת יום טוב, ובליל הסדר התקנה לקיים את שמחת יום טוב בארבע כוסות. ולכן לכתחילה יש לשתות יין שהוא משמח, ואין יוצאים ידי חובת שמחת יום טוב במיץ ענבים כמבואר בגמרא (פסחים עא ע"א) דבעינן לצורך זה יין ישן. ולכן לכתחילה יש לערב במיץ הענבים שליש יין, כדי שיהיה עליו שם יין המשכר ומשמח. וזהו לכתחילה אבל בדיעבד אין הדבר מעכב כמבואר בגמרא שיוצאים בארבע כוסות, אחד חי ואחד מזוג, אחד חדש ואחד ישן. וביאר המרדכי כי סוחט אדם אשכול ענבים ואומר עליו קידוש היום.
וכל זאת לאנשים אבל נשים וקטנים יוצאים לכתחילה במיץ ענבים, מפני ששמחת יום טוב שלהם אינה ביין, שהרי מה הנאה לתינוקות ביין, וכן נשים שמחתן בבגדי צבענים כמבואר בגמרא (פסחים קח ע"א). ולכן אין הם צריכים לשתות יין לארבע כוסות יין, ויכולים לשתות מיץ ענבים לכתחילה וכן המנהג.
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.