בירור הלכה במעלת השמן לנר חנוכה: האם המעלה היא בשמן זית שבו נעשה הנס או בשמן שאורו צלול ודולק היטב, ומה הדין בשמן למאור, בשמן כתית ובמי שידו דחוקה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
השורה התחתונה למעשה: המעלה הראשונה בשמן היא שידלוק היטב ושאורו יהיה צלול — ורק לאחריה באה מעלת שמן הזית שבו נעשה הנס. לפיכך שמן זית למאור שדולק היטב יש בו הידור של שמן זית, ושמן כתית יקר שאינו דולק היטב אינו מהודר ממנו. ומי שידו משגת — כל המהדר יותר, הרי זה משובח. להלן בירור הסוגיה באורך, למעיינים.
א. בענין הדלקה בשמן זית ובשמן למאור — שבת כג. א"ר רבי יהושע בן לוי כל השמנים כולן יפין לנר ושמן זית מן המובחר אמר אביי מריש הוה מהדר מר אמשחא דשומשמי אמר האי משך נהורי טפי כיון דשמע לה להא דרבי יהושע בן לוי מהדר אמשחא דזיתא אמר האי צליל נהוריה טפי ע"כ.
וק' טובא למה אמר דהוה מהדר אשמן שומשמי משום דמשיך נהוריה וחזר ושמע דשמן זית עדיף דצליל נהוריה, ולמה לא אמר הטעם הפשוט דשמן זית עדיף שבו נעשה הנס. ואמנם הרמב"ם לא הביא כלל סוגיין לגבי נר חנוכה רק גבי נר שבת אבל בחנוכה לא הביא כלל מעלת שמן זית וכל השמנים כשרים בנר חנוכה כמו שכתב בפרק ד מחנוכה ה"ו: "כל השמנים וכל הפתילות כשרות לנר חנוכה ואף על פי שאין השמנים נמשכים אחר הפתילה ואין האור נתלית יפה באותן הפתילות, ואפילו בלילי שבת שבתוך ימי חנוכה מותר להדליק בשמנים ופתילות שאסור להדליק בהן נר שבת". ולשיטתו אין כלל מעלה בשמן זית שבו נעשה הנס ואף לא משום דצליל נהוריה. אבל התוספות כ' דסוגיין מיירי בנר חנוכה וק' טובא כנזכר לעיל.
ובאמת דבמאירי (כא.) שכ' "ממה שכתבנו למדת שנרות של שעוה מותרות לנר חנוכה ומכל מקום נויי מצוה הוא לעשות בשמן אחר שהנס היה בשמן והוא שאמרו למטה כל השמנים יפים לנר ושמן זית מן המובחר", דאדרבה למד מהסוגיא דמצוה להדליק בשמן משום הנס נעשה בשמן והיינו מדקמר כל השמנים יפין לנר, והיינו דרק מצוה בשמן ולא בשעוה, ואתי שפיר היטב דבאמת אין מעלה בזה רק להדלקה בשמן שנעשה בו נס אבל לא בשמן זית, והטעם מבואר בפשיטות דאין כאן מצוה בעצם רק היכר לפרסומי ניסא, ואין היכר בין מדליק בשמן זית או מדליק בשמן אחר דלא ניכר שזה שמן זית וממילא אין בזה הידור כיון דכל ההדלקה היא לפרסום הנס ולא למצות הדלקה בעצם דלא הדלקה דמקדש היא, ואדרבה במקדש הנחה עושה מצוה ולא ההדלקה עושה מצוה שלכן בהדליקה זר בחוץ כשרה. ואתי שפיר היטב סוגיין דלא אמר דמהדר אשמן זית משום שבו נעשה הנס.
וברוקח (סי' רכו) העתיק רק הגמ' דכל שמנים יפין לנר ושמן זית מן מובחר, והוא העתקת גמ' דידן והיינו משום דצליל נהוריה ואין כאן זכר לנס. ובמרדכי כ' דמהר"ם רגיל להדליק בשמן זית, ושם מיירי לענין נר שבת, ואפילו מיירי בחנוכה זהו משום דצלל נהוריה כמבאר בסוגיין.
ובמ"ב (סי' תרע"ג ס"ק השם) הביא תשובת מהר"י ברונא (סימן ל"ט), שעדיף שאר שמנים מנר שעוה, כיון שעל ידי השמן נעשה הנס. ובמהר"י ברונא לא הזכיר כלל מעלת שמן זית משום זה רק מעלת שמן כדברי המאירי, והיינו כדמוכח מסוגיין דהא דהוה מהדר אשמן זית רק משום דצליל נהוריה ולא משום שבו נעשה הנס. גם הביא המשנה ברורה שם מהמהר"ל דעיקר ההדלקה בשמן דוקא ולא בשעוה שבו נעשה הנס ולשיטתו זהו לעיכובא, ומבואר מדבריו דלא הביא מעלת שבו נעשה הנס רק לענין הדלקה בשמן ולא בשעוה אבל לא לענין שמן זית. [ובאמת דבריו העתקה ממחצית השקל, אבל במהר"ל מבואר דההדלקה בשמן דוקא ולא בשעוה לא משום הנס אלא דשעוה חשוב כאבוקה וכולה פתילה ולא יצא ולאו משום הנס הוא כלל [ובא"ר וברכ"י האריכו לדחות דבריו דלא הוי כאבוקה ומהני בשעוה]. ועל כל פנים אף במשנה ברורה לא הביא רק מעלת שמן בזה לגבי הנס.
והעולה מכל זה דהנידון והמעלה הראשונה בדין השמן להדלקה היא מעלת השמן עצמו איזה מהן דולק יותר טוב ויותר צלול ומשיך נהוריה ורק לאחר מכן יש לנו את מעלת שמן זית שבו נעשה הנס. ולענין ראוי לאכילה סגי שנאכל רק בטיבול, ואף שמן למאור ראוי לאכילה מעט מעט, וזה חשיב ראוי לאכילה לכל דיניו.
וכאשר יש לפנינו שמן למאור הדלוק היטב ושמן זית זך שאינו דולק היטב, עיקר המעלה הראשונה מה שדולק היטב, ולאחר מכן ישנה המעלה של דומיא דמנורה וכנזכר לעיל לגבי שאר המעלות של שמן זית ראשון שראשון דומיא דמנורה, כל אלו הידורים לאחר מעלת הדולק היטב ורק כאשר שניהם שוים לכל הפחות בהדלקה היטב ישנה למעלה זו, ומצינו פעמים רבות שמנים יקרים שאינם דולקין היטב ואין לו משיך נהוריה ונכבים במהרה וכבר הדגמ' דמעלת משיך נהוריה עדיף על מעלת שמן זית שבו נעשה הנס אילולי דשמן זית צליל נהוריה.
ונראה פשוט דשמן זית למאור סגי במעלת שמן זית לנר חנוכה על אף שעשוי מגפת הזיתים מכל מקום אין כאן דין הדלקה דומיא דמנורה דלאו במקדש עסקינן, ורק לזכר בעלמא שיהיה עליו שם של שמן זית, כל שבלשון בני אדם שם שמן זית עליו סגי בזה להידור מצוה, מיהו ודאי שאם השמן כתית דולק היטב כמוהו ודאי מהודר יותר ממנו. אך אין בזה חיוב להידור מצוה רק עד שליש במצוה. אבל בדורנו הוא דור עשיר ומוציאים כספים רבים למותרות ואין לדקדק דוקא בהדור זה רק עד שליש במצוה ובפרט דהרגיל בנר זוכה לבנים תלמידי חכמים, ולכן המהדר שאפשר לו עדיף יותר, אך נפקא מינה לעניים ובחורי ישיבות שאין להם אזי עיקר הדין דשמן למאור חשיב כשמן זית שבו נעשה הנס, והוא גם ראוי למאכל מעט מעט בטיבול בפת וכמשנ"ת ומקיימין בו הדלקה בשמן זית בהידור אך אין זה מהדרין מן המהדרין אם יש לנו כתית וכדומה שדולק היטב כמוהו.
עיקר הדין הוא ששמן למאור נחשב כשמן זית שבו נעשה הנס, והוא גם ראוי למאכל מעט מעט בטיבול בפת — ומקיימין בו הדלקה בשמן זית בהידור. אך אין זה "מהדרין מן המהדרין" אם יש לנו שמן כתית וכדומה שדולק היטב כמוהו.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
המעלה הראשונה בשמן היא שידלוק היטב ושאורו יהיה צלול — ורק לאחריה באה מעלת שמן הזית שבו נעשה הנס. ולכן כשיש לפנינו שמן למאור הדולק היטב ושמן זית זך שאינו דולק היטב — עיקר המעלה היא במה שדולק היטב. ומצינו פעמים רבות שמנים יקרים שאינם דולקין היטב ונכבים במהרה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
נראה פשוט שדי בו למעלת שמן זית לנר חנוכה, אף על פי שעשוי מגפת הזיתים — שאין כאן דין הדלקה כמנורה שבמקדש, אלא זכר בעלמא שיהיה עליו שם של שמן זית; וכל שבלשון בני אדם שם שמן זית עליו, די בזה להידור מצווה. ומכל מקום ודאי שאם השמן הכתית דולק היטב כמוהו — הוא מהודר יותר.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אין חיוב בהידור מצווה אלא עד שליש. אבל בדורנו, שהוא דור עשיר ומוציאים כספים רבים למותרות, אין לדקדק בהידור זה רק עד שליש — ובפרט ש"הרגיל בנר זוכה לבנים תלמידי חכמים" — ולכן המהדר שאפשר לו, עדיף יותר.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.