ביאור נוסח 'ונאכל מפריה' בברכת 'מעין שלוש'

שאלות ונידונים שהועלו בפני מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א

מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א

שאלות ונידונים שהועלו בפני מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א

ביאור נוסח 'ונאכל מפריה' בברכת 'מעין שלוש'

בנוסח ברכת 'מעין שלוש' אומרים "ונאכל מפריה ונשבע מטובה ונברכך עליה בקדושה ובטהרה", ולא נתבאר מה הכוונה בתיבות "ונברכך עליה בקדושה ובטהרה". והגר"א זצ"ל באמת השמיט נוסח זה לגמרי. ובשם מרן הגרי"ז סולוביציק זצ"ל שמעתי דקאי על "והעלנו בתוכה ושמחנו בבניינה", דהיינו בירושלים, ואז נאכל בשמחה ובקדושה וטהרה, דהיינו מעשר שני. אבל צריך ביאור שאין זה מבואר כלל להדיא.

ונראה שלעתיד לבוא כל בית ישראל יהיו קדושים וטהורים, כשנראה את התגלות כבוד ה' בעולמנו ונברך לה' בקדושה ובטהרה. ואתי שפיר הנוסח כפשוטו "והעלינו לתוכה ושמחנו בבניינה ונאכל מפריה ונשבע מטובה". ואז נוכל גם לברך לה' בקדושה וטהרה, ולא כמו היום שחסר לנו בעוונותינו הרבים קדושה וטהרה, שאנו טמאי מתים ומגושמים מהשפעת הסביבה.

ועיין בב"ח ובעוד מפרשים שהכריחו מנוסח 'מפריה', שיש מעלה לאכול פירות ארץ ישראל כשאומרים "ונאכל מפריה ונשבע מטובה", אבל אינו מוכח דאפשר דקאי דוקא על לעתיד לבוא, שאז יחזור לפירות הארץ הטעם המיוחד שניטל מהם כשעברנו וחטאנו, אבל בזמן הזה אינו מוכח שיש מעלה לפירות הארץ. ואתי שפיר קושיית הגמרא סוף פרק קמא דסוטה על משה רבנו "וכי לאכול מפריה הוא צריך" כפשוטו, שאף שמעלה מיוחדת בפירות הארץ לפני שחטאנו וגלינו, אבל לא על זה השתוקק משה רבנו. ואף שהיה זה לפני הביאה לארץ, מכל מקום כבר היו פירות ארץ ישראל במעלתם, שהרי המרגלים ראו כבר אז נפלאות מפירות הארץ, וכמוכח מהפסוקים בפרשת שלח, עיין שם.

ויש מגדולי הפוסקים שפרסמו לברך דוקא על אתרוג מארץ ישראל דחביב טובא כשבודאי אינו מורכב, וכמבואר בב"ח וחשיבא טפי לקיים בזה המצוה.

מה עוד חשוב לדעת

קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.