דין ערבות בקידוש — הרב זילברמן

אישה שלא יכלה לאכול בליל שבת — האם הבעל יכול לקדש שוב ביום ולהוציאה ידי חובה?

הגאון רבי ישראל יצחק זילברמן שליט"א

שאלה: מעשה באישה שלא חשה בטוב בליל שבת, ומרוב חולשתה לא היתה מסוגלת לאכול ולשתות. בסעודת השבת, קידש אבי המשפחה על היין, אך האישה שלא יכלה לאכול, לא יצאה ידי חובת 'קידוש במקום סעודה', כיון שלא אכלה לאחר הקידוש. בשבת בבוקר, כשהרגשתה של האישה השתפרה והיא היתה מסוגלת לאכול, התעוררה השאלה האם הבעל יכול וצריך לקדש עבורה ולהוציאה ידי חובת קידוש מדין ערבות.

תשובה: כתב ה"פרי מגדים" (סימן רפב משב"ז ג) שאף אם המקדש עצמו אכל לאחר הקידוש, השומעים אינם יוצאים ידי חובת קידוש במידה ולא אכלו בעצמם לאחר הקידוש. ואם כן נראה לכאורה כי האישה לא יצאה ידי חובת קידוש כיון שלא טעמה כלום לאחר הקידוש.

עם זאת יש מקום לומר שכיון שכל המשפחה הסבה ליד השולחן וקבעה סעודה, והאישה עצמה גם רצתה לסעוד ורק משום חוליה נאלצה בדרך אונס שלא לאכול, נחשב הדבר כקידוש במקום סעודה. נראה לומר צד נוסף שהאישה אכן יצאה ידי חובת קידוש, לפי דברי ה"דעת תורה" (סימן רע"ג) שכתב בשם ה"מעם לועז", שכיון שהמקדש טעם לאחר הקידוש, יצאו השומעים ידי חובת קידוש גם אם לא טעמו מאומה.

אולם אם נאמר שהאישה לא יצאה ידי חובת קידוש, יש לדון האם רשאי הבעל לשוב ולקדש ביום עם ברכת 'מקדש השבת' ולהוציאה ידי חובתה מדין ערבות. ונידון זה תלוי בחקירת ה"מנחת חינוך" (מצוה לא) האם החיוב המוטל על האישה לקדש בבוקר נובע מדין תשלומים על כך שלא קידשה בלילה או שזהו חיוב אחד ומתמשך לקדש במשך השבת.

ונראה לפשוט את חקירת ה"מנחת חינוך" מדברי ה"בית יוסף" (סימן רעא סעיף ח), שכתב בשם הרמב"ם, שאף אם לא קידש בלילה במזיד יקדש בבוקר. ואם כן נראה כי אין זה בגדר תשלומים אלא חיוב אחד. ולפיכך יכול הבעל לחזור ולקדש ביום ולהוציא את אשתו, כיון שהוא נקרא בר חיובא ושייך במצוה.

לעניין הלכה נראה כי הבעל יכול לחזור לקדש ביום את הקידוש של הלילה ולהוציא את אשתו ידי חובת קידוש.

מה עוד חשוב לדעת

קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.