האם כשעורכים ברית מילה בתשעת הימים יש לשתות את כוס היין שמברכים עליה 'אשר קידש' או שיש לתת אותה לקטן שישתה?
מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א
שאלות ונידונים שהועלו בפני מרן הגאון הגדול רבי משה שטרנבוך שליט"א
שתיית היין בברית מילה בתשעת הימים
שאלה: האם כשעורכים ברית מילה בתשעת הימים יש לשתות את כוס היין שמברכים עליה 'אשר קידש' או שיש לתת אותה לקטן שישתה?
תשובה: שורש השאלה הוא דהנה בסעודת הברית עצמה מותר לאכול בשר ולשתות יין, ומעתה יש להסתפק האם לדמות את שתיית היין של הכוס שבברית המילה עצמה לשתיית היין שבתוך הסעודה.
ונראה שאין לדמות ביניהן דדוקא בסעודה התירו לשתות יין, מפני שסעודה בלא בשר ויין אינה סעודה חשובה, אבל כאן כשהכוס של ברכה באה קודם הסעודה על מנת שתהיה ברכה על הכוס, אין היא שייכת כלל לסעודה הנאכלת לאחר מכן.
ומחמת הברכה על הכוס, אין צורך שהמברך ישתה בעצמו, וכמו שמצינו בכוס של הבדלה שהמברך נותן לקטן לשתות וסגי בזה, והוא הדין כאן שאין צורך מחמת כן להתיר לגדול לשתות יין בתשעת הימים. ואף כאשר המברך נשאר לסעודה, מכל מקום אין זו סיבה שישתה את הכוס, היות ולא התירו שתיית יין אלא בסעודה כדי שתהיה סעודה חשובה ולא קודם הסעודה.
אמנם ה"חזון איש" הקפיד לתת את כוס ההבדלה לקטן שיצא ידי חובת הבדלה בכוס זו, ואם כן בברכה שבברית שהקטן אינו מחויב בה כלל ולא שייך לומר שיוצא ידי חובה בברכת המברך, לא מהני טעימת הקטן ויש צורך שהמברך ברכת 'אשר קידש ידיד' ישתה את היין בעצמו, וכן נראה להלכה למעשה.
אבל לפי מנהגנו שהמברך את הברכות טועם מעט מהכוס לאחר שמסיים לומר 'כורת הברית', וממשיך לומר 'אלוקינו ואלוקינו אבותינו קיים את הילד הזה' וגו', וכשמסיים את הברכה גומר לשתות את הכוס, וכבר קיים את חיוב שתיית הכוס בכך שטעם טעימה כלשהי, וכמבואר בט"ז (רסה ס"ק י) שמכוס של ברית אין צורך לשתות מלוא לוגמיו וסגי בטעימה, אם כן כשמסיים 'אלוקינו ואלוקינו אבותינו קיים את הילד הזה', אין הוא צריך לגמור את שתיית הכוס, ולכן נראה שאז יתן לקטן לשתותה אף על פי שהקטן אינו יוצא ידי חובה בברכת 'אשר קידש ידיד', שהרי שתיה זו אינה מחויבת.
לעניין הלכה, למנהגנו שלאחר ברכת 'אשר קידש' המברך טועם מעט מהכוס ומעיקר הדין סגי בזה, לא יגמור את שתיית הכוס אלא יתנה לקטן לשתות.
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.