הסיבה על צד ימין בליל הסדר

משפחה שהסבה בטעות על צד ימין במקום שמאל בליל הסדר — כיצד לנהוג?

הגאון רבי אליעזר אולמן שליט"א

הסבה על צד ימין

שאלה: מעשה בבני משפחה שהסבו בליל הסדר בטעות על צד ימין במקום על צד שמאל, ורק לאחר חצות כשסיימו את כל הסדר, הם הבינו את טעותם ופנו לשאול כיצד עליהם לנהוג?

תשובה: פסק ה"שולחן ערוך" (אורח חיים סימן תעב סעיף ג) שיש לאכול את המצה ולשתות את ארבעת הכוסות בליל הסדר בהסיבה, וטעם הדבר משום שבלילה זה יש לאכול ולשתות בדרך חירות. וה"שולחן ערוך" (שם סעיף ז) הוסיף ופסק כי מי שחייב בהסיבה ולא היסב באכילת המצה או בשתיית היין, לא יצא ידי חובה וצריך לחזור לאכול או לשתות בהסיבה. וכתב הרמ"א שיש אומרים שבזמן הזה כיוון שאין דרך להסב, כדאי הוא הראבי"ה לסמוך עליו שבדיעבד יוצאים ידי חובה בלא הסיבה.

והנה הסיבה היא רק על צד שמאל, והסיבת ימין אינה חשובה הסיבה, כיוון שהאדם נצרך לאכול באמצעות ידו הימנית. ובנוסף, חששו שמא יקדים קנה לושט, ועל כן אפילו איטר יסב רק על שמאלו כמבואר ב"משנה ברורה" (שם ס"ק י).

ומאחר שאסור לאכול לאחר האפיקומן כפי שנפסק ב"שולחן ערוך" (סימן תעח סעיף א), ובפרט שהדבר אירע לאחר חצות, ומה גם שאין להוסיף על הכוסות כמבואר ב"שולחן ערוך" (סימן תפא סעיף א), שאלו בני המשפחה האם הם עליהם לערוך את הסדר בשנית.

ולכאורה נראה כי ישנה סתירה בנידון זה בדברי ה"משנה ברורה", שהרי בתחילה (סימן תעב ס"ק כב) כתב ה"משנה ברורה" שאם שכח ואכל אפיקומן בלא הסיבה לא יחזור לאוכלו בהסיבה, ואילו בהמשך דבריו (סימן תעז ס"ק ד) כתב שרק אם קשה עליו האכילה אינו צריך לחזור ולאכול את האפיקומן. והאחרונים ישבו את דבריו בכמה אופנים, והעולה מדבריהם הוא שאם עדיין לא בירך ברכת המזון או עדיין עסוק באכילה יחזור ויאכל אלא אם כן קשה עליו הדבר, ואם כבר בירך ברכת המזון לא יחזור ויאכל את האפיקומן.

וכל זאת נאמר לגבי אפיקומן, אבל כיוון שבנידון דידן בני המשפחה לא אכלו גם את הכזית הראשון בהסיבה, עולה לדעת ה"שולחן ערוך" כי הם לא קיימו את המצווה מדאורייתא כלל, ועליהם לחזור ולאכול את המצה בברכה ובהסיבה. וכיוון שישנה מחלוקת אם הכזית דאורייתא הוא הכזית הראשון או האפיקומן כמובא ב"שער הציון" (סימן תעז ס"ק ג), נראה שעליהם לחזור ולאכול בהסיבה גם כזית נוסף לאפיקומן היות וזהו ספק דאורייתא. אולם ב"בביאור הלכה" (תעב ד"ה לא) הובא שבדיעבד יצא בכזית אחד. ולדעת הרמ"א יש לחזור ולאכול בהסיבה אך ללא ברכה כפי שכתב שם להדיא. ועל 'כורך' אין צורך לחזור באופן זה, היות ודעת רוב הפוסקים ש'כורך' אינו מצריך הסיבה כמבואר בסימן תע"ה סעיף א'. ולגבי שתיית הכוסות נראה שלדעת ה"שולחן ערוך" עליהם לחזור ולשתות בהסיבה, אך לדעת הרמ"א כתב ה"משנה ברורה" (שם ס"ק כא) שאין צורך לחזור, ובפרט שכל דין ארבע הכוסות בליל הסדר הוא רק מדרבנן.

וכל זה הוא רק בגברים גדולים אבל קטנים אינם צריכים לחזור כלל, כיון שאינם חייבים במצוות. ונראה שנשים יכולות להקל בדבר ואינן צריכות לחזור ולאכול את המצות ולשתות את היין בהסיבה, כיון שלרוב הדעות הן פטורות מהסיבה. ואף שיש נשים שנהגו להסב, הרי זה מנהג בלבד שאינו מחייב אותן לחזור ולאכול או לשתות כלל.

מה עוד חשוב לדעת

קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.