מתי מדליקים נרות חנוכה — מן השקיעה או מצאת הכוכבים, מנהגי ירושלים והחזון איש, מה קודם ערבית או הדלקה, עד מתי אפשר להדליק בדיעבד, וכמה שמן נותנים בנר.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
"מצוותה משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק" — ובשני קצות המשפט הזה נחלקו הראשונים, ועל כן יש מי שמדליק עם השקיעה ממש, ויש הממתינים לצאת הכוכבים. בעמוד זה: שתי הדעות ומנהגי גדולי ישראל ביניהן, הסדר הנכון בין תפילת ערבית להדלקה, מה דינו של מי שאיחר, וכמה שמן חייב אדם לתת בנר.
א. זמן ההדלקה — אמרו חז"ל "מצותה משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק", וזמן זה הוא כחצי שעה. ואף במקומות שמדליקין בפנים וההיכר רק לבני הבית, לכתחילה יש ליזהר בזמן זה.
אין מאחרין ולא מקדימין.
ב. ב — נחלקו הפוסקים בתחילת זמנה, יש אומרים (הרא"ש המרדכי והטור) שזמנה מסוף השקיעה דהיינו מצאת הכוכבים שאז העם עוברין ושבין וניכר אור הנר. וכן פסק המחבר (תרע"ב ס"א), ויש אומרים (הרשב"א, הר"ן, וכן דעת היראים והרמב"ם) שזמנה מתחילת זמן בין השמשות והיינו מתחילת השקיעה והוא כרבע שעה קודם צאת הכוכבים [וזמן צאת הכוכבים תלוי במחלוקת הגאונים ורבינו תם בזמן בין השמשות כידוע], ולדעת הגאונים ומנהגנו היינו מתחילת השקיעה שמתכסה השמש מעינינו, [וכן לפוסקים שזמנה מצאת הכוכבים הזמן תלוי במחלוקת הגאונים ורבינו תם]. וכן פסקו הפרי חדש והגר"א כדעה שניה [ואין הכוונה שההדלקה עם השקיעה ממש, אלא רבע שעה קודם צאת הכוכבים], ונכון לנהוג כן לכתחילה לנוהגים להתפלל ערבית בצאת הכוכבים.
וכן נוהגין הפרושים בירושלים עיר הקודש להדליק מיד עם השקיעה. ויש שנהגו להדליק כעשר דקות אחר השקיעה וכן נהג מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל. ומרן החזון איש זצ"ל היה נוהג להדליק כעשרים דקות אחר השקיעה ובזה יוצאין ידי חובת כל השיטות דיש ליזהר שלא יהיה בכלל שרגא בטיהרא. [וכן גם דעת הגר"א, ואף בבית מדרשו הדליקו מאוחר] ולכל הדעות צריכין ליזהר שיתן שמן בנר בכדי שידלק חצי שעה אחר צאת הכוכבים.
א. תפילת ערבית ונר חנוכה מה קודם — יש אומרים שתפילת ערבית בזמנה קודמת להדלקת נר חנוכה, שהיא תדירה, ויש חולקין שהדלקת נר חנוכה קודמת היות שאם יתאחר עלול שיעבור זמן ההדלקה. והנוהגין להדליק תמיד אחר תפילת ערבית צריכים להכין הנרות שיהיו מוכנות להדלקה מיד אחר התפילה, שאם לא כן עלולים להתאחר ולעבור עיקר הזמן שהוא חצי שעה אחר צאת הכוכבים. ואם התחיל להדליק נר אחד קודם ערבית לכולי עלמא יגמור גם שאר הנרות.
ב. זהירות שלא למהר בתפלת ערבית — ובכל אופן יזהרו להתפלל ערבית בכונה והמקדימין להתפלל ערבית מיד בצאת הכוכבים או קודם וממהרין מאד בתפלה כדי להדליק נר חנוכה סמוך לצאת הכוכבים יצא שכרם בהפסדם בקריאת שמע ותפלה ונר חנוכה שממהרין בקריאת שמע ותפלה שצריך כונה לעיכובא מן התורה וגם מאחרין נר חנוכה מהזמן, ועדיף שידליקו מעט קודם צאת הכוכבים ויתפללו ערבית בזמנה אחר צאת הכוכבים בנחת וכונה.
ג. יש אומרים שמי שדרכו להתפלל ערבית תמיד בשעה מאוחרת עם מנין, אין לו להקדים התפילה לצאת הכוכבים דוקא בחנוכה, אלא לכל הדעות ידליק קודם.
א. זמן ההדלקה לטרוד בזמן ההדלקה — יש מי שאומר שאם הוא טרוד ולא יוכל להדליק בביתו בזמן ההדלקה עד שתכלה רגל מן השוק, יכול להקדים להדליק מפלג המנחה ובלבד שיתן בה שמן שתדלוק עד שתכלה רגל מן השוק, ויש מהפוסקים שמפקפקין בזה וכ' שהמדליק אז לא יברך וספק ברכות להקל, ועיקר קולא זו היא לנוהגין כרבינו תם, ובפלג המנחה של רבינו תם שהוא סמוך לשקיעה.
א. עד אימתי יכול להדליק — אמרו חז"ל מצותה עד שתכלה רגל מן השוק, והוא כחצי שעה אחר צאת הכוכבים, ובדיעבד אם עבר ולא הדליק מדליק והולך כל הלילה עד עלות השחר.
אם בני הבית ערים, ואם בני הבית ישנים נכון שיקיץ על כל פנים שנים מבני הבית, ואם אינו רוצה להעירם ואין שם אחרים שידליק בפניהם ידליק בלא ברכה. ויש מתירין אף בזה לברך, וספק ברכות להקל אך המברך אין מוחין בידו. וכל זה למדליקין בפנים, אבל במקומות שמדליקין בחוץ כעיקר התקנה, ידליק בלא ברכה. הגיע עלות השחר ולא הדליק שוב אין לו תשלומין, וידליק למחר כדינו של אותו יום.
א. שיעור השמן — צריך ליתן שמן בנר קודם שידליק שיהיה בכדי שידלוק עד שתכלה רגל מן השוק שהוא לערך חצי שעה, ואף למדליקין בפנים צריך שיעור זה.
ב. אם איחר מלהדליק אחר שתשקע החמה, אין צריך ליתן שמן בשיעור חצי שעה אלא עד הזמן שתכלה רגל מן השוק, כגון אם זמן שתכלה הוא חצי שעה אחר השקיעה ואיחר מלהדליק רבע שעה אין צריך ליתן שמן אלא בשיעור רבע שעה, ובמקומות שמדליקין בפנים צריך ליתן כשיעור חצי שעה ואפילו אם מדליק באמצע הלילה.
ג. אם נותן הרבה שמן שידלוק זמן רב אין בזה מצוה, אבל בנרות שעוה יש הידור מצוה להדליק כשהן ארוכות, ומכל מקום אין לעשותן גדולות יותר מדאי. ויש אומרים שכל זה למדליקין בפנים אבל המדליקין בחוץ כעיקר התקנה ובמקומות שרגל הרבים מצויה בשוק עד שעה מאוחרת יש הידור מצוה ופירסום נס שידלוק זמן רב עד שתכלה ממש רגל הרבים מן השוק,
וכל זה בנרות חנוכה שבבית, אבל נרות חנוכה שבבית הכנסת נוהגין לעשותן ארוכות, כמבואר בהדלקה בבית הכנסת.
אמרו חז"ל "מצוותה משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק", וזמן זה הוא כחצי שעה. ואף במקומות שמדליקין בפנים וההיכר רק לבני הבית — לכתחילה יש ליזהר בזמן זה, ואין מאחרין ולא מקדימין.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
יש אומרים (הרא"ש, המרדכי והטור) שזמנה מסוף השקיעה, דהיינו מצאת הכוכבים, שאז העם עוברין ושבין וניכר אור הנר, וכן פסק המחבר. ויש אומרים (הרשב"א, הר"ן, היראים והרמב"ם) שזמנה מתחילת זמן בין השמשות, שהוא כרבע שעה קודם צאת הכוכבים, וכן פסקו הפרי חדש והגר"א — ונכון לנהוג כן לכתחילה לנוהגים להתפלל ערבית בצאת הכוכבים.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
הפרושים בירושלים עיר הקודש נהגו להדליק מיד עם השקיעה. ויש שנהגו להדליק כעשר דקות אחר השקיעה, וכן נהג מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל. ומרן החזון איש זצ"ל היה נוהג להדליק כעשרים דקות אחר השקיעה, ובזה יוצאין ידי חובת כל השיטות, שיש ליזהר שלא יהיה בכלל "שרגא בטיהרא". ולכל הדעות צריך לתת שמן בנר בכדי שידלוק חצי שעה אחר צאת הכוכבים.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
המקדימין להתפלל ערבית מיד בצאת הכוכבים או קודם, וממהרין מאוד בתפילה כדי להדליק סמוך לצאת הכוכבים — יצא שכרם בהפסדם, שממהרין בקריאת שמע ובתפילה הצריכות כוונה לעיכובא מן התורה, וגם מאחרין את נר חנוכה מזמנו. ועדיף שידליקו מעט קודם צאת הכוכבים ויתפללו ערבית בזמנה אחר צאת הכוכבים, בנחת ובכוונה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
יש אומרים שאין לו להקדים את התפילה לצאת הכוכבים דווקא בחנוכה, אלא לכל הדעות ידליק קודם.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
יש מי שאומר שאם הוא טרוד ולא יוכל להדליק בביתו בזמן ההדלקה, יכול להקדים ולהדליק מפלג המנחה — ובלבד שייתן שמן שתדלוק עד שתכלה רגל מן השוק. ויש מן הפוסקים שמפקפקין בזה וכתבו שהמדליק אז לא יברך, וספק ברכות להקל. ועיקר קולא זו היא לנוהגין כרבינו תם, בפלג המנחה שלו שהוא סמוך לשקיעה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
עיקר הזמן הוא כחצי שעה אחר צאת הכוכבים. ובדיעבד, אם עבר ולא הדליק — מדליק והולך כל הלילה עד עלות השחר, אם בני הבית ערים.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
נכון שיקיץ על כל פנים שניים מבני הבית. ואם אינו רוצה להעירם ואין שם אחרים שידליק בפניהם — ידליק בלא ברכה; ויש מתירין אף בזה לברך, וספק ברכות להקל, אך המברך אין מוחין בידו. וכל זה למדליקין בפנים, אבל במקומות שמדליקין בחוץ כעיקר התקנה — ידליק בלא ברכה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
שוב אין לו תשלומין, וידליק למחר כדינו של אותו יום.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
צריך לתת שמן קודם שידליק, בכדי שידלוק עד שתכלה רגל מן השוק — שהוא לערך חצי שעה. ואף למדליקין בפנים צריך שיעור זה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אם איחר מלהדליק אחר שתשקע החמה, אין צריך לתת שמן בשיעור חצי שעה אלא עד הזמן שתכלה רגל מן השוק — כגון אם זמן "שתכלה" הוא חצי שעה אחר השקיעה ואיחר רבע שעה, אין צריך אלא כשיעור רבע שעה. אבל במקומות שמדליקין בפנים — צריך לתת כשיעור חצי שעה, ואפילו אם מדליק באמצע הלילה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אין בזה מצווה. אבל בנרות שעווה יש הידור מצווה להדליק כשהן ארוכות, ומכל מקום אין לעשותן גדולות יותר מדאי. ויש אומרים שכל זה למדליקין בפנים — אבל המדליקין בחוץ כעיקר התקנה, במקומות שרגל הרבים מצויה בשוק עד שעה מאוחרת, יש הידור מצווה ופרסום הנס שידלוק זמן רב עד שתכלה ממש רגל הרבים מן השוק.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
יש אומרים שתפילת ערבית בזמנה קודמת, שהיא תדירה; ויש חולקין שהדלקת נר חנוכה קודמת, שאם יתאחר עלול לעבור זמן ההדלקה. והנוהגין להדליק תמיד אחר תפילת ערבית — צריכים להכין את הנרות שיהיו מוכנות להדלקה מיד אחר התפילה, שאם לא כן עלולים לעבור את עיקר הזמן, שהוא חצי שעה אחר צאת הכוכבים.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
לכל הדעות יגמור גם את שאר הנרות.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.