איסור השימוש לאור נרות חנוכה, תפקיד השמש, כיבוי אחר חצי שעה, הדלקה מנר לנר, טלטול הנרות, נר שכבה אם זקוק לו, ומה עושים בשמן שנותר.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
נרות החנוכה אינם נרות של אור אלא נרות של פרסום הנס, ומכאן כל דיני ההנהגה בהם: אסור להשתמש לאורם — ואף ללמוד — ועל כן נהגו להעמיד "שמש"; אסור לטלטלם ממקומם; וההדלקה חייבת להיות במקום ההנחה. בעמוד זה כל הדינים שאחרי ההדלקה, ובכללם השאלה המעשית ביותר: נר שכבה — האם זקוק לו.
א. הנאה מאור הנרות — אסור להשתמש לאור נרות חנוכה, בין תשמיש חול כגון לבדוק מעות או למנותן לאורן, ובין תשמיש של קדושה כגון להתפלל וללמוד לאורם, וכן המנהג פשוט, ואף בנרות חנוכה של בית הכנסת אין להתפלל לאורם עד שיושלם שיעור חצי שעה, ולאחר חצי שעה מותר לצורך מצוה בפרט בתשמיש עראי.
ב. יש אומרים שמותר להשתמש לאורה תשמיש עראי ואפילו של חולין כשאינו של גנאי, כגון למנות מעות מרחוק שאין ידיו סמוכות לנר, ויש אוסרין, וכן הסכימו הפוסקים וכן המנהג להחמיר, ולהשתמש לאורה תשמיש עראי של קדושה, כגון ללמוד בדרך עראי לאורן, אפשר דלכל הדעות אין להחמיר.
ג. מותר לילך לאור נר חנוכה לראות שלא יכשל ואינו מחויב להעצים עיניו
א. כיבויין אחר הזמן — אם דלקו הנרות כשיעור מצוותן ונותר שמן בנר יכול לכבות הנר. ומכל מקום טוב להתנות שאינו מקצה השמן רק כפי שיעור הדלקתו לחצי שעה.
ב. שימוש לאורן אחר הזמן — וכן יכול להשתמש לאורה אחר שדלק כשיעור מצותו, אף על פי שלא כבה הנר. ויש מחמירין בזה ואפילו אם התנה מתחילה כנזכר לעיל, משום גזירת הרואין שלא ידעו שהוא אחר שיעור מצותו ויאמרו שמותר להשתמש לאורה, ויש אומרים שגם לסלק הנר כשהוא דולק אסור לדעה זו. ואם נצרך לדבר מצוה ואין לו נר אחר ללמוד לפניו מוטב שיכבנה אחר שדלקה כשעור ויחזור וידליקנה.
א. המנורה — מצוה להדליק בנר של מתכות משום הדור מצוה, או שידליק בשל זכוכית. ואם מדליק בנר של חרס, כיון שהדליק בו לילה אחד נעשה ישן ושוב אין מדליקין בו מפני שהוא מאוס, ולכן יקח כלי חרס חדש בכל לילה, ואם אין לו אלא ישן יסיקנו באור וידליק בו, וכלי של חרס מצופה דינו כמתכות וכן כלי עץ חזק וקשה שאין האור שולט בו.
וטוב שכל אחד יטריח לעשות מנורה יפה כפי השגתו, וכן הנרות יהדר לעשותן יפה. וכתבו הראשונים: הרגיל בנר לעשותו יפה זוכה לבנים תלמידי חכמים.
ב. שמש — נוהגים להניח אצל הנרות את ה"שמש' שבו מדליק את הנרות, כדי שאם ישתמש לאורה יהיה זה לאור השמש, ויעמידנו גבוה מעט יותר משאר הנרות שיהיה עיקר התשמיש לאורו, ויש נוהגין לעשותו משונה משאר הנרות. וטוב שמלבד השמש יניח גם נר על שולחנו. ואם בני הבית מדליקין כל אחד במקום מיוחד, צריך שמש לכל אחד ואחד, אף על פי שיש נר על השולחן.
ג. שימוש לאורן כשיש 'שמש' — לכתחילה אין להשתמש לאור כל הנרות אף על פי ששמש בתוכן כל זמן שדולקין למצותן [שלא יאמרו לצרכו הדליק] כי אם לאור השמש בלבד.
א. הדלקה מנר לנר — מן הדין מדליקין מנר חנוכה לנר חנוכה זה מזה שלא על ידי אמצעי, אך נהגו להחמיר בנרות חנוכה שלא להדליק מנר לנר כיון שעיקר מצותו אינו אלא נר אחד לכל בני הבית והשאר משום מצות הידור.
ב. שני אנשים שחייבין מן הדין כל אחד בנר אחד, כגון שדרין בבית אחד ואין האחד סמוך על שולחן חברו, ומדליקין על פתח החצר לרשות הרבים, מדינא מדליקין מנר של זה לנר של חבירו על ידי שימשוך הפתילה מהנר ומדליקה, או שמטלטל הנר הדולק ומגיעו לחבירו ומדליק ממנו, אך לא יטלטל הנר שרוצה להדליקו לנר הדלוק ואחר כך יניחנו במקומו, דהדלקה צריכה שתהא במקומה. (כדלקמן).
ג. כבה הנר ורוצה להדליקו מנר חבירו אסור אף כששניהם חייבים מדינא כמבואר לעיל
ד. עבר זמן מצותן שמותרים בהנאה מותר להדליק מהן נר אחר, ואף לפוסקים (לעיל) שאוסרים בהנאה אחר זמן מצותן מכל מקום אין להחמיר להדליק מהם נר של מצוה מנר לנר שלא על ידי אמצעי, ולדעת הגר"א שבסמוך אף בזה אין להתיר להדליק רק נר של חנוכה אחר.
ה. יש אומרים שמותר להדליק מנר חנוכה נר של מצוה אחרת כגון של בית הכנסת או נר של שבת או לצורך תלמוד תורה, ואף למנהגנו שמחמירין מנר חנוכה לנר חנוכה משום שאחד מהם נר של הידור אבל אלו נרות של עיקר המצוה הם. אך דעת הגר"א ועוד שאין להדליק מנר של מצוה אחת לנר של מצוה שונה, ולדבריהם אסור בזה מעיקר הדין ולא רק מחמת המנהג [שלעיל].
א. הדלקה במקום הנחתן — הדלקת הנרות צריכה שתהא במקום הנחתם, אבל אם הדליק הנרות בפנים והוציאם לחוץ או שהדליקם בחוץ והניחם בפנים לא יצא, שהרואה אומר לצרכו הוא מדליקה.
ב. טלטול הנרות — אין לטלטל הנרות ממקומן אף באותו חדר עד שתושלם שיעור ההדלקה של חצי שעה, ויש מקילין בזה, ולכתחילה בודאי יש ליזהר בזה, וכן יש ליזהר בנרות חנוכה שמדליקין בבית הכנסת.
ג. הדליק ואחז הנרות בידו כל זמן מצותן — לא יצא, שהרואה אומר לצרכו הדליקה, ויש אוסרים בזה אף בזמן מועט, ולכן אין להדליקן עד שיהיו מונחין במקומן.
ד. הדלקה לשם מצוה ולא הנחה — אין צריך להניח הנרות לשם מצות החנוכה שיכול להדליקן אף על פי שהיו מונחין במקומן מאתמול, אבל ההדלקה צריכה להיות לשם מצותן ביום זה, ולכן אם היתה המנורה דולקת מאתמול לשם מצות החנוכה צריך לכבותה ולחזור ולהדליקה לשם מצות היום.
א. הדלקה עושה מצוה — עיקר קיום המצוה הוא בשעת ההדלקה, ועל זה אמרו חז"ל: "הדלקה עושה מצוה" שהכל תלוי בשעת ההדלקה, והרבה דינים תלויים בזה, לפיכך צריך שיתן שמן בנר כשיעור חצי שעה קודם שידליק, אבל אם בירך והדליק ולא היה בו שמן כשיעור ואחר כך הוסיף שמן כשיעור ואפילו דולק מכחו כל הלילה, לא יצא ידי חובה, וצריך לכבותה וליתן בה שמן כשיעור ויחזור וידליק בלא ברכה. על כן יש לבדוק היטב קודם שמברך אם יש בנר שמן כשיעור.
ב. כבה אחר שהדליק — כיון שהדליק יצא ידי חובתו, ואף על פי שאחר כך כבה הנר ממילא או שכיבהו בידיו בשוגג כשבא לתקנו, אין זקוק לו להדליקו, בין שכבו מקצתם בין שכבו כולם [ויש אומרים שמכל מקום יש להניח שם את הנר ומותר השמן עד סוף שיעור ההדלקה משום חשד]. ומכל מקום ראוי לתקנו ולחזור ולהדליקו ובפרט כשכיבהו בידיו בשוגג כשבא לתקנו. ואם כיבה הנר במזיד חייב לחזור ולהדליק אבל לא יברך, וכן אם כבה הנר בערב שבת קודם קבלת שבת יחזור וידליק ובלא ברכה.
ג. אם העמיד הנר במקום שהרוח מצויה וכבו הנרות זקוק להדליקם שהרי זה כמי שלא נתן בה שמן כשיעור, וידליקנה אך לא יחזור ויברך, אך אם בשעת ההדלקה רואה שאין האור נאחז בפתילה יפה באופן שודאי נכבה הרי זה חייב מדינא לחזור ולהדליקה.
א. הנאה מהשמן — השמן כיון שהוקצה למצות נר חנוכה נאסר להשתמש בו, אך אינו נאסר אלא בשעת ההדלקה ולא כשהניחו בנר למצות נר חנוכה, שהזמנה אינה אוסרת ומותר להשתמש בו לדברים אחרים. וכן הדין בהדליקו הנר לנסיון, ולא לשם מצוה.
ב. כבה הנר בתוך החצי שעה — של שיעור הדלקתו, הוקצה השמן למצותו ואסור להשתמש בו, וידליקנו למחר למצות נר חנוכה. ואם נותר שמן ביום השמיני, עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו עם הפתילות. ואסור לערב אותו בשמן אחר על מנת לבטלו. וכן אין לו תקנה להניח ממנו לשנה הבאה אפילו אם יניחנו בכלי מאוס, שמא ישכח וישתמש בו.
ג. הניח בנר שמן יותר מכשיעור וכבה אחר שיעור הדלקתו מותר השמן להשתמש בו, אך טוב שיתנה מתחילה שאינו מייחד השמן למצוה אלא כפי השיעור הנצרך. [ולמדליקין בחוץ — עד שתכלה רגל הרבים מן השוק].
ד. בקבוק השמן ששופך ממנו לנרות שנשתמש בו כדי צרכו ונותר בו שמן מותר להשתמש בו לצרכו.
אין לטלטל את הנרות ממקומן, אף באותו חדר, עד שתושלם שיעור ההדלקה של חצי שעה. ויש מקילין בזה, ולכתחילה בוודאי יש ליזהר — וכן יש ליזהר בנרות שמדליקין בבית הכנסת.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אסור להשתמש לאור נרות חנוכה — בין תשמיש חול, כגון לבדוק מעות או למנותן לאורן, ובין תשמיש של קדושה, כגון להתפלל וללמוד לאורם, וכן המנהג הפשוט. ואף בנרות של בית הכנסת אין להתפלל לאורם עד שיושלם שיעור חצי שעה; ולאחר חצי שעה מותר לצורך מצווה, ובפרט בתשמיש עראי.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
יש אומרים שמותר תשמיש עראי ואפילו של חולין כשאינו של גנאי, כגון למנות מעות מרחוק שאין ידיו סמוכות לנר; ויש אוסרין, וכן הסכימו הפוסקים וכן המנהג להחמיר. ולהשתמש לאורה תשמיש עראי של קדושה, כגון ללמוד בדרך עראי — אפשר שלכל הדעות אין להחמיר.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
מותר לילך לאור נר חנוכה כדי לראות שלא ייכשל, ואינו מחויב להעצים את עיניו.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אם דלקו הנרות כשיעור מצוותן ונותר שמן בנר — יכול לכבות את הנר. ומכל מקום טוב להתנות מתחילה שאינו מקצה את השמן אלא כפי שיעור הדלקתו לחצי שעה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
יכול להשתמש לאורה אחר שדלק כשיעור מצוותו, אף על פי שלא כבה הנר. ויש מחמירין בזה — ואפילו אם התנה מתחילה — משום גזירת הרואין שלא ידעו שהוא אחר שיעור מצוותו ויאמרו שמותר להשתמש לאורה; ויש אומרים שלדעה זו גם לסלק את הנר כשהוא דולק אסור. ואם נצרך לדבר מצווה ואין לו נר אחר ללמוד לפניו — מוטב שיכבנה אחר שדלקה כשיעור ויחזור וידליקנה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
מצווה להדליק בנר של מתכות משום הידור מצווה, או בשל זכוכית. וכלי חרס מצופה דינו כמתכות, וכן כלי עץ חזק וקשה שאין האור שולט בו.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
כיוון שהדליק בו לילה אחד נעשה ישן, ושוב אין מדליקין בו מפני שהוא מאוס — ולכן ייקח כלי חרס חדש בכל לילה. ואם אין לו אלא ישן — יסיקנו באור וידליק בו.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
טוב שכל אחד יטריח לעשות מנורה יפה כפי השגתו, וכן יהדר לעשות את הנרות יפים. וכתבו הראשונים: הרגיל בנר לעשותו יפה — זוכה לבנים תלמידי חכמים.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
נוהגים להניח אצל הנרות את ה"שמש" שבו מדליק את הנרות, כדי שאם ישתמש לאורה יהיה זה לאור השמש. ויעמידנו גבוה מעט יותר משאר הנרות, שיהיה עיקר התשמיש לאורו, ויש נוהגין לעשותו משונה משאר הנרות. וטוב שמלבד השמש יניח גם נר על שולחנו. ואם בני הבית מדליקין כל אחד במקום מיוחד — צריך שמש לכל אחד ואחד, אף על פי שיש נר על השולחן.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
לכתחילה אין להשתמש לאור כל הנרות, אף על פי ששמש בתוכן, כל זמן שדולקין למצוותן — שלא יאמרו לצורכו הדליק — אלא לאור השמש בלבד.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
מן הדין מדליקין מנר חנוכה לנר חנוכה זה מזה שלא על ידי אמצעי, אך נהגו להחמיר שלא להדליק מנר לנר — כיוון שעיקר מצוותו אינו אלא נר אחד לכל בני הבית, והשאר משום מצוות הידור.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
כיוון שעבר זמן מצוותן ומותרים בהנאה — מותר להדליק מהם נר אחר. ואף לפוסקים שאוסרים בהנאה אחר זמן מצוותן, מכל מקום אין להחמיר להדליק מהם נר של מצווה מנר לנר שלא על ידי אמצעי; ולדעת הגר"א אף בזה אין להתיר אלא להדליק נר של חנוכה אחר.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
יש אומרים שמותר, ואף למנהגנו שמחמירין מנר חנוכה לנר חנוכה — משום שאחד מהם נר של הידור — אבל אלו נרות של עיקר המצווה הם. אך דעת הגר"א ועוד שאין להדליק מנר של מצווה אחת לנר של מצווה שונה, ולדבריהם אסור בזה מעיקר הדין ולא רק מחמת המנהג.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
לא יצא. הדלקת הנרות צריכה להיות במקום הנחתם — ואם הדליק בפנים והוציאם לחוץ, או שהדליקם בחוץ והניחם בפנים, לא יצא, שהרואה אומר לצורכו הוא מדליקה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
לא יצא, שהרואה אומר לצורכו הדליקה. ויש אוסרים בזה אף בזמן מועט, ולכן אין להדליקן עד שיהיו מונחין במקומן.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אין צריך להניח את הנרות לשם מצוות החנוכה, ויכול להדליקן אף על פי שהיו מונחין במקומן מאתמול — אבל ההדלקה צריכה להיות לשם מצוותן ביום זה. ולכן אם היתה המנורה דולקת מאתמול לשם מצוות החנוכה — צריך לכבותה ולחזור ולהדליקה לשם מצוות היום.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
עיקר קיום המצווה הוא בשעת ההדלקה, והרבה דינים תלויים בזה. לפיכך צריך לתת שמן בנר כשיעור חצי שעה קודם שידליק. ואם בירך והדליק ולא היה בו שמן כשיעור, ואחר כך הוסיף שמן כשיעור — אפילו דולק מכוחו כל הלילה, לא יצא ידי חובה, וצריך לכבותה, לתת בה שמן כשיעור, ולחזור ולהדליק בלא ברכה. על כן יש לבדוק היטב קודם שמברך אם יש בנר שמן כשיעור.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
כיוון שהדליק — יצא ידי חובתו, ואף על פי שאחר כך כבה הנר מעצמו, או שכיבהו בידיו בשוגג כשבא לתקנו — אינו זקוק לו, בין שכבו מקצתם ובין שכבו כולם. ויש אומרים שמכל מקום יש להניח שם את הנר ומותר השמן עד סוף שיעור ההדלקה, משום חשד. ומכל מקום ראוי לתקנו ולחזור ולהדליקו, ובפרט כשכיבהו בידיו בשוגג.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
חייב לחזור ולהדליק, אבל לא יברך. וכן אם כבה הנר בערב שבת קודם קבלת שבת — יחזור וידליק בלא ברכה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
זקוק להדליקם, שהרי זה כמי שלא נתן בה שמן כשיעור — וידליקנה, אך לא יחזור ויברך. ואם בשעת ההדלקה רואה שאין האור נאחז בפתילה יפה באופן שוודאי ייכבה — חייב מן הדין לחזור ולהדליקה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
השמן, כיוון שהוקצה למצוות נר חנוכה, נאסר להשתמש בו — אך אינו נאסר אלא בשעת ההדלקה, ולא כשהניחו בנר למצוות נר חנוכה, שהזמנה אינה אוסרת. וכן הדין בהדליקו את הנר לניסיון ולא לשם מצווה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
הוקצה השמן למצוותו ואסור להשתמש בו, וידליקנו למחר למצוות נר חנוכה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו עם הפתילות. ואסור לערב אותו בשמן אחר על מנת לבטלו. וכן אין לו תקנה להניח ממנו לשנה הבאה, אפילו אם יניחנו בכלי מאוס — שמא ישכח וישתמש בו.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
מותר להשתמש בו. אך טוב שיתנה מתחילה שאינו מייחד את השמן למצווה אלא כפי השיעור הנצרך.
סייג מן ההלכות המלאות: ולמדליקין בחוץ — עד שתכלה רגל הרבים מן השוק.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
בקבוק השמן ששפך ממנו לנרות כדי צורכו ונותר בו שמן — מותר להשתמש בו לצרכיו.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
שני אנשים שחייבין מן הדין כל אחד בנר אחד — כגון שדרים בבית אחד ואין האחד סמוך על שולחן חברו, ומדליקין על פתח החצר — מן הדין מדליקין מנר של זה לנר של חברו, על ידי שימשוך את הפתילה מן הנר וידליקה, או שיטלטל את הנר הדולק ויגיענו לחברו וידליק ממנו. אך לא יטלטל את הנר שרוצה להדליקו אל הנר הדלוק ואחר כך יניחנו במקומו — שההדלקה צריכה להיות במקומה.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
אסור, אף כששניהם חייבים מן הדין.
מורנו הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט״א
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.