כל דיני ערב ראש השנה: תענית ערב ראש השנה, סדר התרת נדרים, תספורת וטבילה, עירוב תבשילין, צדקה והכנת בית הכנסת לקראת יום הדין.
מכון הוראה בישראל
ערב ראש השנה הוא יום ההכנה האחרון לפני יום הדין, ורבו בו המנהגים וההלכות: תענית, ריבוי סליחות, סדר התרת נדרים, תספורת וטבילה לכבוד היום, עירוב תבשילין כשחל בסמוך לשבת, וריבוי צדקה. כל הדינים מבוארים במאמר שלפניכם כסדרם.
א. תענית — בערב ראש השנה נוהגים להתענות [ואין צריך לקבל התענית מבע"י], ומתענין מבן י"ג לזכר ובת י"ב לנקבה [שהביאו ב' שערות] חוץ ממי שהוא חולה קצת או חלוש. אין משלימין התענית כדי שלא ליכנס ליו"ט כשהוא מעונה, אלא מתפללים מנחה גדולה ואומרים עננו, ואח"כ טועמין. ויש ממתינין עד פלג המנחה ורק אח"כ טועמין.
ב. טעימה קודם עלוה"ש — יש מהמתענים שנהגו לאכול מעט בערב ראש השנה אחר הסליחות קודם עלוה"ש, אך קודם סליחות אין נכון לאכול רק מקילין בשתיית קפה. ובזמנינו שנהגו להאריך באמירת הסליחות עד אור היום, כיון שעלה עמוד השחר אסור לאכול ולשתות שאר משקין, רק ישתה קפה או תה קודם הליכה לסליחות.
ג. תענית בזמנינו — בזמנינו שהדורות חלושים לא נהגו כולם להתענות בערב ראש השנה, ויש שנהגו לאכול על סעודת מצוה כברית או פדיון הבן, וא"צ לומר במקום מקצת חולי שלא נהגו להתענות [אף שכבר התענה קודם].
ד. תענית בלי נדר — הנוהג להתענות בערב ראש השנה וכן בשאר התעניות שמתענין בעשרת ימי תשובה, טוב להתנות מראש או יגמור בלבו שיהא בלי נדר לשנים אחרות, שאם היה בדעתו לנהוג כן תמיד צריך התרה, ואם מתענה בסתם אזי אם התענה ג' פעמים צריך התרה.
ה. סליחות נפי"א למנצח אא"פ ותקיעה — בערב ראש השנה משכימין ביותר לסליחות ומרבים בסליחות ותחנונים. ונופלים על פניהם אף אם נמשך אמירת הסליחות ביום, אבל אם התחילו לומר סליחות ביום אין נופלין על פניהם. אך אומרים בו למנצח, ואם חל בב' אומרים ק-ל ארך אפים, ואין תוקעין בו אחר התפלה, שיהא ניכר ההפסק בין תקיעות רשות לתקיעות חובה, ומ"מ מותר לתקוע בו להתלמד בחדר סגור.
ו. התרת נדרים — אחר התפלה נוהגין לעשות סדר התרת נדרים, ובענין פירוט הנדר. ויש עושין ההתרה בעשרה כדי להתיר נזירות ונדויים ושבועות בחלום. [ואותן הנוהגין לקבל נזיפה צריכין לחלוץ התפילין בעת שהוא בנזיפה].
ז. אין התרת נדרים מועילה אלא באופן שלא יזכור המודעה בשעת הנדר, ולעולם אין לסמוך לכתחילה במשך השנה על ההתרת נדרים שעשו בערב ראש השנה, וכן מנהגים שעושים צריכים התרה כנ"ל ואין סומכין על התרת נדרים, ויש מקילין בזה שאם בשעה שנהג לא היה בדעתו לנהוג כן לעולם רק עשה כן בסתמא אפשר לסמוך על התרת נדרים זו, וכן מטו בשם כמה גדולים זצ"ל. וצריכים להבין ענין ההתרה ולא כמו שחושבין ע"ה שזו איזו תחינה, ומי שאינו מבין בלה"ק יאמר ההתרת נדרים והמסירת מודעה בלשון שמבין.
ח. התרה לנשים — יש מהדרין להתיר גם נדרי נשותיהם בשליחותן [על ההתרה ועל המודעה] וכיצד יעשו: בסוף ההתרה שלהם יאמרו לבי"ד המכונסים כבר שיתירו נדרי אשה פלונית, והם אומרים מותרים לה, אבל מנהג שאר כל הנשים שסומכים בהתרת נדרים על כל נדרי שביום הכיפורים.
ט. כיבוס רחיצה תספורת נטילת צפרניים ובגדים לבנים — מכבסין רוחצין ומסתפרין וחותכין הצפרניים בערב ראש השנה, להראות שאנו בטוחים בהשי"ת שבחסדו יצדיקנו במשפט, אך אין ללבוש בגדים חשובים כמשי וכדו' כבשאר יו"ט אלא בגדים לבנים ונאים. כדי להעלות על הלב שהוא יום הדין. ויש נוהגים ללבוש קיטל בראש השנה, ויש מקומות שאין מקפידים ולובשים בגדים ככל יו"ט, רק הנשים נוהגות ללבוש בגדים לבנים בראש השנה, וכל א' יעשה כמנהג מקומו.
י. תספורת אחר חצות — לכתחילה ראוי לגלח ביום זה קודם חצות, אבל אם לא גילח קודם חצות ועדיין לא התפלל מנחה יכול לגלח עד סמוך לזמן מנחה קטנה.
יא. טבילה — נוהגין לטבול במקוה בערב ראש השנה, משום טהרה ופרישות ואף אם אינו טמא כדי לטהר עצמו ליום הקדוש, ויש לטבול ג' פעמים, ולא יקדים לטבול עד שעה קודם חצות.
הליכה לקברי צדיקים — יש מקומות שנוהגין לילך אחר שחרית להשתטח על קברי צדיקים ולהרבות שם בתחינות לבקש רחמים עלינו בזכות הצדיקים שוכני עפר, [וצריך ליזהר מאד שלא לילך על הקברות מי שהוא טמא קרי], ונותנים שם צדקה לעניים קודם התחינה. ויקיף הקברות. ואין אומרים צידוק הדין בערב ראש השנה.
הפרשת חלה — בערב ראש השנה מצוה לנשים ללוש שיעור חלה לצורך ב' הימים כדי לקיים מצות חלה [ובפרט אלו שאין נזהרים כל השנה בפת נכרים].
יב. בשר, מאכלים שמנים, פירות מתוקים ופרי חדש — ערב ראש השנה הוא אחד מהימים שמשחיטין את הטבח בעל כורחו, וכופין אותו לשחוט כדי ליתן ללוקח בשר על יו"ט, וכן כתיב [נחמיה ח'] אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו, לפיכך יש להכין לראש השנה מאכלים שמנים וחשובים ופירות מתוקים וטובים, [ומ"מ לא ירבה באכילה בראש השנה מפני אימת הדין]. וכן יש להכין פרי חדש לצורך ברכת שהחיינו שבקידוש ליל ב' של ראש השנה.
יג. משלוח מנות — יש נוהגין לשלוח מנות לעניים בערב ראש השנה שנא' [נחמיה שם] ושלחו מנות לאין נכון לו, ואותו יום ראש השנה היה.
יד. לבישת קיטל — יש מקומות שלובשים כל הקהל הכתונת לבן שקורים קיטל כמו ביום הכיפורים [ובשנה ראשונה שאחר החתונה ], ויש מקומות שלא נהגו כן ואין לובשים הקיטל רק המתפללים לפני התיבה והבעל תוקע, והמנהג שגם המתפלל לפני התיבה פסוקי דזמרה עד המלך לובש הקיטל, והחזן המתפלל מנחה וערבית אינו לובשו כלל.
טו. מנחה — בערב ראש השנה נכנסים להתפלל מנחה בבית הכנסת מבעוד יום כדי להתפלל התפלה האחרונה של השנה והסמוכה ליום הדין בכוונה רבה ומאריכין בה קצת, ורבים נוהגין להתפלל מנחה גדולה משום שמתענין ביום זה עד אחר מנחה ואומרים עננו. ואחר התפלה אוכלים [ואין לאכול קודם מנחה כי לא יוכל לומר עננו אא"כ ידלג על תיבות "ביום צום תעניתנו"], אבל הש"צ אינו אומר עננו בחזרת התפילה.
טז. עירוב תבשילין — כשחל ראש השנה ביום ה'-ו', יזהר לעשות עירוב תבשילין ביום ד', אבל משנכנס ראש השנה שוב אין יכול לעשותו. דיני עירוב תבשילין נתבארו בהלכות יום טוב.
יז. צדקה לעניים — יש ליתן צדקה בערב ראש השנה ובעין יפה, והמקדים ליתן בשחר עדיף שיוכלו העניים לקנות צרכיהם ליו"ט.
יח. פרוכת לבנה, מעילי הס"ת, מפות הבימה והעמוד — נוהגין להחליף בבית הכנסת פרוכת לבנה וכן מעילי הס"ת ומפות הבימה והעמוד לבנים לימים נוראים.
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.