האם שופרות ממרוקו שנעשו משחיטת ישמעאלים אסורים בהנאה משום עבודה זרה?
הגאון רבי משה מרדכי קארפ שליט"א
שאלה: האם השופרות המיובאים ממרוקו שרובם משחיטת ישמעאלים אסורים בהנאה?
תשובה: שאלה זו תלויה במספר נידונים. ראשית יש לדון האם הישמעאלים נחשבים כעובדי עבודה זרה ועצם שחיטתם אוסרת את השופרות בהנאה, והאם כשהישמעאליים שוחטים לכבוד יום חגם וקוראים 'אללה אכבר' בעת השחיטה, יש בדבר חשש עבודה זרה.
והנה בעניין חשש עבודה זרה מבואר ב"פרי תואר" (יו"ד סימן ד ס"ק יא) שאין בדבר חשש עבודה זרה כלל, והכי קיימא לן לעניין יין נסך שהישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה. ולכן גם כשהישמעאלים שוחטים לעבר העיר מכה, אין בכך כל חשש איסור הנאה אפילו מדרבנן.
עוד יש לדון מחמת שהישמעאלים קוראים ליום חגם 'חג הקורבן'. וממילא יתכן שיש לבהמה דין קרבן לה', היות ובזמן הזה גוי מותר בהקרבה בבמה ויש תוקף להקדשתו. ואם כן עולה החשש שיש בשופרות הנלקחים מבהמות אלו דין קרבן ומעילה. והנה מדינא, התוקע בשופר של עולה יצא כיון ש"מצוות לאו ליהנות ניתנו" כמבואר בגמרא (ראש השנה כח ע"א) וברמב"ם (הלכות שופר פ"א ה"ג).
אך למעשה חקרתי בעניין מפי אחד מגדולי המשווקים אשר אמר לי כי רוב ככל השופרות אינם נלקחים מהשחיטות הפרטיות של ימי 'חג הקורבן', אלא ממשחטות מסודרות השוחטות ללא כל סממנים דתיים. והנידון הוא רק שמא התערב שופר משחיטה פרטית בשופרות שנשחטו במשחטות המסודרות. וכיון דמדינא אין חשש שאין יוצאים בשופר זה ידי חובה, לא מחזקינן איסורא. ועל כן להלכה למעשה אין בשופרות אלו כל חשש קרבן ומעילה, ומותר לתקוע בהם לכתחילה.
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.