האם מותר לפרוס סדין נאה תחת הסכך כדי להגן מפני הגשמים?
מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א
פריסת סדין בסוכה להגנה מגשמים
שאלות ונידונים שהועלו בפני מרן הגאון הגדול רבי משה שטרנבוך שליט"א
קיבלתי מכתבו שבו דן אודות מה שכתב בעל ה"חוות יאיר" בספרו "מקור חיים" (סימן תרכו) דהא דאיתא במתניתין דאם תלה סדין תחת הסכך כדי לנאותה אינו פוסל הסוכה, כל זה דוקא אם תלה רק כדי לנאותה, אבל אם תלה לנאותה וגם כדי להגין מהגשמים פוסל הסוכה. והוכיח כן מהא דאמרו דאסור לשטוח אבדה לצורכו ולצורכה, עד כאן דבריו.
ומעלת כבודו תמה על דברי ה"חוות יאיר" דכולי טעמא דאסרינן לשטוח אבדה לצורכו ולצורכה מבואר בתוספות וברא"ש דהוא משום דחיישינן שמא יניחנה שטוח יותר מכדי צורכה עד שיתקלקל, ואם כן אדרבה משם ראיה להתיר בנידון דידן, דכיון דלא אסרינן לשטוח לצורכו ולצורכה אלא משום חשש שישאירנה שטוחה יותר מכדי צרכה, אם כן בנידון דידן דלא שייך חשש זה דיהפך כוונתו להשאיר להסדין רק כדי להגן, שהרי סדינו שהוא נאה מוכיח עליו תמיד שהוא לנוי, הוה ליה להתיר לפרוס להגן ולנאות הסוכה.
ומעלת כבודו מפלפל בטוב טעם ודעת לדחות שאר ראיות ה"חות יאיר", ומביא שמצינו להיפך בכמה מקומות בש"ס, שמעשה שעשאו לשם מצוה וגם להנאת גופו חשיב שעשאו לשם מצוה (וכגון תגרי תפילין שמכוונים גם לשם מצוה וגם להשתכר שדינם כעוסקים במצוה), ואם כן הכא נמי בנידון דידן להגן ולנאותה כשר. ולכן יש למצוא תקנה ליושבי חו"ל שמצוי אצלם שיורד גשמים בחג הסוכות, והוא שיהיה להם סדין נאה ומצויר, וכשירדו גשמים יפרסו הסדין על הסוכה, ואז הסוכה כשירה לישב בה דהרי זה פירס עליה סדין לנאותה ולהגן, אלה תוכן דבריו ושואל לחוות דעתי.
הנה בעיקר דבריו דמוכיח מכמה מקומות בש"ס, דבעושה מעשה לשם מצוה ולשם הנאת הגוף דחשיב לשם מצוה, ומדמה לנידון דידן דפורס סדין לנאותה ולהגן כשר. הנה לענ"ד יש לומר דסוכה שאני, דמצינו בו שאם עשאו לדבר שמכשירו לסוכה ולדבר הפוסלו לסוכה אין זה סוכה, וכמו שכתב בשולחן הגר"ז (ר"ס תרכו) דאינו נחשב סוכה אלא אם עשויה לצל בלבד, אבל אם מכוון לצל וגם להגן מפני הגשמים אין זה סוכה אלא בית ופסול. אם כן יש לומר דהכא נמי הא דפורס סדין לנאותה, כיון שלא נעשה לסיכוך רק לנאות אין שם סכך עליו (ולכן אינו פוסל הסוכה משום סכך פסול) והרי הוא בטל לסכך כשר שנעשה לצורכו לנאותו, וזהו רק אם פירסו רק כדי לנאותה, אבל אם פירסו גם כדי להגן, כיון שנעשה גם לשמש כסכך להגן עליו ולא רק לצורך הסכך כשר לנאותו, לא בטל לסכך כשר ושם סכך עליו, ופוסל הסוכה כדין סכך פסול.
ואף אם נימא כדבריו דלנאותה ולהגן כשר, מכל מקום מה שרצה למצוא על ידי זה תקנה ליושבי חו"ל לפרוס בשעת הגשמים סדין מצויר בנוי, זה אינו דהא כיון דבשביל נוי לבד לא היה פורס הסדין, שהרי שלא בשעת הגשמים אינו פורס הסדין בסוכה לנאותה, ולאידך גיסא היה רוצה לפרוס הסדין אפילו בשביל להגן בלבד, (וכל מה שמדקדק על סדין נאה שיהא לנאותה, הוא רק מצד שלא יפסול הסוכה, אבל אין זה מפני שאינו חפץ לפרוס סדין להגן עליו אלא אם כן הוא גם נוי), אם כן הרי זה שעיקר כוונתו לפרוס הסדין כדי להגן מפני גשמים, ורק אגב שפורס סדין להגן הוא מדקדק ליקח סדין נאה כדי שיהא גם נוי לסוכה, ולכן הסוכה פסולה. ואם נימא דלהגן ולנאותה כשר היינו רק כשכוונתו לשניהם בשווה, וזהו כל שהיה פורס הסדין אפילו כשלא ירדו גשמים בשביל לנאותה בלבד, וכן היה פורס בשביל להגן בלבד אפילו אי לא היתה נאה, שאז אם אירע שפורס הסדין נאה בשעת הגשמים שמצטרף שתי הסיבות יחד הרי זה לנאותה ולהגן כשר. (וכן כל שבשביל להגן מהגשמים לא היה פורס סדין (אפילו אי לא היתה הסוכה נפסלת), וכן בשביל לנאותה בלבד לא היה פורס סדין רק כשמצטרף שתי הסיבות יחד שאז הוי שכוונתו לשניהם בשווה וכשר), אבל בנידון דידן הרי זה שעיקר כוונתו להגן ופסולה.
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.