סוכות הוא זמן שמחתנו, ובו שתי מצוות עשה מדאורייתא: לישב בסוכה שבעה ימים, ולקיחת ארבעה מינים. שני הימים הראשונים (בחוץ לארץ) הם יום טוב, אחריהם חול המועד, ובסיום — שמיני עצרת ושמחת תורה. מצוות הסוכה מיוחדת בכך שהאדם נכנס בכל גופו למצווה.
הסוכה צריכה שתי דפנות שלמות ושלישית טפח (״צורת הפתח״), גובה של עשרה טפחים לפחות ולא יותר מעשרים אמה, ושטח של שבעה טפחים על שבעה טפחים. הדפנות צריכות לעמוד ברוח מצויה. סוכה תחת גג, מרפסת או עץ — פסולה, וכן סוכה שהסכך שלה נעשה תחת אילן.
הסכך חייב להיות מגידולי קרקע שנתלשו ואינם מקבלים טומאה — קנים, ענפים, מחצלות שנעשו לסיכוך. צריך שיהיה ״צילתה מרובה מחמתה״ — יותר צל מחמה, ושלא יהיה אוויר של שלושה טפחים רצופים. אין להעמיד סכך על דבר המקבל טומאה (״מעמיד״), ולכן משתמשים בקורות עץ ולא במסמרים דרך מוצרים.
לולב — שדרתו ישרה, ארבעה טפחים לפחות, ותיומת שאינה נחלקת. אתרוג — נקי מנקבים ומחסרון בחוטמו, ואינו מורכב; פיטם שנשר בעודו על העץ אינו פוסל. הדסים — שלושה, משולשים בעליהם. ערבות — שתיים, בעלות עלים ירוקים וקנה אדמדם. ביום הראשון צריכים להיות שלו ממש, ולכן נותנים במתנה על מנת להחזיר. נוטלים בבוקר, מברכים ״על נטילת לולב״ ובפעם הראשונה ״שהחיינו״, ומנענעים בהלל ובהושענות.
בליל הראשון חייבים לאכול כביצה פת בסוכה, ואף בגשם. בשאר הימים כל אכילת קבע — פת או מזונות יותר מכביצה, ובשר ודגים בקבע — חייבת בסוכה; פירות ושתייה מותרים בחוץ, והמדקדקים אינם שותים אף מים מחוץ לסוכה. שינה חייבת בסוכה אף שינת עראי, ומי שאין לו מקום לישון עם אשתו — יש שהקילו בכך.
מצטער פטור מן הסוכה: ירדו גשמים שמקלקלים את המאכל, קור עז, ריח רע או יתושים — יוצא לביתו. בליל הראשון אוכל כביצה פת בסוכה גם בגשם, וממתין מעט לראות אם יפסקו. חולה ומשמשיו פטורים, וכן העוסק במצווה או בדרך.
בחול המועד אסורה מלאכה שאינה לצורך המועד, דבר האבד או פרנסה בדוחק; מותרת מלאכת אוכל נפש. אין מסתפרים ואין מכבסים. בהושענא רבה מקיפים שבע הקפות, חובטים חמש ערבות, ונוהגים ללמוד כל הלילה. מצוות שמחה בחג — בבשר ויין, בבגדים חדשים לאשתו ובממתקים לילדים.
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.