מדריך מעשי להלכות חול המועד: חמשת ההיתרים, אוכל נפש ומכשיריו, תספורת וציפורניים, כביסה ובגדי תינוקות, תפירה וכתיבה, צילום, קניות ומסחר, דבר האבד.
מכון הוראה בישראל
1. ימי חול המועד חייבים בשמחה, ואסורים בתענית, וחייבים לכבדם במאכל ובמשתה ובלבישת בגדים מכובדים, ושלא ינהג בהם כמנהג ימי החול. ומברכים איש את רעהו בברכת "מועדים לשמחה".
2. מצוה לקבוע כל יום שתי סעודות על לחם פעם אחת ביום ופעם אחת בלילה, ותהיה מפה פרוסה על השלחן כל ימי חול המועד.
3. יש לכבד את ימי החג והמועד, ולכן צריך להסתפר וליטול את הצפרנים בערב החג, כדי שלא יכנס מנוול לחג. ומצוה זאת על אנשים ונשים. וימי חול המועד אסורים בתספורת, אפילו לא הספיק להסתפר בערב החג, ואפילו היה אנוס.
4. חכמים הזהירו מאד להזהר בקדושת ימי חול המועד ולא לנהוג בהם כבימי החול.
5. נחלקו הפוסקים אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מן התורה או מדברי חכמים. ולדעת רוב הפוסקים עיקר האיסור מן התורה וחכמים קיבלו לבאר את פרטי הדינים.
6. חכמים התירו לעשות חמשה דברים: א. מלאכת אוכל נפש, ב. דבר האבד, ג. שאר צו רכי המועד כאשר הם נעשים במעשה הדיוט, ד. צו רכי רבים, ה. פועל שאין לו מה לאכול.
7. במלאכת אוכל נפש מותרת כל מלאכה שהיא. וגם כשהמלאכה היא מלאכת אומן. ומותר לעשותה בלי שינוי, וגם לקבל שכר עליה. וגם מותר לכוון את זמן עשיית המלאכה לחול המועד.
8. אין צריך לצמצם בשיעור עשיית הדברים הצריכים לאוכל נפש, ואם עשה בכמות יתירה ונשאר לו – מותר. אבל אסור להערים לעשות בכמות מרובה כשיודע שאין צריך לה לחול המועד.
9. גם תיקון מכשירי אוכל נפש מותרים. ולכן מותרת השחזת סכין, תיקון ברז מים במטבח, תיקון מקרר ותנור. ואפילו במעשה אומן וטירחה מרובה. ומותר לקבל שכר על המלאכה וא"צ לעשותה בשי נוי. ואם אפשר בלי מעשה מלאכה, אלא להשתמש בכלי כמות שהוא, טוב להמנע ממלאכה נוספת.
10. מותר לחתוך נייר טואלט לצורך שבת ויו"ט, וא"צ לקנות נייר חתוך.
11. מותר להגעיל כלים, אם לא הספיק לפני החג.
12. מכשירים של מכשירי אוכל נפש, דינם כשאר צורכי המועד שמותרים רק במעשה הדיוט, כלומר שנעשים בשינוי, לא כדרך שהאומן עושה. למשל אם נשבר השיש, או שצריך לתקן מכונית להעברת אוכל, אין להתיר לתקנם במעשה אומן אלא רק בשינוי.
13. צורכי הגוף נחשבים כאוכל נפש, ולכן מותר לעשות כל דבר שהוא לרפואה, אפילו רק מיחושים, ואפילו דברים שהם רק לשמירת הבריאות, כמו ליטול ויטמינים לחזק גופו – מותר. מותר להסתרק, לקלוע צמות, להתאפר, לסדר גבות, ולהסתפר בשאר מקומות הגוף. אבל תספורת הראש אסורה גם בנשים כמו באנשים, גזירה שלא ייכנס למועד מנוול, אלא אם כן התספורת היא לצניעות.
14. מותר לתקן זכוכית שנשברה, שלא יהיה קר, שדבר זה הוא לצורך הגוף. ומותר גם לתקן תנור חימום או הסקה, ואפילו מעשה אומן.
15. מותר להחליק שער פאה. וצריך להמנע מסירוק ועיצוב של מעשה אומן.
16. נטילת צפרנים מותרת רק לצורך מצוה, כמו חציצה בנט"י, או אם נטלן לפני החג וגדלו שנית.
17. שאר צורכי המועד מותר לעשותם במעשה הדיוט, או במעשה אומן בשינוי. ואסור לכוון את עשייתם לחול המועד. והמכוון לעשותם בחול המועד אפילו במעשה הדיוט, מאבדים ממנו את המלאכה.
18. ההיתר לעשות מעשה הדיוט הוא דווקא כשעושה לעצמו או לאחרים בחינם, ומותר לקבל תשלום על מלאכה לאחרים, אם התשלום הוא בהבלעה חודשית. ולכן מותר לשלם עבור כל שרות, אם התשלום כולל גם עבור הוצאות בעד אוכל ודלק וחשמל, שאז זה נחשב כתשלום בהבלעה.
19. 'ביבי סיטר' מותרת לקבל שכר, כי זה כמו אוכל נפש, שזה שמירת הגוף של התינוקות.
20. היתר צורכי המועד במעשה הדיוט, הוא רק אם מתכוון להשתמש בדבר במועד, כגון תיקון בגד בשינוי לכבוד המועד. ולכן אם יש לו בגד שמתבייש לצאת בו, מותר לתקן בגד אחר למועד במעשה הדיוט.
21. אסור לכבס במועד. ואסור אפילו אין לו אלא חלוק אחד וכבסו לפני המועד. ואפילו בחינם.
22. מותר לכבס בגדי תינוקות, כיון שמלכלכים הרבה, ומותר גם במכונת כביסה והרבה בבת אחת, שזה נחשב כדבר האבד. אבל בגדי ילדים קטנים שדרכם להתלכלך, מותר לכבס רק מעט לפי הצורך.
23. מגבות מטבח, ממחטות, גרביים וגרבי נילון, מותר לכבס לפי הצורך, כגון שאין לו אחרים להחליף במועד, ובדרך כלל מחליף כמה פעמים במשך השבוע. ומותר לתלותם בשמש, אם מתייבש יפה בשמש.
24. בגד רטוב, מותר לסוחטו ולשוטחו בשמש כדי לייבשו, ואין חשש איסור מראית העין כמו בשבת.
25. אם נשברה מכונת הכביסה, אסור להזמין טכנאי, אם הוא צריך לעשות את התיקון במעשה אומן.
26. כתם שנעשה בבגד לפני המועד ושכחו להסירו, נחלקו הפוסקים אם מותר לנקות את הכתם במועד. אבל אם נתלכלך במועד ואין לו בגד אחר מתאים למועד, מותר לנקות את הכתם. ומותר להבריש כובע ונעליים כיון שמתאבקים תמיד.
27. מותר לקפל כביסה ולגהץ, כשהדבר הוא לצורך המועד.
28. מותר לשטוף את הרצפה ולסחוט את המטלית. ומותר לשפוך את המים גם לחצר שיש בה עשבים, שאיסור זה הוא 'פסיק רישיה' ומותר בחול המועד. ומטעם זה מותר לקצוץ ענפים מן המחובר לצורך סוכתו, ומותר לאכול בגינה ואין איסור מחשש שמא ישקה את העשבים במים.
29. מותר לצחצח נעלים גם במשחה, אם רוצה לנעול אותן במועד, שאין זה מעשה אומן, ויש שהחמירו בזה.
30. מותר להרוג ג'וקים ושאר חרקים שמצערים, למרות שיש בזה מלאכה של נטילת נשמה, שזהו צורך המועד במעשה הדיוט.
31. תפירה – מותר לתפור כפתור או לתקן בגד שנקרע, שזה מעשה הדיוט, לצורך המועד. אמנם, אשה נקראת 'אומן', ולכן תעשה בשינוי. אבל איש מותר לתפור ולתקן כדרכו, ונהגו להחמיר לעשות בשינוי. השינוי צריך שיהיה ניכר בתפירה עצמה ולא רק במעשה התפירה, כלומר שיהיה ניכר באיכות התיקון.
32. כתיבה במעשה הדיוט, מותרת לצורך המועד, כמו כתיבת איגרת שלומים, ונוהגים לעקם שורה עליונה.
33. כתב שאינו של קיימא – מותר, ולכן מותר לכתוב על אדים שבחלון, בגיר על הלוח, וכתיבה במחשב. אמנם לענין הדפסה איכותית במדפסת, נחלקו הפוסקים ונכון להמנע.
34. מותר להשקות צמחים שילכו לאיבוד אם לא ישקם, ומותר לקטוף פרחים, אבל יש להזהר שלא לקטוף עלה סתם.
35. מותר לתקן אמבטיה או מקלחת בתיקון שהוא מעשה הדיוט, ואם אין לו אפשרות אחרת להתרחץ, מותר אפילו במעשה אומן. ודווקא אם נתקלקל במועד או שלא ידע מהקלקול עד המועד.
36. מותר לטייל במועד, אמנם עיקר חול המועד נקבע לעבודת ה'.
37. אסור לתקן פקק בחשמל מעשה אומן, אלא אם כן לצורך אוכל נפש או צורכי הגוף כגון לבוילר או תאורה בבית.
38. דבר האבד מותר לעשותו בחול המועד בלא שינוי, אבל ימעט בטירחא. ומותר לעשות הדבר על ידי פועל בתשלום.
39. דבר האבד מותר לעשות, רק כשלא כיוון עשייתו במועד.
40. דבר האבד, צריך לעשותו בצנעא, אם אפשר.
41. מותר לשלם חובות בימי חול המועד, אם יהיה הפסד באיחור התשלום. ולכן מותר לשלם חשבונות חשמל, אם יתחייב בריבית פיגורים.
42. מותר לתקן מנעול בדלת הבית מחשש גניבה גם במעשה אומן.
43. מותר ללוות כסף במועד, אם לא צריך לכתוב שטר, כגון שיש עד אחד. ואם אין אומרים בלא כתיבת שטר וזקוק לכסף למועד, מותר לכתוב שטר, שזה דבר האבד.
44. מותר לכתוב חידושי תורה שמניעת כתיבתם יכולה לגרום לשכוח, וזה דבר האבד.
45. המוצא מציאה, מותר לכתוב מודעה ולהדביקה, משום שזה הוא דבר האבד.
46. מותר להקליט או לצלם תמונות בחול המועד, אם הוא עושה לצורך המועד, או שלא תהיה הזדמנות אחרת שאז זה נחשב לדבר האבד. אבל אסור לעשות מהתמונות מצגת או שאר מעשה אומן.
47. מסחר אסור בחול המועד, אלא אם כן מזדמן רווח גדול.
48. קניה בחנות – כלים שניכר שהם לצורך המועד, או מוצרי אוכל נפש שניכר שהם לצורך המועד, ירקות, דגים, מצות בחול המועד פסח, מותר לקנותם בהרווחה וא"צ לצמצם, (אלא אם כן כל הכוונה בקניה היא רק לצורך אחרי המועד).
49. חנויות הלבשה, הנעלה, תכשיטים, מותרים למכור לצורך המועד, ודוקא בצינעא, למשל שרק דלת אחת תהיה פתוחה.
50. "ממצוא חפצך" לא נאסר בחול המועד, אלא אם כן יש בו מלאכות שאסורות בחול המועד, כגון כתיבה, ולכן אסור להזמין בחנות דברים. ואם זה דבר האבד, עיין בהל' דבר האבד.
51. מלאכת מצוה – אם המצוה עוברת, מותר לעשותה בחול המועד, אפילו אינה צורך המועד, ואם אינה לצורך המועד, אם עושה אותה לאחרים – מותר רק בחינם. אבל אם היא לצורך המועד – מותר לעשותה בתשלום, ויוציא את הרווחים לצורך המועד. למשל, לכתוב מזוזה, לבנות סוכה, לקטוף ערבות, לעשות מעקה לגג, להכין אוכל לסעודת מצוה שנערכת מיד אחרי החג. להטיל ציציות בבגד. להשתדך ולכתוב תנאים.
52. מלאכה לצורך רבים, מותרת בימי חול המועד, שבימים כאלו הכל בטלים ויכולים לעשות לצורכיהם. ומטעם זה מותר להשתמש בשירותים ציבוריים כמו בנק או תחבורה ציבורית, למרות שהם עושים מלאכה במעשה אומן. כי בצורכי רבים מותר מעשה אומן, כשזה לצורך גוף האדם ולצורכי המועד, או במעשה הדיוט, אפילו כשזה לא לצורך גוף האדם, ואפילו שלא לצורך המועד.
53. טירחא גדולה אסורה בחול המועד, גם כשאין מעשה מלאכה. ולכן, אסור לעבור דירה בימי חול המועד, אלא אם כן עובר לדירה שלו, שזו שמחה גדולה.
54. אסור לטלטל דברים כבדים ממקום למקום, כשאינו דבר האבד.
55. צביעה, קשירה, חיתוך לחתיכות קטנות – אסורה.
56. גם לא גזרו על השמעת קול, ומותר לנגן בכלי נגינה בחול המועד, וכן מותר להתיר נדרים בחול המועד.
ערב סוכות וליל החג — הדלקת נרות, קידוש בסוכה והכוונות · מצוות הסוכה — אכילה, שתייה, שינה, לימוד וברכת "לישב בסוכה" · סדר תפילות יום טוב של סוכות — הלל, הושענות, מוסף, קידוש והבדלה · סדר נטילת לולב — האיגוד, הברכה והנענועים
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.