סדר חול המועד סוכות: שחרית עם הלל שלם והושענות, קריאת התורה, מוסף, שיר של יום, סעודות חול המועד; שבת חול המועד — נרות, ערבית, קריאת קהלת, מוסף, נוסח הקידוש בסוכה.
מכון הוראה בישראל
1. בט"ז בתשרי מתחילים ימי חול המועד. ולובשים בגדים מכובדים בחול המועד. [אבל לכאורה אין צריך ללבוש בגדי שבת].
2. שחרית: "יעלה ויבוא". הלל שלם, ויזהר שלא להשמיט מילים בהלל (ולענין טעות בהלל, עי ' בסוף הקובץ). בחול המועד וביו"ט אחרון אומרים הלל שלם, לפי שבסוכות הימים חלוקים בקרבנותיהן.
3. הושענות: עיין בטבלה בסוף הקובץ. יש שאומרים הושענות אחר מוסף. כמ"ש בערה"ש ובלוח לא"י. ויש שאומרים את הושענות מיד אחרי הלל כמו שהיה במקדש. אם אומרים ההושענות אחרי מוסף, אומרים אותן לפני קדיש תתקבל.
4. קדיש תתקבל. קריאת התורה. מוציאים ספר תורה אחד וקוראים את קריאת היום: "וביום השני" (במדבר כט יז) ("וביום השליש י" וכו'). וחוזרים על הקריאה ארבע פעמים. חצי קדיש. מחזירים את הספר תורה. "אשרי", "ובא לציון". חצי קדיש. מוסף "וביום השני" ("וביום השלישי" וכו'). הושענות (לאלו שלא אמרו). ק"ת, "עלינו", "אין כאלוקינו", שיר של יום. ולפי דעת הגר"א עיין בטבלה. "ל דוד ה' אורי".
5. כשאומרים שיר של יום לפי דעת הגר"א, יאמר: "היום יום. בשבת", וידלג על התיבות "שבו היו הלוויים אומרים" ומתחיל בשיר מעין המאורע, שלא להפסיד מצוה יקרה של "זכור את יום השבת". "לדוד ה' אורי".
6. כשאומרים מזמור צ"ד בימי חול מסיימים עם שלושה פסוקים ממזמור צ"ה כדי לסיים בדבר טוב. כתבו בשם הגר"ח קנייבסקי שה"ה לפי דעת הגר"א בשיר של חול המועד כשאומרים חציו השני של מזמור צ"ד יש לסיים כן.
7. אף דאין חיוב לאכול פת בחול המועד ורק שאסור להתענות, מכל מקום מצוה לקבוע סעודה על הפת אחת ביום ואחת בלילה דומיא דיו"ט. דכיון דמצוה לכבדו באכילה ושתיה, ועיקר אכילה הוא לחם.
8. לכתחילה ראוי לשתות יין בסעודה כדי לקיים מצות שמחת יום טוב. ובבהמ"ז אומרים "יעלה ויבוא" ואינו מעכב. אומרים ביום טוב ראשון: "הרחמן הוא ינחילנו יום שכלו טוב" ובכל ימי החג: "הרחמן הוא יקים לנו את סכת דוד הנופלת". בברכת מעין שלוש מזכיר: "ושמחנו ביום חג הסכות הזה".
9. מדליקים נרות כמו בכל ערב שבת. ולכתחילה להדליק במקום שהנרות מאירים לסוכה, או להדליק במטבח במקום הכנת המאכלים.
10. בקבלת שבת אין אומרים "לכו נרננה" אלא רק "מזמור שיר ליום השבת". "ה' מלך". ק"י. ואין אומרים "במה מדליקין".
11. ערבית של שבת בתוספת "יעלה ויבוא" (אם שכח – חוזר). "ויכולו".
12. "מגן אבות" וחותם "מקדש השבת". קדיש תתקבל. "עלינו". קדיש יתום. "לדוד ה' אורי".
13. יש מנהגים שונים האם אומרים "שלום עליכם" ו"אשת חיל.
14. נכון שלא להפסיק בדיבור משעת הקידושע דהאכילה (גם בי ו" טוגם בשבת חו ה"מ, כדי שלא יהי ההפסק בין ברכת "לישב" ע דהאכילה).
15. קידוש של שבת. מברך "לישב בסוכה".
16. ברכת המזון: "רצה והחליצנו". "יעלה ויבוא". (ואם שכח, עי ' בסוף הקובץ). "הרחמן" של שבת, ו"הרחמן הוא יקים".
17. מתפללים שחרית כמו בכל שבת. תפילת לחש של שבת בתוספת "יעלה ויבוא". הלל שלם, ויזהר שלא להשמיט מילים בהלל. אין נטילת לולב. קדיש תתקבל.
18. הושענות: יש הנוהגים לעשות את ההושענות מיד אחרי הלל ויש שאומרים אחרי תפילת מוסף. אם אומרים אחרי הלל, פותחים את ארון הקודש ואין מוציאין ספר תורה. אומרים "אום נצורה" ו"כהושעת אדם". סוגרין ארון הקודש. קדיש תתקבל. והאומרים אחרי מוסף, אומרים לפני קדיש תתקבל.
19. קוראים מגילת "קהלת", והמנהג כשקוראים בציבור במגילה כשרה שמברכים לפני הקריאה "אקב"ו על מקרא מגילה" וברכת "שהחיינו", (יחיד הקורא אינו מברך כלל). ולאחר הקריאה אומרים קדיש יתום.
20. הוצאת ספר תורה: מוציאים שני ספרים, אין אומרים י"ג מידות ולא "רבונו של עולם". בראשון: "ראה אתה אמר אלי" (פרשת כי תשא, שמות לג יב – לד כו). מניח השני ואומר חצי קדיש. הגבהה וגלילה. בשני קוראים מפטיר בפרשת פינחס "וביום החמישי" (במדבר כטכ ו). מפטירין "והיה ביום ההוא, ביום בוא גוג" (יחזקאל לח: יח – לט: טז). ברכת ההפטרה של יום טוב ומזכיר גם של שבת.
21. "יקום פורקן". אין אומרים "אב הרחמים". "אשרי". החזרת ספר תורה. חצי קדיש. מתפללים תפילת מוסף של יום טוב ומזכירים שבת. ואם לא הזכיר שבת באמצע הברכה, אף שחתם כהוגן – חוזר לתחילת הברכה אין לומר "זה קרבן שבת וקרבן היום כאמור". אין אומרים בקדושה "אדיר אדירנו". נשיאת כפים. בשבת לא מנגנים. ('לוח ההלכות והמנהגים' – זלזניק)
22. אלו שלא אמרו הושענות אחרי הלל, פותחים את ארון הקודש, אבל לא מוציאים את הספר תורה. הושענות. קדיש תתקבל, "אין כאלוקינו". "עלינו". שיר של יום. ולפי דעת הגר"א: תהלים צב: "מזמור שיר ליום השבת". "לדוד ה' אורי".
23. יש לכסות מיני מזונות בשעת הקידוש. יין פוטר כל המשקים שלפניו ויש אומרים גם שלא לפניו, אם היתה דעתו עליהם. יקדש בסוכה:
נוסח קידוש היום בשבת חול המועד: "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ". "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ..." עד "עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ". ואחר כך "אלה מועדי ה'... וידבר משה", "בורא פרי הגפן" ו"לישב בסוכה".
24. מברכים "בורא פרי הגפן", "לישב בסוכה" ושותים את הכוס. "המוציא" או "מזונות".
25. מזכירים בברכת מעין שלוש "ורצה והחליצ נו ביום השבת הזה" "ושמחנו ביום חג הסכות הזה". (ואם שכח, אינו חוזר)
26. "אשרי", "ובא לציון". חצי קדיש. "ואני תפלתי". קריאת התורה "וזאת הברכה". תפילת שבת בתוספת "יעלה ויבוא". "שים שלום". אין אומרים "צדקתך". קדיש תתקבל. "עלינו".
27. בתפילת לחש אומרים "אתה חוננתנו" (אם שכח אינו חוזר), "יעלה ויבוא" (אם שכח, חוזר גם בלילה ולא כמו בר"ח).
28. אמר "אתה חוננתנו" ושכח "יעלה ויבוא", כשחוזר אינו אומר שוב "אתה חוננתנו".
29. אין אומרים "ויהי נועם" וגם אין אומרים "ואתה קדוש". אומרים "ויתן לך". "עלינו". "לדוד ה' אורי".
30. הבדלה כמו כל מוצאי שבת. מברכים "לישב בסוכה" ושותים את הכוס ומיד אוכלים מזונות יותר מכביצה ומכוונים גם להשאר בסוכה לערך רבע שעה. (אם המזונות לפניו בשעת ההבדלה – יש לכסותם).
הסדר לעיל הוא לשנה שבה יום טוב ראשון חל ביום שלישי; בשנים אחרות משתנה מיקום "אום נצורה" (הנאמרת בשבת) — יש לעיין בלוח השנה.
ערב סוכות וליל החג — הדלקת נרות, קידוש בסוכה והכוונות · מצוות הסוכה — אכילה, שתייה, שינה, לימוד וברכת "לישב בסוכה" · סדר תפילות יום טוב של סוכות — הלל, הושענות, מוסף, קידוש והבדלה · סדר נטילת לולב — האיגוד, הברכה והנענועים
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.