סדר תפילות ראש השנה ושינויי הנוסח: זכרנו לחיים, מי כמוך, המלך הקדוש, מה הדין אם טעה, ראש השנה שחל בשבת וברכת לשנה טובה תכתב ותחתם.
מכון הוראה בישראל
בתפילות ראש השנה נוספו הזכרות ושינויים שחלקם מעכבים אף בדיעבד. במאמר זה מבואר כל סדר תפילת ליל ראש השנה: הדלקת הנרות, זמן ערבית, ההוספות "זכרנו" ו"מי כמוך", דין הטועה ב"המלך הקדוש", השינויים כשחל בשבת, ואופן התפילה הראוי ליום הדין.
א. הדלק"נ — הנשים מדליקות נרות כמו בשאר יו"ט ומברכין כמו ביו"ט, ומברכין שהחיינו, ויש שיוצאות בברכת שהחיינו שבקידוש [וראו במאמר «ליל ראש השנה ויומו — הסימנים, הסעודות והתשליך» ובמאמר «יום טוב שני של ראש השנה»].
תוספת יו"ט — מוסיפין מחול על הקודש אף בראש השנה.
ב. אימת הדין וזמן תפלת ערבית — בליל ראש השנה יכנס לבית הכנסת ביראה ופחד כי כבר הגיע העת להכין כסאות למשפט, וראוי בכל מקום להתפלל מעריב בזמנו אחר צאת הכוכבים ולא להקדים בפרט בעשרת ימי תשובה, ויתפלל בכונה גדולה.
ג. אחות קטנה, מערבית ופיוט — קודם ערבית אומרים בהרבה מקומות אחות קטנה תפילותיה עורכה כו' תכלה שנה וקללותיה [מגילה לא:], ומסיים תחל שנה וברכותיה. ויש מקומות שנוהגין לומר מערבית בב' הלילות, ואין נוהגין כן במקומותינו. וכן יש נוהגין לומר פיוט ויאתיו כל לעבדך ומסיימין ויתנו לך כתר מלוכה, כהכנה לקבלת עול מלכותו ית', ובכל זה יעשה כל אחד כמנהג מקומו.
קבלת שבת, במה מדליקין וכגוונא — חל ראש השנה בשבת אין אומרים לכו נרננה רק אומרים מזמור שיר ליום השבת. והנוהגין בכל יו"ט לומר מזמור לדוד ובואי בשלום, גם עתה אומרים אותו. ואין אומרים במה מדליקין, וכן אין נוהגין לומר כגוונא.
ד. סדר תפילת ערבית וק"ש בכוונה — אומר ש"צ ברכו ומאריך בו קצת בנעימה קדושה, ועונין הקהל אחריו בקול רם ובכוונה ברוך כו'. וקורין ק"ש בברכותיה, וזוהי המצוה החיובית הראשונה מן התורה בשנה זו, וגם כראשית וסימן לכל השנה כולה ההולכת אחר תחילתה שתהיה כולה בקבלת עול מלכותו ית', לפיכך יש להתאמץ בכל כוחו לאומרה בכוונה עצומה ובדקדוק המלות כראוי.
פס' תקעו — אחר השכיבנו יש נוהגין לומר פס' תקעו בחודש שופר וגו', ויש מקומות שאומרים וביום שמחתכם כו', [וכשחל בשבת אומרים תחילה ושמרו]. וע"פ הגר"א אין לומר כלל פס' אחר השכיבנו משום הפסק בין גאולה לתפלה, וכן מנהג ליטא.
ה. קדיש — בכל הקדישים שבין ראש השנה ליום הכיפורים כופלין מילת לעילא [י"א לעילא לעילא וכן הוא בנוסחאות ישנות, וי"א לעילא ולעילא], ואומרים "מכל" ברכתא [ולא מן כל ברכתא], ובשאר ימות השנה שאין כופלים לעילא אומרים מן כל ברכתא להשלים מנין כ"ח תיבות. והספרדים אין נוהגים לכפול מילת לעילא.
ו. זכרנו, מי כמוך, וכתוב, בספר חיים — הגאונים תיקנו לומר בעשרת ימי תשובה זכרנו בברכת אבות, ובגבורות מוסיפין מי כמוך, ובהודאה וכתוב לחיים, ובשים שלום בספר חיים, ויזהר להתפלל בכונה וכל שכן שלא ישכח להוסיף דברים אלו, ואם לא אמרן אין מחזירין אותו, אם כבר אמר השם של אותה ברכה, אבל כל זמן שלא אמר השם של הברכה חוזר אע"פ שאמר שמות וכינוים, כגון בוכל החיים שחוזר על הקל ישועתנו. [ויש נוהגין לשחות בראש השנה ויום הכיפורים כשאומרים זכרנו ומי כמוך].
ז. המלך הקדוש, המלך המשפט — תיקנו חז"ל לחתום בעשרת ימי תשובה בברכת אתה קדוש "המלך הקדוש" במקום הקל הקדוש, [ובחול בברכת השיבה "המלך המשפט"], ואם לא חתם המלך הקדוש חוזר לראש התפילה, אא"כ נזכר בתוך כדי דבור [כדי אמירת ג' תיבות שלו' עליך רבי] ותיקן ואמר המלך הקדוש. [ובברכת השיבה אם חתם כבכל השנה ולא חזר בתוכ"ד אין צריך לחזור הואיל והזכיר המלך בחתימה]. וכל זה נוהג אף בליל ראש השנה בין בראשון ובין בשני. [מלבד לענין ברה"מ בשלא הזכיר יעו"י בלילה - ]. ואין חילוק בזה בין יחיד לש"צ.
היה מסופק אם אמר הקל הקדוש, הרי זה חוזר דמסתמא אמר כהרגלו בכל השנה. אך אם התחיל להתפלל תפילת ראש השנה ובכן תן פחדך כו' או"א ומלוך כו' רק שנסתפק אם חתם המלך הקדוש אין צריך לחזור. [וכן הרגיל להתפלל במחזור אין צריך לחזור].
ובכן תן פחדך — טעה בתפלת ראש השנה ואמר בברכת אתה קדוש כשל חול בלא התוספות שבאמצע ובכן תן פחדך כו' אך חתם כדין המלך הקדוש, אינו חוזר.
ח. חתימת ברכה אמצעית — וצריך לחתום מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון, ואם דילג על מלך על כל הארץ יצא ואף בתפילת מוסף. ואם חתם מקדש ישראל והזמנים במקום מקדש ישראל ויום הזכרון לא יצא.
ט. ההזכרות בר"ה שחל בשבת — חל ראש השנה בשבת צריך לומר במקום יום תרועה "זכרון תרועה". אך בדיעבד אינו מעכב וכן כשחל בחול אם אמר זכרון תרועה יצא.
וכן צריך להזכיר גם של שבת בתפלה "את יום השבת ואת יום הזכרון". וחותם מקדש השבת וישראל ויום הזכרון, ואם טעה וחתם מקדש השבת לבד ולא נזכר רק לאחר כדי דיבור, יצא אם הזכיר ראש השנה בתוך התפלה ואינו חוזר. ובחתם בשל ראש השנה לחוד ולא בשל שבת י"א שגם בזה מספק אינו חוזר. ואם הוא ליל שבת יכוין עכ"פ לברכת מעין שבע של הש"צ, אבל באופן שחוזר אין לסמוך על ברכת מעין שבע. ובשחרית ומנחה באופן זה ישמע חזרת הש"צ.
י. חתימת שים שלום — שים שלום יש חותמין עושה השלום אך כ' הפוסקים שאין לשנות חתימת ברכה זו מכל ימות השנה, וכ"ה ע"פ רבותינו האר"י והגר"א ז"ל, וכן המנהג בארץ ישראל.
יא. עושה השלום — כשעוקר רגליו ופוסע ע"פ הסוד יש לומר עושה "השלום", וכן בקדישים שאחר התפלה יש לומר עושה השלום, אבל בקדיש יתום אין צריך לומר השלום, ומ"מ המנהג אף בזה לאומרו.
יב. ברכה מעין שבע המלך הקדוש וחתימתה — ראש השנה שחל בשבת, וכן בשבת שובה, בערבית יאמר בברכת מעין שבע "המלך" הקדוש שאין כמוהו, ואם טעה ואמר הקל הקדוש, נחלקו הפוסקים אם חוזר וספק ברכות להקל, ולכן אם סיים הברכה אינו חוזר. ואם נזכר קודם שסיים הברכה יחזור מהמלך כו'. ואינו חותם בברכה זו רק מקדש השבת, וכן כשחל יום הכיפורים בשבת חותם רק מקדש השבת.
יג. נוסח התפלה — הרבה דקדוקים בנוסח התפלה נתבארו בפוסקים, וכבר מצוי היום ביד כל אחד מחזור נוסח מדוייק לכל קהילה ועדה כפי מנהגה המקובל ע"פ הפוסקים.
יד. כריעת הראש — יש נוהגין להתפלל בראש השנה ויום הכיפורים בכריעת הראש, כדי להתפלל באימה ויראה בשעה שתלויים בדין, וכדי שלא להוסיף על הכריעות שתיקנו חז"ל צריכים הנוהגין כן לזקוף בתחילת הברכה ובחתימתה. מלבד בד' הכריעות שתיקנו חז"ל בתפלה, אך כיון שירדה חולשה לעולם יותר טוב להתפלל באיברים זקופים ובלב כפוף ובכונה רצויה כי אין חפץ לה' לכוף כאגמון ראשו ולבו בל עמו.
טו. בכיה ודמעות — נוהגין לבכות ולהוריד דמעות בתפילת ראש השנה ויום הכיפורים, ומי שאין בכיה נופלת עליו בימים האלו הוא הוראה שאין נשמתו הגונה ושלמה. ובמעשה רב כ' בשם הגר"א שאין לבכות בראש השנה כדכתיב מדוע אתם בוכים כו' ואל תעצבו, אך אם הנפש בוכה מעצמה בשעת התפלה אין קפידא אף להגר"א.
טז. תפלה בקול רם — יש נוהגין להתפלל תפלת לחש בראש השנה ויום הכיפורים בקול רם כדי לעורר הכונה וסומכים שמצוי ביד הציבור מחזורים ואין הם מתבלבלים, אך אין להגביה הקול יותר מדאי, ומ"מ אם יכול לכוין מוטב להתפלל בלחש כבכל השנה.
יז. ברכת לשנה טובה — אחר תפלת ערבית נוהגין שמברך כל א' לחבירו לשנה טובה תכתב ותחתם [ולדעת הגר"א והרמ"ע מפאנו אין לברך ותחתם בראש השנה שהחתימה ביום הכיפורים]. וחבירו מברכו גם הוא או שעונה לו גם אתה או וכן למר. וכן למחרת בשחרית נוהגין לברך עד חצות היום. ובליל שני נחלקו הפוסקים אם מברכין ויש שנהגו לברכו אף בליל שני כי לפעמים נדונין בליל שני..
סדר תפילות היום בראש השנה · תפילת מוסף של ראש השנה ותקיעות דמעומד
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.