כל הלכות צום גדליה: מהות הצום וזמנו, תענית נדחית, מעוברות ומניקות וחולה, אכילה לפני עלות השחר, עננו בתפילה, קריאת התורה וסליחות.
מכון הוראה בישראל
למחרת ראש השנה, בג' בתשרי, חל צום גדליה — על הריגת גדליה בן אחיקם שבה כבתה גחלת ישראל הנשארת. במאמר זה כל דיני הצום: זמנו ודין תענית נדחית כשחל בשבת, מי פטור מן הצום — מעוברות, מניקות וחולים, דין הקטנים, אכילה לפני עלות השחר, אמירת עננו, קריאת התורה וסדר היום.
א. ג' תשרי — הוא יום תענית ומפורש בדברי הנביאים ונקרא "צום השביעי" (זכריה ח') לפי שנהרג בו גדליה בן אחיקם, שאחר החורבן היה לראש של שארית הפליטה שבא"י, וכשמת כבתה גחלת ישראל לפי שהריגתו היתה סיבה שגלו כולם ונהרגו רבים מהם. ויסוד תענית זו עם שאר התעניות לעורר הלבבות ולפקח על דרכי התשובה, ויהיה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה, שגרם להם ולנו אותן הצרות שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב כמו שנא' והתודו את עוונם ואת עוון אבותם. ולכן חובה יתירה ביום זה לפשפש במעשיו ולשוב בתשובה כי זהו עיקר התענית שבו.
ב. דין תענית נדחה — י"א שצום גדליה יש לו תמיד דין של תענית שנדחה הואיל וגדליה בן אחיקם נהרג בראש השנה רק שדחו התענית לג' בתשרי, ונפק"מ ליולדת כל ל' יום, ולמעוברת או לחולה קצת שיכולים להקל בתענית זו יותר, וכן לבעל ברית ביום זה שקשה עליו לצום שיתפלל מנחה גדולה ויאכל. ויש חולקין שהואיל ומעיקר התקנה קבעוהו לג' תשרי אין ליתן עליו הקולות של תענית שנדחה [וגם י"א שגדליה נהרג בג' תשרי]. וכן עיקר. אבל אם חל ראש השנה ביום ה' ו', ונדחה התענית משבת ליום א' [ד' תשרי] לכל הדעות יש לו דין של תענית שנדחה לכל הנ"ל.
ג. מעוברות ומניקות וחולה — מעוברות ומניקות כשהם חלושות פטורות מלהתענות וכגון בזמנינו שהדורות חלושים, ובפרט בראשית ימי עיבורם או שהם מצטערות הרבה אין להם להתענות, וכן חולה שאין בו סכנה אסור לו להתענות.
ד. קטן — קטנים אין חייבים להתענות ואפי' תענית שעות, עד גיל י"ג לזכר וגיל י"ב לנקיבה, ומ"מ ראוי לחנכם כשיש להם דעת להתאבל עם הציבור שלא יאכלו רק כדי קיום הגוף מאכלים פשוטים ולא ממתקים וכדו'.
ה. אכילה ושתיה קודם עלוה"ש — מי שקשה עליו להתענות ורוצה לאכול קודם עלוה"ש, צריך להתנות קודם שישכב לישן שיהא מותר בזה קודם עלוה"ש, ואף לענין שתיה יש להתנות לכתחילה, [וי"א שאין כדאי לאכול ע"י תנאי קודם עלוה"ש והתנאי מועיל רק לענין שתיה].
תורתו קבע — אף מי שהוא בעל עסק ימעט בעשרת ימי תשובה ובפרט בצום גדליה מכל עסקיו, ויעשה תורתו קבע ויראה לקבוע עצמו ביום זה בבית הכנסת או ביהמד"ר ולא לצאת משם רק לצורך גדול.
ו. צדקה — יש ליתן צדקה ביום התענית, ויש משערין דמי הסעודות שהיה אוכל ביום זה ונותנים כנגד זה לעניים.
ז. עננו בחזרת הש"ץ — הש"צ לא יאמר ברכת עננו בתפלה אא"כ יש עשרה שמתענין ומשלימין, ומן הסתם יש לתלות שיש עשרה שמתענין כתקנת חז"ל, אא"כ ידוע שא' מהם אינו משלים שהוא חולה וכדומה.
ח. ש"ץ שאינו מתענה — אין לעלות לש"צ אא"כ התענה היום כדי שיוכל לומר עננו ביום צום תעניתנו, ואם עלה כבר לש"צ יאמר עננו בשומע תפלה כיחיד ולא יאמר בצום תעניתנו רק יאמר ביום צום התענית הזה, וכן יש לנהוג כשאין ש"צ אחר.
ט. עננו ליחיד — היחיד אומר עננו רק במנחה בשומע תפלה, ואם שכח לומר וכבר חתם בשומע תפלה אינו חוזר, ויאמרנו באלוקי נצור קודם יהיו לרצון.
י. רבון כל העולמים — באלוקי נצור קודם יהיו לרצון יש לומר בתענית רבון כל העולמים גלוי לפניך כו', ונדפס בסדורים. אם שכח לאומרו במנחה יוכל לומר בערבית קודם שיטעום. [אבל עננו לא יוכל להשלימו].
יא. קריה"ת — אין לקרות לס"ת אלא למי שהתענה ואף אם אין כהן אלא הוא יצא מבית הכנסת קודם לכן, אך אם קראו לו לעלות בתורה שסבורים שמתענה והוא אינו מתענה, אם הוא בב' וה' בשחרית יעלה, ובשאר הימים או במנחה יאמר להם שאינו מתענה, ואם הוא בוש לומר ברבים שאינו מתענה ומפני חילול השם יכול לעלות משום כבוד הבריות.
יב. תהלים — יש נוהגין להתחיל התהילים בצום גדליה לפני העמוד, ואומרים בכל יום ספר אחד, כדי שיגמרו התהילים לפני יום הכיפורים.
עשרת ימי תשובה ושבת שובה · יום טוב שני של ראש השנה
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.