הלכות הערבה בקצרה: שלושת סימני "ערבי נחל", שיעור האורך, מה הדין כשנשרו או יבשו העלים, נקטם ראשה, וההידור לקחת ערבות חדשות בכל יום.
מכון הוראה בישראל
א. ערבי נחל האמור בתורה הוא דוקא מין ערבה שיש לו ג' סימנים אלו: א, עלה שלו משוך כנחל. ב, פיו [דהיינו חודו] חלק. ג, קנה שלו אדום.
ב. למצוה, צריך לקחת ב' ערבות.
ג. העצים של הערבה שממנו יוצאים עלי הערבה, נקראים "בדי" הערבה.
ד. אותם הערבות שחודם אינו חלק, אלא כתלמים קטנים – דהיינו שיש להם פגימות קטנות, כשר לכתחילה [ודבר זה מצוי מאד בזמנינו].
ה. אותם הערבות שהקנה שלהם עדיין ירוק, כשרים, שהרי הוא מתאדם כשתגיע עליו החמה (שולחן ערוך הרב, ומשנה ברורה).
ו. יש להדר ליקח ערבות שגדלו על הנחל (אלף המגן). ומכל מקום אם יש את ג' הסימנים הנ"ל, הרי זה כשר, אפילו אם אינו גדל על הנחל. (משנה ברורה)
א. שיעור גודל ב' הערבות, שיהיו בכל בד, עץ – בלא העלים העליונים – לכל הפחות ג' טפחים. [ושיעורו: לשיעור הקטן, כ-24 ס"מ / 9.45 אינט"ש. ולשיעור הגדול, כ-29 ס"מ / 11.4 אינט"ש.]
א. מצוה מן המובחר ליקח ערבות שלא נשרו ממנו העלים כלל, ויש להקפיד על זה מפני שהערבות מצויות (שולחן ערוך הרב, אלף המגן, ומשנה ברורה).
ב. אם נשרו מקצת עליה, כשרה בדיעבד. אבל אם נשרו רוב עליה, פסולה (שולחן ערוך הרב, אלף המגן, ומשנה ברורה).
ג. יבשו רוב עליה, שכלה מראה ירקות שבה, פסול, שאין זה הדר.
ד. כמשו עליה, כשר. ולכתחילה יקח ערבות לחים אחרים (משנה ברורה).
ה. נקטם ראש הערבה – דהיינו העץ שבראשה, פסול, שאין זה הדר.
ו. נסדקו או נחלקו רוב עליה, הרי זה דין 'נפרצו עליה' ופסולה.
ז. יש מן המהדרין שלוקחים ערבה שיש בראשה עלה קטן הנקרא 'לבלוב', וטעמם, משום שעל ידי זה הוא ניכר וידוע להם שאינו 'קטום'. ומכל מקום אין עלה זה מעכב כלל (פוסקים).
א. מצוה מן המובחר ליקח בכל יום מימי המועד ערבות חדשים ולחים, ויש בזה הידור מצוה (רמ"א סימן תרנ"ד).
דיני ההדס — משולש, שיעור, יבש ונשרו עליו · סגולות ומנהגים בארבעת המינים — ומצוות שמחת החג · דינים כלליים בארבעת המינים — שיעורים, "לכם", שאול וגזול, תשלום · איגוד הלולב — מדוע, כיצד ומתי אוגדים
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.