דינים כלליים בארבעת המינים — שיעורים, "לכם", שאול וגזול, תשלום

הכללים המשותפים לכל ארבעת המינים: שיעורי הגודל בסנטימטרים, מדוע ביום הראשון צריך מינים משלו, קנייה מילד, תשלום בצ'ק, נטילה בכותל, מינים משנה שעברה ועוד.

מכון הוראה בישראל

מהם שיעורי ארבעת המינים — בסנטימטרים?

א. בכל ארבעת המינים יש להקפיד ליקח דוקא אותם שיש להם את השיעור והגודל הראוי להם, אבל אם אין להם כשיעור, פסולים בכל השבעה ימים. [וזה שיעורם: אתרוג, יהיה לכל הפחות כביצה. ושיעורו, לשיעור הקטן, כ-57 סמ"ק, ולשיעור הגדול, כ-100 סמ"ק. לולב, שדרת הלולב עצמה (בלא העלין שבהם מסתיימת השדרה) צריכה להיות לכל הפחות ד' טפחים. ושיעורו, לשיעור הקטן, כ-32 ס"מ / 12.6 אינט"ש. ולשיעור הגדול, כ-38.6 ס"מ / 15.35 אינט"ש. ההדסים והערבות, יהיו לכל הפחות ג' טפחים. ושיעורו, לשיעור הקטן, כ-24 ס"מ / 9.45 אינט"ש. ולשיעור הגדול, כ-29 ס"מ / 11.4 אינט"ש.]

ב. טוב ליקח ארבעת מינים שיהיו גדולים קצת, כדי שלא יהיה בהם חשש שיצטמקו בימי החג ויהיו פחות מכשיעור. ומכל מקום הידור מצוה הוא לקחת לולב ואתרוג גדול. (מגן אברהם, תרע"ב סק"ג)

מורכב ועציץ שאינו נקוב — מה פסול בכל המינים?

א. כל הארבעה מינים אלו, אם היו מורכבים עם מין אחר, ואפילו עם דבר הדומה לו, פסולים, שאין זה המין שאמרה תורה (שולחן ערוך הרב ומשנה ברורה).

ב. יש להזהר בארבעה מינים אלו, שלא יהיו מאותם שגדלו ב'עציץ שאינו נקוב', שאז אין דינם כגדולי קרקע (אלף המגן).

מדוע ביום הראשון צריך ארבעת מינים משלו?

א. אמרה תורה "ולקחתם לכם וגו' ביום הראשון", ודרשו חז"ל 'לכם'- שלכם, ולכן אין יוצאים ידי חובה ביום הראשון [ובחו"ל בב' ימים ראשונים] בארבעה מינים אלו שאינם שלו, דהיינו 'שאולים' או 'גזולים' (שולחן ערוך תרמט, ו).

ב. יש שהקפידו שלא ליטול אתרוג מעשר ראשון, משום שהוא ממון שבט הלוי, וכל שכן אתרוג מעשר עני שהוא מחויב להביאו לעניים, וממילא אינו 'לכם'. ויברר אצל המוכר האם הוציא את המעשר ראשון ומעשר עני.

ג. ארבעת המינים בבית משותף. מלבד הסכמתם מכיון שיש להם חלק בקרקע ויש להם חלק בעץ, יש צורך גם לקנות מהם במעשה קנין. בעץ אתרוג צריך שומא ולחלוק בפני בית דין אמנם סגי בג' אנשים מומחים בשומת אתרוג (חושן משפט ס' קע"ה ס' א'). אם השכן מתנגד לקנין יכול לכוף בבי"ד לקיים החלוקה (חושן משפט ס' קע"א א').

האם קונים ארבעת מינים מילד?

ד. יקנה כל ארבעת המינים ובפרט (לצורך יום הראשון) דוקא מיד סוחר שהוא 'גדול', ולא קטן, שהרי הקטן אינו יכול 'להקנות' דבר שלו, ואין מכירתו מכר. ומצוי מאוד שקונים ערבות מיד קטן.

שאול וגזול בשאר ימי החג

ה. בשאר הימים, יוצאים ידי חובה אף ב'שאולים', אבל אין יוצאים ידי חובה ב'גזולים' - שהרי היא 'מצוה הבאה בעבירה' (שולחן ערוך תרמט, ה). ולכן יש להזהר שלא לקנות את הארבעה מינים, אלא אם כן ידוע שהוא של המוכר.

האם מותר לקנות ארבעת מינים בהקפה או בצ'ק?

ו. יש להזהר שלא לקנות ארבעה מינים אלו ב'הקפה', אלא צריך לשלם ולפרוע את המעות קודם החג, כדי שיהיו 'שלכם' לכל הדעות (מטה אפרים תרכה, יז). ולכן יש מהדרים שאין קונים ארבעת מינים אלו בשטר חוב (המחאה – טשעק) שזמן פרעונו אחר החג, מפני שחוששים אולי אין זה נחשב עדיין ל'שלכם'. ומכל מקום יש אומרים שאף כשמשלם עם שטרי חוב (המחאה – טשעק) הרי זה קנין גמור, והרי זה 'שלכם', ויוצא בו ידי חובתו לכתחילה (פוסקים).

הנוטל לולב בכותל המערבי — מה מיוחד?

ז. ההולך בשאר ימי החג למקום שנתקדש בקדושת ירושלים, כגון לכותל המערבי, טוב להיזהר בכל דיני הפוסלים את ארבעת המינים ביום ראשון, שהרי יש אומרים ששם מצותו הוא מדאורייתא בכל השבעה ימים, שהוא בכלל 'במקדש כל שבעה'. [וכן למה שנקרא כיום 'עיר דוד', ולהרבה שיטות עד רח' החומה השלישית, ואין כאן מקום להאריך.]

דינים נוספים: שנה שעברה, כבוש, גידולי ארץ ישראל

א. ארבעת המינים ארבעת מינים אלו שנעבדו בהם עבודה זרה, פסולים.

ב. ארבעת המינים שהם מהשנה שעברה, אם עומדים עדיין בצורתם ובלחותם [כגון על ידי 'ואקום'], כשר (משנה ברורה).

ג. כל דיני מראות הארבעה מינים הפסולים מחמת שאינם 'הדר', אינם פסולים אלא אם כן נראים לרוב בני אדם בהשקפה ראשונה כשאוחזו בידו, ולא שיהא צריך להשים עין עיונו עליהם עד שיראם (שולחן ערוך הרב). אבל אם אין נראה לעין רק על ידי עיון והסתכלות, אין זה פסול, מפני שהוא בטל במיעוטו וכמאן דליתא (אלף המגן).

ד. כל הפסולים בארבעה מינים אלו – שפסולים מחמת שאינם 'הדר', פסולים כל שבעת ימי החג. אבל, כל הפסולים מחמת שהוא 'חסר' ואינו 'לקיחה תמה', פסולים רק ביום הראשון [ובחו"ל גם ביום השני – לכתחילה], אבל בשאר הימים, כשר.

ה. נהגו ישראל מקדמת דנא, להדר אחר ארבעה מינים שגדלו בארץ ישראל.

ו. ראוי להדר שלא להשרות ולהשהות כל ארבעת מינים אלו במים כ"ד שעות ויותר, כדי שלא יהא דינו כ'כבוש' (חיים וברכה).

ז. בן חוץ לארץ בארץ ישראל, לא יקח ביום טוב שני ערבות[או שאר המינים] שקטף בן ארץ ישראל במוצאי יום טוב ראשון. ובשעת הדחק מותר (מנחת יצחק).

עוד בנושא

דיני האתרוג — קנייה, גודל, פיטם, חזזית ואתרוג מורכב · דיני הלולב — שיעור, תיומת, קורא, יבש ונקטם · סדר נטילת לולב — הברכה, הנענועים והתפילות · שאלות אקטואליות בארבעת המינים — תשובות גדולי הפוסקים

מה עוד חשוב לדעת

קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.