כל הלכות ההדס: מהו הדס משולש (עבות) ומהו הדס שוטה, שיעור האורך בסנטימטרים, נקטם ראשו, עלים יבשים או שנשרו, ומתי "ענבים" פוסלים.
מכון הוראה בישראל
א. למצוה צריך לקחת ג' הדסים.
ב. העצים של ההדסים שמהם יוצאים עלי ההדס, נקראים 'בדי' ההדס.
ג. מבדי ההדס יוצאים העלים, וכל שורה ושורה של העלים היוצאים מה'בד' נקראת 'קן'.
א. שיעור גודל ג' ההדסים, שיהיו בכל בד ובד – בלא העלים העליונים – לכל הפחות ג' טפחים. [ושיעורו: לשיעור הקטן, כ-24 ס"מ / 9.45 אינט"ש. ולשיעור הגדול, כ-29 ס"מ / 11.4 אינט"ש.]
ב. מודדים את ג' הטפחים של הדס המהודר מתחילת העלים התחתונים, ואין מצרפים את העץ המגולה שמתחת לעלים (חזון איש).
ג. בשעת הדחק יש להקל באופנים שונים (עיין בשולחן ערוך הרב ובמשנ"ב).
א. נקטם ראשו, דהיינו שראש העץ שב"בד" ההדס נקטם אפילו במשהו, פסול (ביאור הלכה).
ב. אותם הענפים הקטנים שיוצאים בין העלין, צריך לקוטמם, כדי שלא יפסיקו בין הקנים ושורות העלים (משנה ברורה).
א. צריך שלכל הפחות שלושת העלים היוצאים בכל קן וקן – דהיינו ג' העלים שבכל שורה ושורה שבכל בד ובד – יהיו 'משולשים', דהיינו שיצאו כל ג' העלים בשורה שוה, ויהיו שוים זה לזה בעיגול בשורה
ב. אבל אם היו שני עלים בשוה זה כנגד זה, ועלה אחד למעלה או למטה מהם, פסול, שאין זה נקרא מין 'עבות' אלא הוא נקרא 'הדס שוטה'.
ג. מצוה שכל שיעור אורך ה'בדים' יהיו 'משולשים'. ומכל מקום אף כשרק 'רוב' הבדים משולשים, כשרים.
ד. דע, כל מה שנראה במראית העין שהוא 'משולש', וכל שכן כשכל שורשי שלושת העלים נפגשים בקן ושורה אחת, הרי זה 'משולש' לכתחילה (חזון איש, הגרש"ז אויערבאך).
א. עלי ההדס צריכים להיות כגודל ציפורן האגודל, ועל כל פנים יש להזהר שלא יהיו קטנים כשעורה (אלף המגן בשם בה"ג).
ב. מצוה מן המובחר שיהיו עלי ובדי ההדס לחים וירוקים, לא יבשים ולא כמושים כלל (אלף המגן).
ג. מצוה מן המובחר שיהיו עלי ההדס זקופים ושוכבים על העץ – דהיינו על הבד – לכסותו, כדי שלא יתראה העץ (אלף המגן).
ד. הדס שאין עליו מגיעים – ראשו של זה לעוקצו של זה, פסול. ומכל מקום אם רוב העץ מכוסה בעלים, אין בזה חשש ויכול לברך עליו (שערי תשובה, אלף המגן, וחיים וברכה).
ה. יש הידור, שיהיו עלי ההדס שלמים (חיים וברכה).
א. יבש – שהלבינו כל עלי ההדס, פסול, שאין זה הדר.
ב. ואם יבשו שלשת העלים שבשורה העליונה, אף על פי שלא יבשו כל עלי ההדס, פסול, שאין זה הדר.
ג. הדס שכמש ואפילו כולו, כשר.
ד. יש הפוסלין בהדסים שחלקו יבש והשאר כמוש, ויש מכשירין. ולכן ביום א' דסוכות יחמיר, ובשאר הימים יכול להקל (שולחן ערוך הרב ומשנה ברורה).
א. היו ג' עלין בכל שורה – קן כשר, שהרי זה נקרא 'עבות'. אבל הדס שנשרו עליו ונשארו בו בכל קן וקן רק שתי עלים או ברוב הקנים רק 'רוב' שיעור עבות דהיינו ב' עלים, נחלקו בזה הפוסקים.
ב. נשרו כמה עלים מן הדס אם נשאר רוב הדס משולש כשר.
א. דרך ההדסים, שלפעמים גדלים בהם כמין ענבים, במצב בו הענבים מרובים מהעלים – אם צבעם היה ירוק, כשר, ואם אדום או שחור, פסול, ולא ימעט ביום טוב, שאין זה הדר. אם הענבים מועטים מהעלים, כשר בכל הגוונים.
דיני הלולב — שיעור, תיומת, קורא, יבש ונקטם · דיני הערבה — סימני הכשרות, שיעור ועלים · איגוד הלולב — מדוע, כיצד ומתי אוגדים · דינים כלליים בארבעת המינים — שיעורים, "לכם", שאול וגזול, תשלום
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.