מה מעלת מצוות ארבעת המינים? דברי המהרי"ל, סדר היום, האבודרהם, רבי חיים פלאג'י וגדולי החסידות — לולב בגימטריא חיים, אתרוג עם שלושת המינים תרי"ג, ושמירה מכל צרה.
מכון הוראה בישראל
מצינו שרבוה"ק אף התעסקו במצוות חג הסוכות בכל ימות השנה כפי שמסופר על הרב הקדוש רבי נפתלי מרופשיץ זכותו יגן עלינו שהיה לומד ומתעסק במסכת סוכה בכל ימות השנה. מנהגו של כבוד קדושת אדמו"ר רבי יהודה משה מאלכסנדר זכותו יגן עלינו בעל ה'אמונת משה' שהיה לו קופה שהיה כתוב על זה 'נוי סוכה', והיה מניח בה בכל יום ויום מימות השנה כמה פרוטות, לצורך קניית נוי סוכה
חביבות ומעלה מיוחדת יש למצות ארבעת המינים וכה הם דברי המהרי"ל (הובא בבאר היטב): "מי שקונה אתרוג עם לולב יפים זוכה לחיי עולם הזה ולחיי עולם הבא". [זאת בהסתמך על הדבר שלולב בגימטריא – חיים]. הגה"ק רבי משה מכיר זצוק"ל כותב בספרו "סדר היום" ". מי שסיפק בידו לקנות ולחבב המצוה, ולהדר. לא ידחה אותה. שהיא גדולה במאוד מאוד בכמות ואיכות, ומגיע לו תועלת רב, אם לנפשו, אם לגופו. ולכל אנשי ביתו, שניצולים מכל צרה ומכל גזירה רעה, אם עושה אותה כתיקונה". "אבודרהם"הביא בשם "מדרש", שכל המקיים מצוה זו כאילו קיים כל התורה כולה, שכן אתרוג בגימטריא תר"י ועם שלושת המינים עולה תרי"ג. וכן הביא הבאר היטב בשם מהרי"ו ששקולה מצוה זו כנגד תרי"ג מצוות. עוד הביא ה"באר היטב" (תרמ"ה) שהאותיות ל"ו שבלולב הם כנגד לו צדיקים שבכל דור וכנגד ל"ו מסכתות, והאותיות ל"ב הם כנגד התורה המתחלת בב' ומסיימת בל'. ["בראשית" האות ראשונה היא ב', והסיום "לעיני כל ישראל" – הרי האות ל' היא האחרונה בתורה]. הגאון רבי חיים פלאג'י (קול החיים הנהגה לז) מונה את הדברים המביאים את האדם לאריכות ימים, וביניהם מצות ארבעת המינים: אליכם אישים אקרא, קולי אל בני אדם להודיע ולהיוודע הדברים אשר יזכה האדם על ידם לזיקנה ושיבה. המקיים מצות לולב ומיניו". הגה"ק רבי יוסף מדובנא רבו של בעל "קב הישר" כותב בספרו ספר המוסר הקדום – "יסוד יוסף":. "והנה אנו אוחזים הארבע מינים לפתוח ברכות משערי ברכה שלמעלה, שירבו המים של ברכה. ועכשיו אנו מקבלים מים קדושים אלו בתוך לימוד תורתינו הקדושה, ויתרבו מעינות החכמה, ומקורי היראה, ולבבות של כל בית ישראל לאהבה וליראה את שמו". הרב הקדוש רבי נפתלי מרופשיץ זכותו יגן עלינו אמר: "על ידי שנוטלים לולב והדס, שכל אחד בגימטריא חיים, ממשיכים (אנו) חיים עלינו, ובחיים נכללים כל מיני טובות, כי מאן דיהיב חיי". (יהיב מזונא, ועוד), (זרע קודש יום ד' ד"ה ויהי.). וכה הם דברי הרב הקדוש בעל מאור ושמש זכותו יגן עלינו: "על ידי מצות סוכה ולולב אנו ניצלים מכל גזירות רעות ומכל הקיטרוגים, על ידי שאנו ממשיכים מוחין. נשפע שפע לנפש. להבין דרכי התורה ועבודה, ממילא גם שפע גשמיות יורד עמהם". (רמזי יום ב' ד"ה ויחפרו עבדי.) הרב הקדוש רבי אלימלך מגראדזיסק זכותו יגן עלינו כותב בספרו "אמרי אלימלך": פ' שקלים שמעתי מאאמו"ר ז"ל, שסיפר מקדוש אחד שהיה חולה ומסוכן מאוד לפני חג הסוכות, ולמד אז את סדר הכוונות של אתרוג ולולב בדביקות גדולה בבורא ב"ה, עד שכמעט יצא מגדר אנושי ונתרפא מיד. ואמר אאמו"ר ז"ל, שכל כך היה מדבק את עצמו בבורא ב"ה, עד שכמעט היה בטל במציאות. שם (הוא מקום) שלא יגורך רע, ואין שם כלל שום חולי ורע, וממילא התרפא [ד"ה כי תשא ראש בנ"י לפקדיהם] באר היטב (ט) הביא: כתב מהרי"ו, אתרוג גימטריא תר"י, ועם הג' מינים עולה תרי"ג, ששקולים נגד התרי"ג מצוות. לאחר סוכות לא ינהג בהם מנהג בזיון במצות אלא ישמרם במקום מיוחד ויהיה לו למשמרת. יראה אותם ויזכרם, ויזכה על ידם להינצל מכל צרה. ואל ישליך ויזרוק אותם לאשפה – אחר שהם רומזים לענין גדול. וסגולה לכמה דברים (אלף המגן).
סגולות ומנהגים בארבעת המינים — ומצוות שמחת החג · סדר נטילת לולב — הברכה, הנענועים והתפילות · דינים כלליים בארבעת המינים — שיעורים, "לכם", שאול וגזול, תשלום · דיני האתרוג — קנייה, גודל, פיטם, חזזית ואתרוג מורכב
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.