כל הלכות האתרוג במקום אחד: מה בודקים בקנייה, שיעור הגודל, פיטם ועוקץ, חזזית ושינויי מראה, ואיך מזהים אתרוג מורכב. על פי הפוסקים, בשפה ברורה.
מכון הוראה בישראל
א. מצוה לחזר ולחפש אחר אתרוג שיהיה הדר, יותר משאר ג' מינים, ולכן כל הידור אפשרי שיכול לבקש ולחפש עליו – יחפש ויבקש עליו, ויקח אותו בשלמות ההידור. (אלף המגן)
ב. צריך שיקנה את האתרוג בכסף מלא כאשר חנן אותו ה', ויקנה אותו בדמים. ואסור לקנותו ממעות מעשר (אלף המגן).
ג. הנוהגים לקנות תיבות אתרוגים סתומים וסמויים מן העין יש בזה כמה חששות, ולכן ראוי לכל בעל נפש שירחיק עצמו מזה הענין (אלף המגן).
ד. צריך להשגיח שאין שום חשש ופקפוק בכשרות האתרוג, ורק לאחר מכן להשגיח על תוארו ומראהו (אלף המגן).
א. כתוב במטה אפרים (תרג, ה), במקום שמצוי שם מוכרי אתרוגים, נוהגים אנשי מעשה להיות זריזין מקדימין, לקנות להם אתרוגים יפים ומהודרים [אפילו קודם ראש השנה ויוה"כ] וכן להכין לולבין והדסים לצורך מצות החג, איש לפי הונו ועשרו יכבד ה'. אם לא שיודע בירור שאחר יום הכיפורים ימצא לקנות מינים מהודרים ביתר שאת. עוד טעם למנהג לקנות קודם יום הכיפורים, כדי להוסיף מצות לקראת יום הדין. יש שנהגו בדווקא לקנות רק אחר יום הכיפורים, משום שאמרו חז"ל שהד' מינים רומזים לנצחוננו בדין (חתם סופר דרשות ח"א עמ' לח וראה לקמן בשאלות הגר"ח קנייבסקי עמוד ק.).
א. אתרוג קטן פחות מכביצה פסול. אבל אם הוא כביצה – אפילו אם הוא בוסר שעדיין לא נגמר פריו, כשר. וטוב להדר ולקחת אתרוג שאינו מצומצם בשיעורו, שמא יצטמק בימי החג (משנה ברורה תרנ"ו). [ושיעור הקטן הוא כ-57 סמ"ק, ולשיעור הגדול כ-100 סמ"ק.]
ב. אתרוג שהוא גדול מאד, כשר. [ויש שהבינו מדברי המגן אברהם (סימן תרע"ב, סק"ג) שיש הידור ליקח לולב ואתרוג גדולים למצוה, עיין שם.]
א. אתרוג שניקב נקב מפולש [דהיינו מצד אל צד] אפילו כל שהוא, פסול. וכן אם ניקב נקב עד חדרי הזרע שבאתרוג – פסול, ואין לברך עליו, אלא אם כן הוא שעת הדחק. ושאינו מפולש, אם הנקב גדול כאיסר – פסול, ואם על ידי הנקב חסר כל שהוא – פסול. אבל אם הנקב אינו כאיסר ואינו מפולש, ולא חסר מהאתרוג כלום, כשר לכתחילה.
ב. נקבים שנעשו באתרוג כשהוא עדיין מחובר לאילן, כמו שרגילות הוא להעשות בו נקבים על ידי קוצים שנופלים עליו כשהוא עדיין מחובר, אף על פי שחסר קצת מן האתרוג בנקבים אלו, כשר, לפי שכל נקב שנעשה באתרוג בעוד שהוא גדל על העץ – חוזר לבריאותו על ידי שנקרם עליו עור [-גלד] מלמעלה, כיון שהוא עדיין הולך וגדל באילנו, ואפילו אם עדיין נראה וניכר שהיה גומא וחסרון בגוף האתרוג, אין בכך כלום. אבל אם אנו רואים שלא נקרם עליו כלום, ויש בנקב חסרון מגוף האתרוג, הרי זה פסול, אף על פי שהנקב נעשה בעודו באילן (שולחן ערוך הרב, ומשנה ברורה).
ג. אם יש ספק אם ניקב הקוץ מהעץ ונחסר מגוף האתרוג, או שהקוץ רק דחק את הבשר ונתכווץ בשר האתרוג לצדדי הנקב ולא חסר כלום, ואפילו אם נסתפק אולי הגיע הנקב עד חדרי הזרע, כשר, דאזלינן בזה לקולא (שולחן ערוך הרב, ומשנה ברורה).
ד. נסדק רוב אורך האתרוג, פסול. ואם נסדק בחוטמו אפילו כל שהוא, פסול. ושיעור רוחב הסדק, שיהא נסדק רוב עובי הקליפה.
ה. נקלף הגלד – הקליפה החיצונה הדקיקה שלו, שאינו מחסרו אלא נשאר ירוק כדרך ברייתו, אם נקלף כולו פסול כל שבעה, ואם נשאר מהקליפה כשיעור סלע, כשר. אבל אם על ידי שנקלף נשתנה מראהו של האתרוג, אם הוא ברובו – פסול כל שבעה, ואם הוא במיעוטו – כשר, ואם הוא בב' מקומות פסול משום 'מנומר', ואם הוא בחוטמו דהיינו ממקום שמשפע והולך – פסול אפילו במשהו (שולחן ערוך הרב). כאשר מקום הקילוף אינו דומה לשאר האתרוג אפילו בכל שהוא פסול. (משנה ברורה)
ו. אתרוג שנקלף בו קצת, או שקילפו בו את הקליפה הדקה (הגליד) כדי לנקותו, ולא נשתנה מראיתו, אף על פי שיצא מיץ, כשר. (משנה ברורה תרמ"ח כ"ה, שער הציון, חזון איש)
א. יש אתרוגים שעל ראש האתרוג גדל עץ אחד שמקצתו נכנס לתוך גוף האתרוג ומקצתו בולט למעלה, ויש אתרוגים שאין עץ זה נכנס כלל לתוך האתרוג, אלא כולו בולט מראש האתרוג, עץ זה נקרא 'פיטם' או 'דד', על עץ זה גדל כמין פרח הנקרא 'שושנתא', והוא מגוף הפיטם. אבל יש הרבה אתרוגים שאין להם את ה'שושנתא' ולא את ה'פיטם', מפני שהם נופלים מהאתרוג בעודו גדל על העץ, ואף על פי כן הן כשרין, כיון שכך הוא דרך גידולן, וניכרין הן על ידי שיש להם במקום ה'פיטם' כמו גומא. [ויש שנתנו סימן מתי נפל הפיטם בעודו קטן מאוד כאשר חריץ סביב לפיטם]. ומכל מקום אם יש שם גומא עד חדרי הזרע, פסול מדין 'חסר' (משנה ברורה).
ב. ניטלה ונפלה פיטמתו פסול, שהרי הוא חסר ואין זה הדר, ויש חולקין בזה (שולחן ערוך הרב, ומשנה ברורה תרמ"ט).
ג. 'ניטלה פיטמתו' היינו שניטל הפיטם לגמרי – וגם ממה ששקוע בתוך גוף האתרוג, או אפילו אם נשבר הפיטם שמחוץ לגומא ונשאר רק בתוך הגומא עד ששווה לגובהו של האתרוג. אבל אם ניטל הפיטם ונשאר קצת מגובהו של הפיטם, שכל ראש האתרוג מכוסה עם הפיטם, הרי זה כשר. ומכל מקום יש אומרים שאפילו אם ניטל ה'שושנתא' בלבד פסול, שאין זה הדר, וטוב לחוש ולהדר לדבריהם (שולחן ערוך הרב, ומשנה ברורה).
ד. ניטל העוקץ, אם נשאר מהעוקץ עובי כל שהוא – שכל רוחב הגומא מכוסה כשר, ואם אין כל רוחב הגומא מכוסה – פסול.
ה. ראוי להדר שיהא הפיטם מכוון כנגד עוקצו, שזהו הדר בגידולו (אלף המגן).
א. איזהו 'חזזית', כל שיש באתרוג כמו אבעבועות דקות שנעשים מהאתרוג עצמו כגון מחמת 'עיפוש', ולא מחמת שעקצו אותו קוצים, ויש בו ממש, שמקומן ניכר במשמוש היד שהוא גבוה מן האתרוג.
ב. 'חזזית', לדעת שולחן ערוך הרב הוא שני אבעבועות, ויש חולקים שאבעבוע אחד הוי חזזית הפוסלת (ביכורי יעקב). ובשעת הדחק יש לסמוך על המקילין (משנה ברורה).
ג. אם עלתה חזזית על רוב האתרוג, או אפילו רק על מחצית האתרוג, הרי זה פסול, שאין זה הדר. ואם הוא במיעוט של האתרוג, אם הוא במקום אחד, כשר, ואם הוא בשני מקומות, פסול, שאין זה הדר, שהרי הוא מנומר.
ד. אם עלתה אפילו חזזית אחת בחוטמו, פסול.
ה. אותם ה'חזזית' שאין בהם ממש – שאינם גבוהים משאר האתרוג – שקורין בלא"ט, כשר (מהרי"ל הובא בשולחן ערוך). ויש מי שכתב דיש להכשירם מפני שנחשבים למראה אתרוג, מפני שזהו הרגילות בהרבה אתרוגים, ולפי זה אפילו אם הבלא"ט גבוה וניכר ממשות כשר (שולחן ערוך הרב), ובמשנ"ב כתב שרק בשעת הדחק יש להתיר גבוהים משאר האתרוג.
ו. כתב החיי אדם (כלל קנ"א ח') הירא את דבר ה' ישתדל לקנות אתרוג בלא חזזית ובהרות.
ז. אתרוג ה'מנומר', פסול, שאין זה הדר. ואיזהו 'מנומר', כל שנשתנה מראהו בכמה מקומות עם גוונים שאינם ממראות השכיחים באתרוג. אבל אם הגוון הפסול הוא במקום אחד בלבד, אינו פסול, אלא אם הוא ברוב האתרוג או בחציו (שולחן ערוך הרב).
ח. שינוי מראה גוון האתרוג – היינו שחור או לבן וכדומה, שאינם ממין מראות האתרוגים השכיחים (אלף המגן), והוא מפני שאינו הדור. אבל במקומות שהאתרוגים שלהם כעין שחורים מעט, הרי זה גוון כשר, שהרי אורחייהו בכך, ואם היו שחורים ביותר כאדם כושי, הרי זה פסול בכל מקום (שולחן ערוך הרב).
ט. אתרוג שהוא אדום קצת, כשר. ואם הוא אדום הרבה פסול – שהוא כמו מראה השחור. ברוי"ן כמשקה קאוו"ע [-קפה] כשר, ואם הוא ברוי"ן הרבה, פסול – כמראה השחור (אלף המגן).
י. אם הוא מנומר בכמה גוונים כשרים של אתרוג, פסול, מפני שהוא כמנומר ואינו הדר (עיין משנה ברורה וחיים וברכה). ויש החולקין ומכשירים (שולחן ערוך הרב, ומשנה ברורה). לכך יהדר לקחת אתרוג שאינו מנומר בכמה גוונים.
יא. שינוי מראה בשושנתא [בפרח שעל הדד], כשר.
יב. שינוי מראה ב'דד' של הפיטם, יש מתירין (מהרש"ם).
יג. שינוי מראה על העוקץ, כשר. וכן שינוי מראה הנמצא סביב לעוקץ, כשר (אשל אברהם תנינא).
יד. אם עלתה בו חזזית, או שהיה מנומר, או שאר מראה פסול, וקילף מראות אלו באופן שלא חיסר כלום מהאתרוג, וחזר להיות כמראה אתרוג כשר, הרי זה כשר.
טו. מחוטמו עד לראשו, פוסל שם כל שינוי מראה [חזזית, יבש, נקלף, שחור או לבן ושאר מראות הפסולין] בכל שהוא (שולחן ערוך הרב, אלף המגן, משנה ברורה בביאור הלכה).
טז. חוטמו – הגדרתו, ממקום השיפוע של האתרוג שמתחיל להתקצר ולהתחדד כלפי ראשו עד הפיטם, ואם רוב האתרוג בתוך השיפוע אין נקרא חוטמו רק אחר רוב שיעור אתרוג. (שולחן ערוך, ביאור הלכה) יש לשים לב שלא תמיד מתחיל שיפוע באותו קו רוחבי אחיד מסביב לאתרוג, אלא מצוי מאוד אף באתרוג אחד מספר מקומות שונים שמהן מתחיל השיפוע לרדת. לכך יש לדון בכל צד היכן מתחיל השיפוע. (שבט הלוי ח"ח ס' ק"נ)
יז. כתב הפרי מגדים (בסוף הסימן): ואשרי מי שיוכל ליקח אתרוג נאה והדר מכל.
יח. כל פסולי 'חזזית' ו'שינוי מראות' האתרוג, אינם פסולים אלא אם כן נראים לרוב בני אדם בהשקפה ראשונה כשאוחזו בידו, ולא שיהא צריך להשים עיונו עליהם עד שיראם (שולחן ערוך הרב).
יט. אם אין נראה לעין רק על ידי עיון והסתכלות, אין זה פסול, מפני שהוא בטל במיעוטו וכמאן דליתא (אלף המגן), ואף בחוטמו אינו פוסל (שער הציון). לכן לא צריך לבדוק בזכוכית מגדלת אם יש שם שינוי מראה, אלא מביט על האתרוג כדרך נטילתו למצוה (מבית לוי – שבט הלוי), וכן נהג החזון איש.
א. עיקר מראה האתרוג הכשר והמהודר, שיהא כמראה געה"ל [צהוב כעין חלמון ביצה] כעין כרכום ושעוה, כדרך כל האתרוגים שנגמר פרים. ואפילו שאין כולו כמראה הכרכום והשעוה ורק במקצתו התחיל להצהיב ולהוריק ככרכום וכשעוה, כשר למהדרין, שזהו סימן שנגמר פריו, וסופו להוריק כולו בתלוש – כשישהו אותו זמן מרובה (שולחן ערוך הרב, ואלף המגן).
ב. אבל אתרוגים הבאים לפנינו כשהן עדיין ירוקים כעשבי השדה [שקורין גרי"ן – ירוק], יש לחוש שמא עדיין לא נגמר פרים, ופסולים. ומכל מקום אם האתרוגים גדולים כ"כ עד שידוע וברור לנו שנגמר פרים וסופן להצהיב בתלוש, מותר ליקח אותן ולצאת בהן ידי חובה אפילו כשהן ירוקים. ומכל מקום כבר נהגו שלא לסמוך על בקיאות זו, ואין לוקחים אתרוגים אלא אם כן התחילו להצהיב קצת כעין כרכום ושעוה (שולחן ערוך הרב, ומשנה ברורה).
א. אתרוג של 'ערלה', פסול כל שבעת הימים, מפני שאינו ראוי לאכילה. ובערלת חוץ לארץ, כשר בדיעבד (שולחן ערוך הרב ומשנה ברורה).
ב. אתרוג שהוא 'טבל', שעדיין לא הורם ממנו תרומות ומעשרות, פסול כל שבעה ימים. ושל 'דמאי', כשר (משנה ברורה).
ג. אתרוג היבש, שאין בו ליחה, פסול שאין זה הדר (ויתר פרטי דיני יבש, עיין שולחן ערוך ונו"כ).
ד. צריך שיהא האתרוג ראוי לאכילה. ולכן אם האתרוג היה מונח מתחת למיטה שישן עליו, נאסר כל שבעה, שהרי לא נחשב אתרוג זה שהוא ראוי לאכילה. ועוד טעם יש בדבר, שהרי אמר הנביא (מלאכי א' ח') הקריבהו נא לפחתך. ובדיעבד כשר (אלף המגן).
ה. נפל עליו מים אחרי שנתלש מן העץ ותפח או סרח, או שהוא כבוש במים מעת לעת, או שהוא כבוש בחומץ אפילו זמן מועט, או שהוא מבושל, פסול כל שבעה (שולחן ערוך הרב ומשנה ברורה).
ו. שינוי בצורת האתרוג כגון שהוא עגול ככדור וכדומה, פסול כל שבעה. אבל אם הוא עדיין כעין דרך ברייתו, ואפילו שהוא כעין דפין דפין, כשר.
ז. שני אתרוגים הדבוקים יחד [-תאומים] יש להחמיר ולאסור (משנה ברורה).
ח. אתרוג המורכב פסול, מפני שאינו 'אתרוג', אלא הוא בריה בפני עצמו (שולחן ערוך הרב, אלף המגן ומשנה ברורה).
ט. וד' סימנים יש להבחין בין אתרוג, לאתרוג המורכב עם לימונ"י: א, המורכב הוא חלק, ולאתרוג יש בליטות קטנות בכל גופו והן גבוהות קצת. ב, המורכב עוקצו בולט, ועוקץ האתרוג שקוע. ג, המורכב, תוכו [דהיינו הפרי שלו] רב – ומוהל שלו רב, והקליפה התיכונה [דהיינו הקליפה הלבנה]- דקה. האתרוג, תוכו [דהיינו הפרי שלו] מועט – ומוהל שלו מועט, והקליפה התיכונה [דהיינו הקליפה הלבנה]- עבה (שולחן ערוך הרב, ומשנה ברורה). ד, המורכב, גרעיניו לרחבו, ובאתרוג, גרעיניו זקופים לאורך (שולחן ערוך הרב).
י. כתב החתם סופר, שאפילו אם יש בו סימנים אינו כשר אלא אם כן יש על האתרוג מסורת, כמו בעופות הטהורים, וכגון האתרוגים הבאים מיאנווע או ממקום אחר שהוא מוחזק שאינו מורכב (משנה ברורה).
דינים כלליים בארבעת המינים — שיעורים, "לכם", שאול וגזול, תשלום · אתרוגי "חזון איש" — המסורת, המכתבים ועדויות התלמידים · ארבעת המינים בשביעית — קדושת שביעית, קנייה, הוצאה לחו"ל וביעור · סדר נטילת לולב — הברכה, הנענועים והתפילות
קו ההלכה של בית ההוראה — 02-5363333, מענה 24/6.